פסיכוסומטיקה: מחלות פסיכוסומטיות

בעבר, אחת הפרידה בין מחלות בהן חשדו כגורמים לפסיכולוגיה ובהן ניתן היה לזהות שינוי פיזי, למשל במיקרוסקופ, לבין מחלות בהן לא ניתן היה לאבחן נזק פיזי למרות כל שיטות הבדיקה. כיום ננטש סיווג זה, כך שתחום המחלות הפסיכוסומטיות התרחב במידה ניכרת.

7 קלאסי לפסיכוסומטיקה

כבר באמצע המאה הקודמת, הפסיכואנליטיקאי פרנץ אלכסנדר סבר שלמחלות מסוימות יש סיבות פסיכולוגיות והן נעוצות במבנה הפסיכולוגי הבסיסי של הפרט: השבע הקלאסיות של פסיכוסומטיה כלול אסתמה בסימפונות, כיבים בקיבה ותריסריון, כרוניים קוליטיס כיבית, נוירודרמטיטיס, יתר לחץ דם, כרוני דלקת מפרקים ניוונית, ו יתר לחץ דם. בהמשך, מחלות כמו מחלת המעי מחלת קרוהן, כלילי לֵב מחלות, אלרגיות וחלקן מחלות אוטואימוניות נוספו.

אולם כיום אנו יודעים כי תיאוריה זו אינה נכונה: מצד אחד גילוי החיידק הליקובקטר פילורי הראה שפתוגן אכן אחראי לרוב בטן כיבים. בנוסף, מגוון רחב של מחקרים לא גילה תכונות אישיות ספציפיות או קונפליקטים מהם ניתן להסיק מחלה פסיכוסומטית ספציפית.

מצד שני, ידוע כיום כי במחלות רבות - לא רק אלו שהוזכרו לעיל, אלא גם הפרעות אכילה כגון בולימיה or אנורקסיה, בעיות שינה, בעיות גינקולוגיות או אורולוגיות רבות, חרדה, התמכרות ואפילו סרטן - הפסיכולוגי מצב לאדם יש השפעה משמעותית על מהלך המחלה וחומרתה. לא ידוע בדיוק מדוע זה כך - אולם במהלך מאה השנים האחרונות גיבשו פסיכואנליטיקאים מפורסמים תיאוריות שונות בנושא.