היפותלמוס: מבנה, פונקציה ומחלות

אל האני ההיפותלמוס הוא שטח רקמות קטן יחסית אך חיוני של האוטונומי מערכת העצבים. ה ההיפותלמוס משמש לוויסות הייצור של שונים הורמונים שבין היתר מגרה את בלוטת יותרת המוח.

מה ההיפותלמוס?

אל האני מוֹחַ ו ההיפותלמוס הם בין המבנים המורכבים ביותר בגופנו האנושי. תהליכים רבים אינם מובנים נכון לעכשיו. ההיפותלמוס שייך לדינצפלון (המוח התיכון) ולקואורדינטות דם לחץ ו מַיִם ומלח לאזן בתוך האוטונומי מערכת העצבים כמרכז בקרה ברמה גבוהה יותר. מרכז בקרה חשוב זה של האורגניזם האנושי ממוקם מתחת ("היפו") התלמוס, מבנה הרקמות הגדול ביותר של הדיצפלון. ניתן לחלק את ההיפותלמוס לחלק קדמי, נמוך-מדולרי וקטע אחורי, גבוה-מדולי. בעוד שהקטע הקדמי נחשב לאחראי על תפקודים אוטונומיים ומשמש כממשק בין מערכות העצבים והפרישה, ההיפותלמוס האחורי מסווג כשייך למערכת מערכת הלימבית.

מיקום, אנטומיה ומבנה

ההיפותלמוס מוגדר בצורה עליונה מהגב התלמוס על ידי תלם רדוד בתוך דופן החדר השלישי. האזורים הגרעיניים ההיפותלמיים ממוקמים בדפנות הדינצפליים שמתחת לתלם זה. חזיתית, הטיעה האופטית (עצב אופטי צומת) ממוקם בבסיס, שמאחוריו יורד אינפונדיבום (מבנה דמוי משפך) על רצפת הדינצפליקה. בסוף infundibulum הוא בלוטת יותרת המוח. במעבר האחורי יותר למוח האמצעי, קורפורמה ממילריה בולטת מהרצפה ההיפותלמית משני הצדדים. ההיפותלמוס האחורי, השייך ל מערכת הלימבית, מורכב בעיקר מ- corpora mamillaria ועובר אותו סיבי עצב גדולים ומדולריים (אקסונים של fornix) (היפותלמוס מדולרי). לעומת זאת, סיבי עצב דקים יותר עוברים דרך ההיפותלמוס הקדמי (היפותלמוס מדולרי). ניתן לחלק את זה גם להרבה אזורי גרעין בודדים (כמה עשרות) השייכים למערכת האוטונומית. בנוסף, ההיפותלמוס הקדמי מכיל מספר רב של קולטנים אליהם הורמונים מסונתז על ידי בלוטות אנדוקריניות אחרות יכול להיקשר.

פונקציה ומשימות

כבלוטה אנדוקרינית והקולטנים וסיבי העצבים שהיא מכילה, ההיפותלמוס הקדמי והמדולרי משמש כמעין ממשק או מתווך בין ויסות הורמונלי לעצבני של תפקודי הגוף השונים. לפיכך, הגרעין suprachiasmaticus, הממוקם מעל עצב אופטי צומת, מייצר את השעון הפנימי ואת הקצב האישי של יום-לילה באמצעות כניסות ישירות מהרשתית גנגליון תאים שדרכם מועבר מידע מהסביבה (כולל השעה ביום). הגרעין העל-אופטי, כמו גם הגרעין הפרה-ונטריקולרי, הנמצא במערכת החדר ובאופטי, בהתאמה, מייצגים גרעינים היפותלמיים חשובים אחרים. כאן מייצרים נוירונים אנדוקריניים (נוירונים בלוטתיים) הורמונים חשוב לאורגניזם, כגון ADH (הורמון אנטי-דיורטי) ו אוקסיטוצין. ADH יש השפעה מפחיתה על כמות השתן המופרשת, המסדירה גם את תחושת הצמא. אוקסיטוצין הוא הורמון שמפעיל התכווצויות בסוף הֵרָיוֹן ומשתחרר בכמויות גדולות יותר במהלך אורגזמה. יתר על כן, אוקסיטוצין מספק תחושת אמון וקרבה. באזור פתיחת אינפונדיבולום, נמצאים מה שמכונה גרעיני פקעת, שהם גם בלוטות אנדוקריניות המסתננות הורמונים מעכבים ומגרים כגון דופמין ו סומטוסטטין או הורמונים המשחררים גונדוטרופין (GnRH), הורמונים משחררי תירוטרופין (TRH), הורמונים המשחררים קורטיקוטרופין (CRH) והורמונים המשחררים הורמון גדילה. הגרעין התת-תאי וגרעין הגב המווסת מווסתים את צריכת המזון ואת חילוף החומרים. אקסונים המנקזים מההיפותלמוס משפיעים על תפקוד האיברים הפנימיים באמצעות נוירונים מוטוריים.

מחלות, מחלות והפרעות

תפקודו ופעולתו של ההיפותלמוס עלולים להיות מושפעים ממחלות שפירות (שפירות) וממאירות (ממאירות) שונות או משינויים ברקמות. אם מחלה מתואמת עם שינוי בייצור ההורמון המיוצר בהיפותלמוס, זה נקרא בדרך כלל על שם ההורמון המושפע. לדוגמא, אם הגרעין העל-אופטי ובהתאם לייצור ולהפרשה של הורמון אנטי-דיורטי (ADH) נפגע כתוצאה מאירועים טראומטיים, שטפי דם, גידולים או מוח דלקת, סוכרת אינסיפידוס (ADH deficiency) או תסמונת שוורץ-בארטר (עודף ADH) עשוי להתבטא. גלוקוקורטיקואיד לטווח ארוך תרפיה אולי מצב CRH מחסור, שיכול עוֹפֶרֶת למחסור בגלוקוקורטיקואידים ואז להשפיע לרעה על חילוף החומרים של פחמימות, חלבונים וליפידים, כמו גם על מלח ו מַיִם לאזן. שינויים במבני רקמות בהיפותלמוס או בגידולים ממאירים של איברים אחרים עלולים להשפיע CRH ייצור וסיבה תסמונת קושינג (עודף CRH). תאונות, קרינה תרפיהגידולים או ניתוחים יכולים גם הם עוֹפֶרֶת להיפותלמוס דופמין מחסור באמצעות שינויים ברקמות ובהתאם לא פרולקטין עודף (hyperprolactinemia) או מחסור ב- TRH (בלוטת התריס). בנוסף, מה שנקרא craniopharyngeoma (שפיר מוֹחַ גידול), הלוחץ על ההיפותלמוס ו בלוטת יותרת המוח כאשר הוא גדל בגודלו, עלול לפגוע במבני הרקמה של ההיפותלמוס ולפגוע בתפקודיו, במיוחד בייצור ההורמונים.