חשיבה מתייחסת לתהליכים של מוֹחַ זֶה עוֹפֶרֶת לידע, ממנו נגזרות מגוון פעולות. חשיבה משמשת לפתרון בעיות והיא מורכבת מרעיונות, זיכרונות ומסקנות הגיוניות.
מה זה לחשוב?
חשיבה מתייחסת לתהליכים של מוֹחַ זֶה עוֹפֶרֶת לקוגניציות, שמהן נגזרות פעולות מגוונות. מחשבת האדם היא תחום מחקר נחשק בפסיכולוגיה, פילוסופיה, ביולוגיה ואנטומיה. במשך אלפי שנים האדם חושב על חשיבה ואיך זה עובד. בהקשר הזה, זיכרון הַדְרָכָה, למידה ושכחה משחקים תפקיד מרכזי. מה קורה ב מוֹחַ במהלך החשיבה טרם נחקר עד הפרט האחרון. תהליכי חשיבה מורכבים מכדי לחלק אותם לקטגוריות קבועות. למרות שחשיבה היא לעתים קרובות הגיונית, היא מונחית גם על ידי אינטואיציה. תהליך החשיבה הוא מנטלי בלבד, בלתי נראה לאחרים. חשיבה מעירה זיכרונות ועלולה לייצר רגשות חזקים. חשיבה מובילה להשגת ידע ומסייעת בפתרון בעיות במצבים שונים. העיסוק הפנימי נשלט על ידי המוח והוא תוצאה של אינטראקציה של מיליוני תאי עצב המתקשרים זה עם זה. תהליכים כימיים וחשמליים מופעלים בתהליך החשיבה. למידה והתנסויות יכולות לחזק את הקשר של נוירונים הנדרשים לתהליך החשיבה ו עוֹפֶרֶת להסתעפות חזקה נוספת של כל רשת הנוירונים.
פונקציה ומשימה
אנשים יכולים לחשוב לטווח הארוך או לטווח הקצר, חלקם חושבים בשיטתיות, אחרים בכיוונים חדשים לגמרי. המוח הוא מושא מחקר רב-תכליתי ומרתק ביותר. מושג החשיבה כולל זיכרון, שפה, מוטיבציה ואינטליגנציה. במהלך החיים המוח משתנה. במהלך העשורים האחרונים, מדענים הצליחו לצבור ידע עצום על אופן פעולתו של המוח האנושי. זה אפשר להם ליצור בינה מלאכותית. אבל אפילו רובוטים אינם קרובים ליכולתו של המוח האנושי. אינטליגנציה היא מה שאדם משתמש בו כאשר הוא לא יודע מה לעשות. אינטליגנציה מורכבת מתחומים כמו אינטליגנציה חברתית, מתמטית ורגשית. אי אפשר להגדיר בבירור את האינטליגנציה, אבל כולם יודעים מה מכונן אותה. מוח גדול יותר לא אומר בהכרח שהאדם אינטליגנטי יותר. זה תלוי כיצד קשורים האזורים הנפרדים במוח. בעת חשיבה מופעלים אבני בניין קוגניטיביות. אבני הבניין הללו עוברות בירושה חלקית, אך ניתן לבצע אופטימיזציה באמצעותן למידה. בלי שלנו זיכרון נהיה חסרי אונים לחלוטין. במהלך תהליך הלמידה, המוח מקבל אבני בניין קוגניטיביות חדשות הניתנות לשינוי נוסף. למידה היא בסיס כל החיים של הקיום האנושי. פיתוח ושינוי המודולים הוביל לכך שבני אדם מצליחים כל כך כמין. עם זאת, תהליך החשיבה אינו רציונלי באופן בלעדי. חשיבה מושפעת מגורמים רבים אחרים. גורם משפיע עיקרי אחד הוא האינטליגנציה האישית. זה, בתורו, לא מוגדר על ידי מספר הנוירונים הקיימים במוח, אלא על ידי המגוון והאופן שבו מחברים את הנוירונים האישיים. אינטליגנציה יכולה להיות מאומנת על ידי צורות חשיבה מסוימות ולעתים קרובות מתפתחת מתוך תחושה ספונטנית של סיטואציה בה נתפסים רשמים חושיים מסוימים. המוח האנושי יכול גם לחשוב בצורה מופשטת. הזיכרון מבדיל מידע חשוב ממידע חסר חשיבות, מאחסן אותו במקומות שונים במוח ונזכר בו בכל פעם שאנו זקוקים לו. יכולתו של המוח ללמוד או לאחסן מידע פוחתת עקב לחץ. פעילות גופנית משפיעה גם על המוח ותומכת בהתכתבות של אזורי מוח שונים.
מחלות ומחלות
ביצועי המוח יכולים להיות מושפעים מתאונות, גידולים ומחלות דלקתיות של האיבר. לעתים קרובות, חריגות מופיעות בתגובת האדם החולה. לדוגמא, הוא מדבר באופן לא ברור או מראה הפרעות מוטוריות. אם המוח נפגע קשות, האדם בקושי מסוגל לחיות ולפעמים הוא נשמר בחיים על ידי נשימה מלאכותית. שבץ הוא דוגמה אופיינית לנזק מוחי הנגרם על ידי מחלה. בהתאם לחומרתם, מספרים שונים של תאי מוח נהרסים לעיתים קרובות באופן בלתי הפיך. בהפרעות נפשיות יש רק תפקוד לקוי של אבני בניין ומודולים שונים, שלעתים קרובות ניתן לשחזר. חשיבתנו יכולה להשפיע על הנפש, כמו גם על תאים ואיברים ובכך לקדם התפתחות של מחלות מסוימות. לא בכדי מדברים הרופאים והמטפלים על כוח המחשבה שהוא עצום אך אינו יכול לרפא את כל המחלות. ללא ספק, המחשבה משחקת תפקיד מרכזי באופן שבו אנו חיים את חיינו. הסיבה לכך היא שברגע שהמוח מייצר פיקוד חשמלי, מחשבה, מתחילה גם תגובה כימית. החומר הכימי פועל על המרכז מערכת העצבים ומייצר שם את המוכנות הפיזית לפעול. תפקוד לקוי של מודולים בודדים במוח מתבטא בדרכים שונות. ישנם אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה ויכולות קוגניטיביות, אך הם חסרים את הכישורים לאינטראקציה חברתית. במקרה של נוירוזה או הפרעת אובססיבית כפייתית, ישנם מודולים המגורה יותר מדי, ובמקרה של מגבלות נפשיות אחרות, אזורים מסוימים שוכבים לגמרי. בהקשר זה, התת מודע ממלא תפקיד משמעותי ומשמש גם כיום לטיפול בהפרעות נפשיות. אימון מוח יכול לשפר תהליכי חשיבה, ביצועי זיכרון, מהירות חשיבה וכן ריכוז. ניתן להכשיר גם חשיבה לוגית. אימון מגן מפני ירידה נפשית ויכול למזער את הסיכון ללקות דמנציה.
