עצב Lacrimal: מבנה, פונקציה ומחלות

העצב הדמעות מייצג ענף של עצב העיניים ועצבני ברגישות לחמית (טוניקה הלחמית) וחלקים של עַפְעַף. זה מחובר ל עצב הפנים והעצב הזיגומטי. האחרון נותן סיבים לעצב הדמעות דרך ענף תקשורת, המשפיעים על בלוטת הדמעות.

מהו העצב הדמעות?

בגרמנית, עצב הדמעות נקרא גם עצב הדמעות מכיוון שהוא נמצא באזור בלוטת הדמעות (glandula lacrimalis). העצב הדמעות מגלם את אחד הענפים העיקריים שמתפצלים מעצב העיניים. זה ידוע גם בשם עצב העין ויש לו בסך הכל ארבעה ענפים עיקריים כאלה:

  • ראמוס טנטורי
  • עצב חזיתי
  • עצב דמעות
  • עצב באף

עצב העיניים מקורו בעצב השלישי (העצב הטריגמינלי), שהוא העצב הגולגולת החמישי המספק חיבור ישיר ל מוֹחַ. בניגוד לאחרים עצביםהעצבים הגולגולתיים לא עוזבים את גולגולת דרך ה חוט השדרה, אך דרך פתחים וערוצים שונים בעצם. בסך הכל שתים עשרה גולגולת עצבים להאריך מה ראש אל צוואר האזור, ובמקרים מסוימים גם לאזור חזה ובטן.

אנטומיה ומבנה

העצב הדמעות מסתעף מהעצב העיניים בפוסה הגולגולת האמצעית (fossa cranii media). משם הוא עובר לעין ועובר דרך סדק האורביטל העליון (fissura orbitalis superior), שנמצא בעצם הספנואיד. לאחר המסלול, העצב הדמעות נע לכיוון בלוטת הדמעות ומתחלק לענפים רבים. הענפים הבודדים הם דקים מאוד ובאופן זה מכסים שטח רחב יותר. במקום כבר לסיים שם, העצב הדמעות משתרע מעלה מזווית העין ומגיע לבסוף לחלק העליון עַפְעַף דרך מחיצת המסלול (ligamentum palpebrale). רק שם קצוות סיבי העצב נמתחים. הסיבים האינדיבידואליים של העצב הדמעות מייצגים את הרחבות המוארכות של הנוירונים ונובעים מהמתאימים אקסון תְלוּלִית. סיבי העצב של העצב הדמעות הם סיבים רגישים המעבירים תחושות מה- לחמית כמו גם מה עור, שנמצא בצד העין, אל מוֹחַ. עם זאת, סיבים efferent מתווספים מן pterygopalatine גנגליון.

פונקציה ומשימות

הסיבים של עצב הדמעות רגישים: הם קולטים תחושות מהאזור שמסביב לבלוטת הדמעות ומעבירים את הגירויים הנתפסים כדחפים חשמליים למרכז. מערכת העצבים. יתר על כן, העצב הדמעות עובר לחלק העליון עַפְעַף. שם הוא גם מקבל אותות רגישים מזווית העין באזור הצדדי של העפעף - בנוסף, העצב הדמעות קולט מידע מה לחמית. האות החשמלי נע בצורה לא יציבה על פני השטח סיבים עצביים כי הוא מוקף במעטות מיאלין. במרווחי זמן קבועים בין שתי בידודים כאלה נמצא טבעת כבל של Ranvier. כאן, הסיבים מתמקרים, ובכך יוצרים את פוטנציאל פעולה מחדש בכל טבעת שרוך. שידור מסוג זה מהיר במיוחד. בנקודות שונות העצב הדמעות שומר על קשרים לאחרים עצבים. אלה כוללים את ה- ramus zygomaticotemporalis, שהוא ענף של העצב הזיגומטי. זה מעצב את ה עור אזורים בעצם הזמנית ו עצם הלחי. חלק מהעצב הזיגומטי משתתף בזרועי הכנף גנגליון (גנגליון pterygopalatine), אשר ממוקם בבסיס של גולגולת. מזה גנגליון, סיבי עצב של ה- ramus zygomaticotemporalis משתרעים לעצב הדמעות ומתאחדים איתו. חלק זה של מסלול העצבים מורכב מסיבים מפליגים המשפיעים על בלוטת הדמעות. בעפעף העליון יש קשר שני של העצב הדמעות לעצב אחר. במקרה זה, מדובר בחלקים מה- עצב הפנים או עצב גולגולתי שביעי. הרפואה מתייחסת אליו גם כאל עצב הפנים. הוא נושא לא רק סיבים רגישים כמו העצב הדמעות, אלא גם תחושתי, מוטורי ופאראסימפתטי.

מחלות

העצב הדמעות יוצר ענף של עצב העיניים, אשר בתורו שייך ל העצב הטריגמינלי. נזק לעצב גולגולתי זה המשפיע גם על יכול העצב הדמעות עוֹפֶרֶת להפרעות תחושתיות באזור הפגוע. בגלל ה העצב הטריגמינלי כולל יותר מסתם סיבים חושיים, שיתוק אפשרי גם כן. זוסטר אופטלמיקוס הוא מחלה מדבקת שיכול להתרחש כגרסה של שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת (הרפס הזיהום נובע מנגיף הנקרא varicose zoster. שלבקת חוגרת בדרך כלל מציג כמאפיין עור נגעים מלווים ב כְּאֵב ו paresthesias. בזוסטר אופטלמיקוס הנגיף משפיע על עצב העיניים, ממנו מסתעף העצב הדמעות. העיניים מַיִם, מאדימים, ורגישים מאוד לאור. בנוסף, העין עלולה להתנפח. לאחר עיכוב מסוים, נוצרות שלפוחיות, נפרצות ומתפתחות לאחר מכן קרום. בחלק מהמקרים הסובלים מתעוורים כאשר הקרנית מצולקת בהם. Zoster ophthalmicus מופיע לעתים קרובות אצל אנשים שיש להם מוחלש המערכת החיסונית והם בני 40-60. מחלה נוספת שעלולה לפגוע בעצב הדמעות היא טרימינלית עצבים. זה מתבטא כחמור כְּאֵב בפנים שמגיעים פתאום מאוד. ה עצבים יכול להיות מוגבל לענפים בודדים של עצב הטריגמינל. הסיבות המדויקות שלה עדיין לא ידועות. ישנם רופאים שחושדים כי הפרעה בעצב בזווית המוח הקטן (בין מוֹחַ מְאוּרָך ו גזע המוחעשוי להיות אחראי לטריגמינל עצבים. עצב הפנים ועצב הווסטיבולוקוכליאר (עצב גולגולתי VIII) חוצים גם הם זווית זו.