חומר ארכנואידי: מבנה, פונקציה ומחלות

ארכנואיד מאטר (לטינית לרשת עכביש עור) מתייחס למרכיב של קרום. האדם מוֹחַ יש שלושה קרום, מתוכם קורי העכביש הם האמצעיים. השם מקורו בדקיקים ולבנים קולגן סיבים שמזכירים קורי עכביש.

מהו החומר הארכנואידי?

כמרכיב של קרום, החומר הארכנואידי מייצג באופן הגדרתי חלק מ leptomeninx encephali (יוונית עבור קרומי המוח הרכים). שמו הקצר הוא ארכנואיד והוא בעצם קרומי המוח האמצעיים שנמצאים בין דלקת המוח אנצפלי (קרומי המוח הקשים) לבין פיא מאטר אנצפלי (קרומי המוח הרכים). כאן, הדורה מאטר שוכב מבחוץ, ואילו הארכנואיד שוכב מיד. הפיא מאטר שוכב הכי רחוק פנימה. בין החומר הארכנואידי לפיא מאטר שוכן הספיום תת-ארכנואידיום (חלל תת-עכבישי). שני קרומי המוח הפנימיים, ארכנואיד ופיא מאטר, מקובצים גם הם כקרומי המוח הרכים או leptomeninx.

אנטומיה ומבנה

מבחינה אנטומית, קרום הספנואיד מייצג קרום דק, דק וחצי שקוף ללא כלי. השם לבנבן קולגן סיבים ידועים גם בשם trabeculae או trabeculae. המבנה, המזכיר רשת עכביש, מייצב את מוֹחַ ו חוט השדרה בתוך כרית הנוזלים. החומר הארכנואידי מחולק שוב פנימית לשני מרכיבים, בעלי מיקומים שונים. ארכנואיד מאטר אנצפאלי הוא גרסת הארכנואיד המקיפה את מוֹחַ. זה ידוע גם בשם קרניאליס ארכנואיד. מצד שני, הווריאנט סביב חוט השדרה נקרא arachnoidea mater spinalis על פי השם הלטיני עבור חוט השדרה (lat. spinalis: לגבי חוט השדרה). כאן, Arachnoidea mater cranialis עוקב אחר קווי המתאר של המוח, אם כי הוא אינו משתרע אל תלמי המוח. החלל התת-עכבישי הנמצא מתחת לחומר הארכנואידי שייך לחלל הנוזל השדרתי החיצוני והוא מלא בנוזל השדרה (CSF). ממול מראה החומר הארכנואידי בליטות לתוך הסינוסים המוחיים (ורידים דם צינורות) של דורא מאטר. זה נעשה על ידי הווי ארכנואידי (שקיות קטנות), בתמיכתו נוזל מוח השדרה נספג מחדש. הארכנואיד מכסה את המוח כשכבה חלקה יחסית וכמו הדורה מאטר אינו מושך דרך חריצי המוח.

פונקציה ומשימות

ארכנואיד אחראי למעשה לשני פונקציות החיוניות לתפקוד המוח האנושי. משימה מרכזית של החומר הארכנואידי נמצאת ב דם אספקה ​​למוח. החומר הארכנואידי מעורב בכך באמצעות מספר גדול של קטנים יותר דם כלי. כמו כן, מוטלת עליה המשימה החשובה להחליף את נוזל השדרה (CSF) עם הדם. דרך הוואלי הארכנואידי נספג נוזל מוח השדרה ונוזל השדרה מועבר לאחר מכן לדם המנקז כלי. הבליטות העדינות משתרעות דרך האזור הפנימי של הדורה מאטר אל תוך הוורידים הסינוסים. הספיגה מחדש של CSF מהמרחב התת-עכבישי נתמכת על ידי דָמִית הָעַיִן מקלעת (מקלעת ורידים בחדר המוח) במרחב CSF הפנימי. באמצעות זה נוצר ברציפות נוזל מוחי בעמוד השדרה. זה מבטיח תפוצה וחידוש מתמיד של ה- CSF. השכבה העליונה הסמוכה לדורה מאטר יוצרת את מחסום דם מוח. מה שמכונה צמתים הדוקים חשובים גם במוח. הם מייצגים חיבורי תאים שזורים במיוחד. הם יוצרים מחסום המונע את מעבר מרכיבי הדם לנוזל השדרה. מכיוון שלמרכיבי דם מסוימים יכולה להיות השפעה רעילה על רקמת העצבים, מחסום זה של משקאות חריפים לדם חשוב במיוחד. יש לציין כי רבים תרופות גם לא מסוגלים לעבור את המחסום הזה. לכן, כדי להראות יעילות במוח, שיפוץ מולקולרי של תרופות נדרש.

מחלות

בגלל הפונקציות המרכזיות של החומר הארכנואידי במוח האנושי, פגיעה ברכיב קרום המוח הזה היא קריטית במיוחד. מחלה אחת שבה ארכנואיד נפגע לעתים קרובות באופן מסוכן נמצאת ב דלקת קרום המוח (דַלֶקֶת קְרוֹם הַמוֹחַ). כמה גרסאות של דלקת קרום המוח עוֹפֶרֶת לסיבוכים מסכני חיים. זיהומים המובילים ל דלקת קרום המוח יכול להיות חיידקי או ויראלי, לפיו במיוחד גרסאות חיידקיות יכולות להפוך במהירות למסוכנות צוואר נוּקְשׁוּת, כְּאֵב רֹאשׁ, סְחַרחוֹרֶת, חום פרקים, וגם חריגות או חסרים נוירולוגיים. גרסה בעייתית במיוחד היא דלקת קרום המוח של המנינגוקוק, שבקשר אליה מתפתחים כשליש אֶלַח הַדָם (הרעלת דם). במקרה של פציעות בקרומי המוח השונים, בדרך כלל מתרחש דימום. לכן, טראומה craniocerebral גורם לעיתים קרובות לדימום אפידורלי (דימום באזור הדורה מאטר). הבעייתיות לגבי שטפי דם במוח הם הסימפטומים המופיעים במרווחי זמן חופשיים, שבאמצעותם אנשים מושפעים מאמינים לעצמם כי הם נמצאים בתחושת ביטחון כוזבת. לאחר תקופה קצרה של חוסר הכרה, חולים לעיתים קרובות מרגישים טוב יותר סובייקטיבית לפני שאובדן הכרה נוסף יכול להתרחש. כתוצאה מכך, כשליש מהנפגעים מתים כתוצאה מהדימום. בהקשר הספציפי של החומר הארכנואידי, שטפי דם תת-עכביוניים (דימום במרחב שבין החומר הארכנואידי לפיאם-מאטר או הספיאר-תת-ארכנואידום) הם מסוכנים. הגורמים לשטפי דם כאלה הם לעיתים קרובות מפרצות, קרי קרעים של תיקים בכלי הדם. במקרה זה מדובר בכלים של החומר הארכנואידי או הפיא מאטר. סימפטומטי לקרע כזה הם חמורים כאבי ראש, עלייה בלחץ תוך גולגולתי עם ירידה ב לחץ דם, כמו גם פגיעה בתודעה ו הקאה. דימום מוחי במרחב התת-עכבישי שרד ללא שלושים רק כשליש מהנפגעים. שליש מהחולים אינם מגיעים לטיפול חירום בזמן, ואילו השליש השני נפטר או סובל מנכות קשה בבית החולים.