העיניים מייצגות את איבר החישה החשוב ביותר של בני האדם. הם משמשים במיוחד להתמצאות ולתפיסה חזותית. עם זאת, תלונות ומחלות שונות יכולות להגביל את תפקוד התהליך הראייתי.
מהו התהליך החזותי?
העיניים מייצגות את איבר החישה החשוב ביותר בבני אדם. בפרט, הם משרתים אוריינטציה ותפיסה חזותית. התהליך החזותי מתרחש באמצעות מנגנונים מורכבים במערכת מוֹחַ ועיניים. הגורם המכריע להעברת תמונות הוא אור. זה גורם לתגובה על הרשתית, מה שמביא לגירוי חשמלי. בעזרת מסוימים עצבים, העיניים מצליחות להעביר את הדחף ל מוֹחַ. בתהליך, המידע כבר השתנה בדרכו מהרשתית ל מוֹחַ כך שמבנים אחרים יוכלו לעבד את הגירויים. עם זאת, לא רק התהליך המכני שמוביל לדימוי הסביבה הוא חלק מהתהליך הוויזואלי, אלא גם ההשלכות הפסיכולוגיות הנובעות ממה שנראה. לאחר שהגירויים הגיעו למוח, עליו לפרש ולנתח את הדחפים שהתקבלו. הפרשנות מושפעת מגורמים שונים. אלה כוללים, למשל, חוויות, זיכרונות והתפתחויות אינדיבידואליות. כתוצאה מכך, התפיסה משתנה מאדם לאדם ולא ניתן לתאר אותה זהה.
פונקציה ומשימה
בתהליך הראייה, אור האירוע ממלא תפקיד מכריע כך שניתן יהיה לתפוס את האובייקטים הנמצאים בסביבה. אור הוא קרינה אלקטרומגנטית המתרחש בגלים. אורכי הגל השונים אחראים לצבעים המובחנים. יסודות האור הקטנים ביותר נוצרים על ידי פוטונים. אלה מצליחים להעביר גירוי לעין. במהלך התהליך החזותי עובר האור בקרנית, תַלמִיד, עדשה וגוף זגוגי. רק לאחר חציית הרשתית ניתן ליצור את התמונה. בתהליך זה, הקרנית והעדשה משבשים את האור בזווית כזו שעשויה לקבל את הגירויים. אם האור לא נשבר כהלכה, התוצאה היא תמונה מטושטשת. ככה קוצר ראייה כמו גם רוחק ראייה, למשל, מתפתחים. המידע מתקבל אז על ידי נוירונים בכמה מסלולים. חשוב במיוחד כאן תאי המוט והחרוט, בעלי רגישות גבוהה לאור. נוירונים הם תאי העצב של האורגניזם האנושי. בהתאם לסוג שלהם, הם יכולים להמיר גירויים ולהעביר אותם בצורה שונה. לאחר שהגירויים הגיעו לנוירונים, ה- עצב אופטי יכול להעביר אותם למוח. העברה קדימה מתבצעת דרך המראה החזותי. זה הקשר בין העין למוח. את תחילתו ניתן למצוא ב רשתית העין, ומהלכו הנוסף הוא דרך עצב אופטי. ה- corpus geniculatum laterale מספק שינוי נוסף של הגירויים לקרינה החזותית. הקרינה החזותית בתורם משתרעת אל האונות האחוריות של המוח. באזור זה ניתן למקם את מרכזי הראייה. אלה מצליחים לעבד את המידע מהרשתית ולעורר תגובות מתאימות. קליפת המוח החזותית, למשל, חשובה במיוחד לתהליך זה. היא אחראית לתפיסה המודעת של מה שנראה ולהקצאת פרשנויות ורגשות. התהליך החזותי משרת את בני האדם במיוחד לצורך התמצאות. בדרך זו אנו יכולים להעריך את מצבנו שלנו. סך הכל 80 אחוז מכל המידע שמגיע למוח דרך הסביבה מסופק על ידי העיניים. העין האנושית מסוגלת להבדיל בין כ -150 גווני צבע. חשיבות התהליך הוויזואלי מתבררת לרוב רק כאשר יש מגבלות לראייה. העיניים לא רק מאפשרות התמצאות, באופן זה ניתן גם לתפוס את כל האובייקטים. ניתן לעקוף אובייקטים וניתן לאסוף כלים להמשך עיבוד. בנוסף, החזון משרת גם את מטרת התקשורת. זה כולל, מצד אחד, התבוננות בשפתיים במהלך הדיבור, ומצד שני, הבעות פנים ומחוות, המספקות לתת המודע גירויים ומידע מסוימים.
מחלות ותלונות
ניתן להגביל את התהליך החזותי בדרכים שונות. הביטוי החמור ביותר נחשב להיות עיוורון, אשר מעכב לחלוטין את התפיסה החזותית. לעתים קרובות יותר, עם זאת, קוצר ראייה או מתפתחת רוחק ראייה. אנשים רואי רוח תופסים דימוי מטושטש של הסביבה. חפצים שנמצאים במרחק של כמה סנטימטרים בלבד בדרך כלל יכולים להיתפס בצורה חדה. עם זאת, ככל שהמרחק גדול יותר, כך התמונה מטשטשת יותר. קוצר ראייה נגרמת על ידי קרן אור שאינה נשברת בצורה אופטימלית. האור ארוז ברשתית. גלגל עין ארוך מדי או כוח שבירה מוגבר של העדשה אחראים לכך שאלמנטים של התהליך החזותי כבר אינם מיושרים בצורה אופטימלית. לעתים קרובות גורמי קוצר הראייה עוברים בתורשה ומתבטאים בשלושת העשורים הראשונים לחיים. לעומת זאת, רוחק ראייה פירושו שחפצים רחוקים נתפסים בחדות, בעוד שאלמנטים סמוכים נראים מטושטשים. אם כוח השבירה של מבני העין הבודדים חלש מדי, צרור האור מתרחש מאוחר מדי, וכתוצאה מכך תמונה מטושטשת. ראיית רוחק מאובחנת בדרך כלל בלידה. הגורם המכריע הוא לרוב גלגל עין קצר מדי. לעומת זאת, לעומת קוצר ראייה, רוחק ראייה מופיע בתדירות נמוכה יותר. שני הפגמים החזותיים ניתנים לתיקון באמצעות משקפיים or עדשות מגע. אולם, ה ליקוי ראייה עלול להחמיר במהלך החיים. לכן ייתכן שיהיה צורך בהתאמה קבועה של העדשות. אם אין שינוי פתולוגי בעיניים, אין לצפות לאובדן ראייה בגלל קוצר ראייה או רוחק ראייה.
