בלוטה תת-לשונית: מבנה, תפקוד ומחלות

הבלוטה התת-לשונית היא הקטנה מבין שלוש הגדולות בלוטות הרוק בבני אדם ונמצא מתחת ל לשון. הוא מייצר הפרשה מעורבת המורכבת בעיקר מרכיבים ריריים וריריים. בלוטת הרוק מחולקת לשני חלקים, הבלוטה תת-לשונית גדולה, מבנה בלוטות רציף, והבלוטות תת-לשוניות קטינות, חבילות בלוטות קטנות יותר שלכל אחת מהן יציאות משלה.

מהי הבלוטה התת-לשונית?

הפרשת הרוק בבני אדם מתרחשת באמצעות שלושה מה שמכונה עיקרי בלוטות הרוק, שהם איברים בפני עצמם, ובאמצעות מספר בלוטות רוק קלות שהן חלק מהפה רירית. הבלוטה התת-לשונית היא הקטנה מבין שלוש הגדולות בלוטות הרוק. הוא מורכב משני אזורים, הבלוטה תת-לשונית העיקרית, חבילה של בלוטות צמודה עם צינור הפרשה משותף, ואזור עם כמה חבילות בלוטות קטנות, הבלוטות תת-לשוניות קטינות, כל אחת עם יציאות משלה. ה רוק המיוצר על ידי הבלוטות התת-לשוניות משמש בעיקר לאחסון מזון ולהקלה על הובלתו הלאה. הריר המופרש על ידי הבלוטות התת-לשוניות מכיל אפוא רכיבים ריריים אך גם סרוזיים. גירוי הבלוטות התת-לשוניות להפרשה רוק מתרחש באמצעות האוטונומי מערכת העצבים. באופן פרזימפטי, הבלוטות התת-לשוניות מעוצבות על ידי ענף של עצב הגולגולת השביעי, עצב הפנים.

אנטומיה ומבנה

הבלוטה התת-לשונית שייכת לבלוטות המעורבות, מאז שהופרשה רוק מורכב מחלק קטן ממרכיבים סרוזיים, אך בעיקר מרכיבים ריריים. בלוטת הרוק מסודרת בזוגות מתחת ל לשון, משני צידי התזזית הלשונית. צינורות ההפרשה של קומפלקס בלוטת הרוק הגדולה יותר, בלוטת התת-לשונית, מתאחדים עם צינורות ההפרשה של בלוטת הרוק התת-תת-תאי ומסתיימים ברעב המכונה. יבלת, פִּטמִית ממוקם מיד מימין ומשמאל לשולחן השפה. צינורות ההפרשה של מתחמי הבלוטה הקטנים יותר של בלוטות התת-לשוניות הקטנות הם רבים ומסתיימים לרוחב של לשון. מכיוון שהרוק מכיל רק חלק קטן של רכיבים סרוזיים, חלקם של חלקי החלפה וחתיכות רצועה הוא קטן, אשר ברוק הסרוזי מספקים עיבוד אלקטרוליטי של הרוק הראשוני ואת נסיגת והחזרת המלח הדרושה. הבלוטה התת-לשונית - כמו כל בלוטות הרוק האחרות - נשלטת על ידי האוטונומית מערכת העצבים. השליטה הכמותית והאיכותית בהפרשה היא סימפטית ופאראסימפתטית. העצבנות הפאראסימפתטית מתרחשת דרך ענפים רוחביים של עצב הגולגולת השביעי דרך עצב הפנים במעגל מורכב בגרעין סליבטוריוס ובאמצעות תת-תת-בלוטת גנגליון. העצבנות הסימפתטית מגיעה ממתחמי העצב שמקורם בעמוד השדרה בצומת חוליות צוואר הרחם.

פונקציה ומשימות

תפקידה העיקרי של הבלוטה התת-לשונית הוא הפרשת הרוק עקב גירויים נשלטים באופן סימפטי ופרסימפתטי ובגלל מסוימים רפלקס שעלול להיות מופעל, למשל, על ידי המראה או ריח של אוכל. הבלוטה התת-לשונית, יחד עם שתי בלוטות הרוק העיקריות האחרות, מפרישה כ -90% מהרוק, שבתנאים רגילים ניתן להניח שהם 500 עד 1,500 מ"ל ליום. הפחתת ההפרשה מתרחשת דרך הפאראסימפתטית מערכת העצבים. מכיוון שהרוק של הבלוטה התת-לשונית מכיל רק חלק סרוטי קטן, לרוק יש בעיקר פונקציה של בליעה פיזית. במהלך תהליך הלעיסה, מגורה מכאנית לבלוטה לשחרור רוק. המזון מושלח ובכך יכול לשחרר חומרי טעם, ולהעביר הלאה לאזור הלוע קליטה לתוך הוושט מופעל ומקל. החלק הרירי של הרוק ממלא גם תפקיד חשוב לתהליך הדיבור הרגיל. זה מאפשר התאמות ללא כאבים וללא חיכוך פה וגרון לתצורות הקול השונות, ובגלל צמיגותו הגבוהה הוא מונע רוק לדלוף כל הזמן מהפה. בלוטת התת-לשונית, בשילוב עם שתי בלוטות הרוק הגדולות האחרות והמספר הגדול של בלוטות הרוק הקטנות, מסייעת להגן על הקרום הרירי של חלל פה החל מ- התייבשות וזיהומים חיידקיים וכדי לבצע מינרליזציה מחדש של השיניים לאחר אכילת מזון חומצי עם ערך pH נמוך מ- 7 ולחידוש השן אמייל. שן אמייל מותקף בסביבה החומצית ומאבד חשוב מינרלים.

מחלות

הפרעות רבות אפשריות בקשר להפרשת הרוק מהבלוטה התת-לשונית, שיכולה להיגרם על ידי מחלות או הפרעות בתפקוד של הבלוטה עצמה או על ידי הפרעות בשליטה העצבית בייצור הרוק או מתגובות אוטואימוניות שתוקפות את רקמות הבלוטה. ההפרעות הפתולוגיות הנפוצות ביותר הן כתוצאה מחיידקים או נגיפיים דלקת (sialadenitis), אשר בדרך כלל מוביל לנפיחות כואבת של הבלוטה הפגועה ולהפרעות בהפרשת הכמות והאיכותיות של הרוק. דוגמא לסיאלידיטיס הנגרמת נגיפית היא חזרת. דלקת של בלוטות הרוק יכול להיגרם גם על ידי גידולים, הקרנה או פציעות עם הפעלת התסמינים המתאימים. ההפרעות הכמותיות ו / או האיכותיות בייצור הרוק נקראות dyschilia. ייצור לא מספיק גורם לייבוש לא נוח פה. הסימפטומים של יבש פה, הנקרא קסרוסטומיה, יכול להיגרם גם כתופעות לוואי שליליות של תרופות מסוימות או על ידי המחלה האוטואימונית תסמונת סיוגרן. תסמונת סיוגרן היא מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקף תאי רקמה של בלוטות הרוק והדלקת. רוק מוגזם, הידוע בכינויו יתר של מים או סיאליאה, יכול להיות גם פתולוגי עוֹפֶרֶת לתסמינים גופניים ופסיכולוגיים חמורים. הפרשת רוק לקויה באופן איכותי עוֹפֶרֶת להיווצרות אבני רוק, אותן יש להסיר אם הן חוסמות את יציאת הבלוטה הפגועה ומעכבות את ניקוז הרוק.