פנטזיה: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

פנטזיה היא הכוח היצירתי של תודעת החשיבה ומשמשת כאלמנט יצירתי לאמפתיה, אמנויות וכל סוג של פתרון בעיות. בזמנו, זיגמונד פרויד ראה בפנטזיה מוצא לסיפוק מכונן. כיום, לפסיכולוגיה, פנטזיה היא בעיקר עיבוד אלטרנטיבי של המציאות.

מהי פנטזיה?

פנטזיה היא הכוח היצירתי של תודעת החשיבה ומשמשת כאלמנט יצירתי לאמפתיה, אמנויות וכל סוג של פתרון בעיות. בפסיכולוגיה, המוח האנושי נקרא תודעת חשיבה והוא סך כל התהליכים הפנימיים. מלבד מחשבות ורגשות, הוא כולל תפיסות או זיכרונות מוערכים. על התודעה החשיבה יש כוח יצירתי משלה. כך הוא יכול לייצר תופעות לוואי של תפיסה, אם כי פשוט שום תפיסה לא התרחשה. יכולת זו של התודעה מכונה על ידי הפסיכולוגיה פנטזיה. על פי וילהלם וונדט, פנטזיה היא חשיבה ברעיונות יחודיים או בתמונות. פנטזיה היא אפוא יכולת יצירתית הקשורה זיכרון תמונות כמו גם תמונות דמיון. עם זאת, הכוונה היא גם לרעיונות לשוניים או לוגיים הדורשים דמיון מסוים. דרך הדמיון נוצר עולם פנימי מדימויים פנימיים שתוצאתם מכונה פנטזמה. במדעי המוח, דמיון, יצירתיות והמצאה נחשבו לתחומים שלא נחקרו למדי. עם זאת, מחקרים אחרונים הראו שדמיון, בהקשר של יצירתיות, מרתק את ה מוֹחַ's זיכרון חנות. בינתיים, קליפת המוח הקדם חזיתית מתנהגת בשקט כך שמידע מה- זיכרון ניתן לשלב מערכת מחדש.

פונקציה ומשימה

ככוח ייצור של תודעה, הדמיון הוא צורה מיוחדת של עיבוד מציאות. היא מעצבת חלופות למציאות ויכולה למלא צרכים שונים בתהליך. חלופות פנטסטיות, למשל, מאפשרות לאנשים להגדיל את מרחב החוויה האישי שלהם. לעומת זאת, פנטזיה מאפשרת לאנשים לצפות לתוצאות עתידיות. לבסוף, כוח יצירתי יכול לשמש סיפוק תחליף. ניתן לפצות על ביטחון עצמי פגום בפנטזיה עם חלומות בהקיץ או אוטופיות, למשל. בדרך זו הפנטזיה מייצבת את תחושת הרווחה והנרקיסיסטית לאזן. חוויות מבישות נדחות במקביל. זיגמונד פרויד חשד בדחפי דחף מאחורי פנטזיות. על פי הרשעתו, כוננים לא מפורשים ומודחקים מתנהלים בצורה מפצה בפנטזיה. לפיכך, כוחה היצירתי של התודעה משמש כלי לסיפוק התשוקה, ולפי רעיונות פסיכודינמיים הוא, כביכול, סתם שסתום של סיפוק מכונן. בניסויים מוקדמים בפסיכולוגיה הנחה זו אושרה ככל הנראה. סטודנטים פעלו בתוקפנותם לאחר עלבונות, למשל, בפנטזיה. מחקרים עדכניים יותר בפסיכולוגיה של למידהעם זאת, מציג תוצאות מנוגדות. קיים קונצנזוס כעת לגבי התועלת הגבוהה של פנטזיה לאמפתיה בין אישית. לפיכך, הבנת אדם אחר תלויה במידה רבה בדמיון. יחד עם זאת, המדע מסכים על היסוד היצירתי של הדמיון. פנטזיות נחשבות אפילו לתנאי הכרחי לאמנות ומובנות כמקור ליצירתיות. הפנטזיה ממלאת תפקיד גם בפעולה תכליתית. בפתרון בעיות, למשל, אנשים זקוקים לרעיון כיצד לפתור את הבעיה. מטרת הפעולה מוצגת בתור מטרה או רצון, כך שתאפשר פעולה תכליתית. במדעים הדמיון מאפשר גם הכרה. היכולת רלוונטית, למשל, לסינתזת ממצאים ותצפיות אמפיריות, המספקות משמעות מסוימת רק באמצעות עבודה פרשנית.

מחלות ומחלות

מרחב הפנטזיה שונה מאדם לאדם. לפיכך, היכולת לפנטז נרחב אינה חזקה באותה מידה אצל כולם וכנראה קשורה לאינטלקט כמו גם לשליטה עצמית ובעיקר לאפשרות של חוויות מגוונות. לפסיכולוגיה, לפנטז משחק תפקיד במיוחד כאשר הוא מקבל פרופורציות חריגות. זה המקרה, למשל, עם פנטזיות אלימות או אפילו הרג של פנטזיות. למשל, פנטזיות הרג רגילות קשורות להשתוללות בבית הספר, למשל. תוקפנות ואלימות נחשבים כתסריט קוגניטיבי הנשמר במיוחד על ידי השפעות תקשורתיות וחוויות בין אישיות שליליות. בפרט, חוויות סוציאליזציה מוקדמות רלוונטיות לפנטזיות אלימות. לדוגמא, ילדים עם בעיות התנהגות מראים משחק פנטזיה אלים יותר מבני גילם. בעיקר, ילדים עם שליטה עצמית נמוכה מושפעים מהפנטזיות החריגות. חֶברָתִי יחסי גומלין נראה כי הם מפעילים את הפנטזיות. בפרט, זה נכון לאלה יחסי גומלין שהאדם המושפע חווה כמאיים או משפיל. הפנטזיות האלימות הן בכך סוג של תגובה לאובדן שליטה נתפס בסביבה החברתית. בכך שהוא מפנטז על מעשי אלימות עתידיים, האדם המושפע מרגיש לעיתים קרובות בשליטה מחדש ובכך מצמצם את תחושת לחץ. יש מחברים שמדברים על כך כאסטרטגיית התמודדות עם דחפים אגרסיביים המשמשים להפחתת תוקפנות. מצד שני, מחקרים מראים שהפנטזיות נוטות להגביר את ההתנהגות האגרסיבית בעתיד. סכנה מסוימת קיימת תמיד כאשר האדם המושפע מתעלל בפנטזיות האלימות שלו כבריחה קבועה מהמציאות ומרשה לעצמו להיסחף לאובדן מציאות מתקדם. לא רק פנטזיות אלימות, אלא פנטזיות נרחבות מכל סוג שיכולות להתאים לבריחה מהמציאות וליזום אובדן מציאות מתקדם. חוויות טראומטיות יכולות לקדם את אובדן המציאות הזה. קורבנות אונס צעירים, למשל, בונים לעיתים קרובות עולם פנטזיה אליו הם יכולים לסגת על מנת שלא יצטרכו לחוות את המצב הטראומטי בתודעה מלאה. ככל הנראה, הפרעות או פציעות נוירולוגיות עלולות לגרום גם לפנטזיות לא תקינות, חזקות או מופחתות באופן חריג. עם זאת, בגלל מיעוט המחקר בתחום זה, קשר זה לא ברור עד כה יחסית.