תחושה: פונקציה, משימה ומחלות

התחושה היא שלב ראשוני של תפיסה ומתאימה לרושם החושי הראשוני של איברי החישה הנוירואנטומיים. כל תהליכי העיבוד, כמו בעיקר הערכה רגשית של הרושם החושי, הופכים את התחושה לתפיסה במערכת מוֹחַ.

מהי תחושה?

בתחילת התפיסה היא תחושה או תפיסה חושית. אברי החישה מקבלים גירויים. תפיסה אנושית היא תהליך מורכב ביותר המורכב מתהליכים אישיים רבים. לצד ערות, תשומת לב סלקטיבית ומוטיבציה, המרכיב הרגשי הוא אחד המושגים הרלוונטיים ביותר בתהליך התפיסתי. שלבי עיבוד התפיסה הרגשית והאינטלקטואלית משנים את מה שנתפס ויחד עם זאת מושפעים חזרה מתהליך התפיסה. בתחילת התפיסה היא תחושה או תפיסת חוש. אברי החישה מקבלים גירויים. התחושה היא שלב ראשוני של התפיסה בפועל. רק באמצעות הצעדים האינטלקטואליים והרגשיים חווים התפיסה דווקא במקום להרגיש אותה בלבד. תפיסה מודעת מתרחשת בקליפת המוח ולעיתים נשלטת ביותר על ידי ה- מערכת הלימבית. ה מערכת הלימבית תואם את המיקום המרכזי לרגשות אנושיים. איך אנשים שונים מרגישים לגבי תפיסה מסוימת יכולים להשתנות מאוד. ה מערכת הלימבית שולט בהתנהגות אנושית מולדת ונרכשת ונחשב למקום המוצא של מוטיבציה, כוננים ורגשות כמו פחד, כעס או שמחה ומורת רוח. המערכת הלימבית מכילה את כל כולו למידה חוויה של אדם. העובדה ששני אנשים תופסים מצבים באופן שונה נובעת מהקשר הזה. תפיסה מוערכת על ידי המערכת הלימבית באופן סובייקטיבי ועל בסיס הניסיון הקודם האישי. תהליכי הערכה אלה מביאים לחוויה מסוימת של מה שנתפס. חוויה זו מבדילה בין תפיסה לתחושה, המתאימה אך ורק לרושם החושי הראשוני של האיברים.

פונקציה ומשימה

תחושת התפיסה היא מכלול התפיסה פחות תהליכי עיבוד אינטלקטואלי ורגשי. מעטים הדברים שמשפיעים על בני האדם באופן לא מודע באותה מידה כמו ההוראות הרגשיות של המערכת הלימבית. המערכת הלימבית מעורבת בעצם בתהליכים תפיסתיים וכך, למשל, דואגת לבחירה, עיבוד, הערכה ואחסון של כל מידע מאיברי החישה. אינספור גירויים זורמים כל הזמן אל האדם. מ ה מוֹחַמבחינתם, הגירויים הללו הם כמות עצומה של מידע. העובדה שהאדם בכל זאת מסנן מתוך שפע המידע בדיוק את הגירויים הרלוונטיים ומתאימים כיום למצב הנפש, נובעת בחלקה מהמערכת הלימבית. המערכת הלימבית מעדיפה ומסללת גירויים מסוימים. העדפה ניתנת מעל לכל מידע שיש בו תוכן רגשי. רגשות מעוררים את המערכת הלימבית. כל הגירויים בקשר עם תמונה רגשית חודרים אל המסנן ביתר קלות וכך מגיעים לתודעה מוקדם יותר. תחושה תפיסתית במובן של מעורבות רגשית במה שנתפס היא מפתח חשוב ליכולת תפיסתית. לתוכן הרגשי של תפיסה תפקיד מיוחד בקשר עם מערכת הריח, האחראית על תחושת ריח. לתפיסות הריח יש לפעמים את המרכיב הרגשי החזק ביותר. הבולבוס אולפקטוריוס מחובר לאמיגדלה דרך stria lateralis. גירויי ריח מגיעים כך לרוחב ההיפותלמוס, בסיסי המוח הקדמי, וקליפת המוח האורביטפרונטלית. תחזיות מסוימות מכוונות לשחפת הריח ולמחיצה. במעגל האחרון נוצרת תחושת ריח. מרכיב הרגש בריחות הנתפסים תלוי בעיקר באמיגדלה, המתווכת רגשות. מערכת הריח היא המערכת התפיסית היחידה שמקרינה ישירות למרכז לרגש ומסיבה זו נחשבת למערכת החושים הרגשית מכולם. אולם בסופו של דבר, תוכן הרגש וכך גם חווית התפיסה ממלא תפקיד חיוני לכל מערכות התפיסה האחרות. לדוגמא, ניתן לעבד ולזכור מידע גירוי עם קישור רגשי ביתר קלות. מידע כזה יכול להיות מאוחסן במפורש בסמנטי זיכרון ויחד עם זאת במשתמע בזיכרון אפיזודי. התוכן הרגשי והאינטלקטואלי מבדיל בין תפיסה כתוצר של כל תהליכיה לבין התחושה הראשונית, המתאימה אך ורק לרושם התחושתי הראשוני והגולמי של המבנים התפיסתיים הנוירואנטומיים. תחושת התפיסה היא למעשה הצעד הראשון בשרשרת התפיסתית. רק אז הרושם החושי הנוכחי בהשוואה למידע מהונדס, מעובד, מסווג ומפורש.

מחלות ותלונות

לתחושה תפיסתית יש רלוונטיות קלינית בעיקר כאשר היא נתונה להפרעות. בהקשר זה, הפרעות כאלה מתייחסות אך ורק להפרעות באיברי החישה הראשוניים. לדוגמא, קולטנים עשויים להיות פגומים או שיש להם תפקוד מוגבל לאחר מוטציות. פגמים בקולטנים גורמים לרושם תחושתי ראשוני מופרע באיבר התחושה. בתופעה כזו, לא רק תחושת התפיסה כצעד הראשון בשרשרת התפיסה מופרעת. כמו כן השלבים הבאים לעיתים אינם יכולים להתקיים, מכיוון שהרושם החושי אינו מעובד כלל וכך אינו קיים עוֹפֶרֶת לחוויית התפיסה. התפיסה החושית של מערכת הראייה היא פתולוגית, למשל, אם הרשתית מתנוונת וכך אין קולטני אור לתחושה חזותית. הפרעות תחושתיות יכולות להשפיע גם על חוש המישוש ואז לעיתים קרובות להבחין בצורה של חוסר תחושה בצורה של עקצוץ או קהות. הפרעות תחושתיות מסוג זה אינן קשורות לקולטנים עצמם, אלא לפגמים במסלולים העצביים המסתמנים אל מוֹחַ. ביחס לתפיסה, בסופו של דבר אנו יכולים תמיד לדבר על הפרעות חושיות כאשר הסיבה להפרעה תפיסתית נמצאת מחוץ למוח וכך לפני הליכי העיבוד של התפיסה. לפיכך, הפרעות חושיות אמיתיות ביחס לתפיסה נגרמות בעיקר ממחלות או פציעות של איברי החישה הנוירו-אטומיים וקשרי העצבים שלהם למרכז. מערכת העצבים.