איריס: מבנה, תפקוד ומחלות

אל האני איריס, או קשתית העין, הוא מבנה מועשר בפיגמנט בעין בין הקרנית לעדשה הסוגר את החור הראייתי (תַלמִיד) במרכז ומשמש כסוג של דיאפרגמה להדמיה אופטימלית של אובייקטים ברשתית. שרירים ב איריס יכול לווסת את גודל ה - תַלמִיד וכך שכיחות האור.

מה הקשתית?

כמחסום אטום, ה איריס, או קשתית העין, הוא מרכיב חיוני בעין. זהו החלק הקדמי והנראה לעין דָמִית הָעַיִן ונמצא במקביל למישור הקדמי שמאחורי הקרנית ומול העדשה. כך הוא מפריד בין תא העין, הנמצא בין שני המבנים, לאזור קדמי ואחורי. הקשתית מקובעת בקצוותיה, שורש הקשתית, עם הגוף הרירי. במרכזו הוא משאיר פתח, ה תַלמִיד, חופשי שדרכו יכול האור להיכנס ולהכות את הרשתית מאחור. בבני אדם, למעט בנוכחות פגם גנטי (לַבקָנוּת), לקשתית העין יש צבע כחול, ירוק או חום עם כל מעברי הצבע. תופעה זו נובעת מהמשתנה צפיפות של פיגמנטים. פיגמנט גבוה צפיפות צבע את הקשתית חומה, בעוד שצפיפות נמוכה יותר מצבעים אותה. מבחינה אונטוגנטית, המרכיבים האינדיבידואליים של הקשתית הם מזודרמליים או חוץ רחמיים.

אנטומיה ומבנה

במבט בחתך היסטולוגי, הקשתית מורכבת משתי שכבות עיקריות. קו הגבול הקדמי ואחריו מה שנקרא סטרומה - שכבה סיבית שחוצה אותה דם כלי ו עצבים, בהם פיגמנטים משתנים צפיפות מוטבעים וקובעים את צבע העין של האדם. הסטרומה מכילה גם את שריר האישונים הסוגר, שתאי השריר שלו עוברים בטבעת סביב קצה הדיסק האופטי. מאחורי שכבת פיברובסקולרית זו מסתתרת שכבת אפיתל עבה המורכבת משתי שכבות תאים, יריעת הפיגמנט (pars iridica retinae), המאופיינת גם בהכנסת פיגמנט חזק וקשורה לשרירים. מדובר בשרירי מרחיב (Musculus dilatator pupillae), אשר מסודרים באופן רדיאלי כארכות בסיסיות של יריעת הפיגמנט ויחד עם שריר הסוגר (שריר הסוגר), מבטיחים חדות תמונה טובה. בראייה חזיתית ניתן לחלק את הקשתית לשני אזורים. החלק האישוני נוצר על ידי האזור הפנימי ביותר של קשתית העין, המגדיר גם את שולי האישון. שאר האירוסים שייכים לחלק הרירי. שני האזורים מופרדים על ידי קשת הקשתית (collarette), שם שריר הסוגר מצטלב עם שרירי ההרחבה. מנקודה עבה זו עומק הקשתית מתחדד בצורה ניכרת לעבר השוליים.

פונקציה ומשימות

הקשתית חיונית לראייה מיטבית. בשל תנאי האור המשתנים ללא הרף, יש לבצע פיצוי מתמיד דרך העין על מנת שתוכל לתפוס את הסביבה חדה. בדומה לצמצם של מצלמה, כיוונון העין מתרחש דרך קשתית העין, אשר משפיעה על גודל האישון על ידי שריר לא רצוני התכווצויות וכך מביא לוויסות של כמות האור האירוע. זו הדרך היחידה להבטיח תמונה חדה של עצמים ברשתית. השפעת הקשתית על רוחב האישון מסייעת גם במניעת נזק לרשתית הנגרמת מחשיפה מוגזמת לאור, כפי שקורה בחלק מהמחלות. בנוסף לוויסות גודל האישון, אטימות הקשתית, המבטיחה את הפונקציונליות של הקשתית כ דיאפרגמה, חיוני גם לייצוג חד של אובייקטים. האור המפוזר הפוגע בעין מונע מחדירה נוספת לרשתית על ידי חיתוך הצבעים הצפוף ביריעת הפיגמנט, כך ששכיחות האור מוגבלת לצמצם הראייה. כיווץ האישון (מיוזה) מתרחש על ידי כיווץ שריר הסוגר בתנועה מעגלית. מקבילו הוא שרירי התרחבות, הגורמים להתרחבות (mydriasis) על ידי כיווץ רדיאלי של הקשתית, מה שגורם לקיפולה.

מחלות והפרעות

אחת המחלות השכיחות ביותר של קשתית העין היא איריטיס או אירידוציקליטיס. בשני המקרים יש דלקת בקשתית העין או אפילו לגוף הרירי, וכתוצאה מכך טשטוש ראייה ורגישות מוגברת לאור. אם הזיהום אינו מטופל בזמן עם אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה, זה יכול עוֹפֶרֶת לאובדן ראייה חמור או מוחלט עיוורון. קטרקט או ברקית יכול להיווצר כתוצאה. עם זאת, פגמים גנטיים כמו אנירידיה גורמים גם לבעיות עבור אלה שנפגעו. בסוג זה של מחלה, הקשתית נעדרת לחלוטין או כל כך לא מפותחת עד שיש רק שפה קטנה וראשונית. בשני המקרים שכיחות האור גבוהה מדי, והראייה סובלת מכך במידה ניכרת. עם זאת, גם נזק קל, כמו חורים קטנים בקשתית העין (קולובומה), עלול לגרום לאי נוחות. אלה עוֹפֶרֶת למראה צללים או תמונות כפולות. תופעה זו נגרמת על ידי אירועים טראומטיים או חריגות גנטיות. מחלות אחרות של קשתית העין הן מלנומות ממאירות, אשר, בדרך כלל, מתגלות במהירות בשל נראותן הטובה ומטופלות באופן מיידי. בשלבים הראשונים הסרת הקשתית מספיקה לטיפול. עבור מלנומות שזוהו מאוחר יותר, פרוטון תרפיה משמש בהצלחה טובה. ב לַבקָנוּת, אנשים סובלים מאובדן מוחלט של פיגמנט הצבע בגוף. הקשתית, שבדרך כלל צבעונה, שקופה כעת ובכך מאבדת מתפקידה כ- דיאפרגמה כמו שגם האור עובר דרכו. זה מוביל לסנוור בקולטני האור ולפגיעה בתפקוד הראייה כבר בינקות ובמוקדם ילדות.