מחזור פעילות מנוחה בסיסי: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

באופן כללי, אנו מחלקים את חיינו לשלבי ערות ושינה. אמנם אנו יכולים לשלוט במודע בשלבי הפעילות במצב הערות, אך הדבר אינו אפשרי בשלב השינה. ה מוֹחַ שולט עם מספר רב של הורמונים וחומרי המסנג'ר אותם תהליכים המעבירים את הגוף פעיל ולא פעיל ושומרים עליו ברמה זו למשך זמן מסוים. בקרב מדענים רבים אחרים, במיוחד הסמנולוגים יוג'ין אסרינסקי ונתנאל קלייטמן תיארו את השלבים של רמות פעילות שונות בשינה ובעירות. בהקשר זה, האחרון פיתח את השערת Basic Rest-Activity Cycle, המתייחסת לשלבי מנוחה ופעילות מתחלפים בקצב.

מהו מחזור פעילות המנוחה הבסיסי?

הקלטת EEG (אלקטרואנספלוגרמה) היא הדרך הטובה ביותר להקליט מוֹחַעקומת הפעילות במהלך שלב שינה, מכיוון שרוב הפונקציות האחרות שהיא שולטת בה במהלך ערות מופחתות. במקביל, האוטונומי מערכת העצבים השפעות מוֹחַ פעילות בכך שהיא מאפשרת או מעכבת את שחרורה של הפקה הורמונים. לפיכך, ניתן לגרום למוח להעביר את הגוף למצב פעילות או לתת לו לנוח. מעגל בסיסי זה של "פעילות מנוחה" חוזר על עצמו במשך שעה עד שעתיים. באופן מדהים, מחזור זה מווסת את הגוף גם כשהוא ער. שלבי השינה השונים נרשמים ומוערכים בהיפנוגרמות. דבר זה מביא ראשית לשלב ההירדמות עם שכיבה ראשונית, שנית בשלבי השינה N1, N2, N3 ושוב (בעיקר) N2, שלישית בשלב REM ורביעית, לאחר מספר מחזורים אלה, בהתעוררות לאחר מספר אופטימלי. שעה (ות. בהתאם למשך השינה ניתן לצפות בממוצע של כשישה מחזורי שינה בלילה, אשר בתורם אורכים שעה עד שעתיים.

פונקציה ומשימה

קלט חושי נאסף על ידי המוח בטווח הקצר זיכרון, סוננו, ולבסוף הועמדו לרשות אחסון לטווח ארוך במידת הצורך. שלבי ה- REM וה- REM אינם כלי חשוב "להפקיד" אותם זיכרון תוכן במוח במקום הנכון. תנועת עיניים מהירה (REM) מתארת ​​את גלגול העיניים הכבד בשלב REM וקשורה לחלום עז. ההתנהגות הליבידינלית, כמו רעב ותשוקה מינית, מוסדרת כמו גם לחץ ו ריכוז. שלב ה- REM מתרחש קצת יותר מחצי דרך מחזור השינה. תקופה זו נקראת חביון REM ולא אמורה להיות תחתונה לצמיתות. זה מלווה בשלבים הבאים:

גלי תטא איטיים בתחילת שלב השינה N1 מאותתים על נכונות המוח להיות מסוגל או מוכן להירדם. טונוס השרירים פוחת, למשל, של יושב ראש טיפות ל חזה או שהזרוע מחליקה מהשולחן. העיניים מתחילות לנוע לאט. מה שמכונה "מתחמי K וצירי שינה" מאפיינים את שלב השינה היציב N2. כאן, תנועות העיניים נעצרות. לבסוף, במהלך שינה עמוקה N3, ה- EEG מתעד גל דלתא ארוך במיוחד. טונוס השרירים ותנועות העיניים מתקרבות לאפס. חלקם של שלבי ה- N במשך השינה הוא כ- 75%, ושלבי ה- R כ- 25%. במהלך המחזורים הבאים, שלבי ה- N3 יורדים מאוד לטובת שלבי ה- R. בשלב ה- REM, בנוסף לתנועות העיניים המהירות שמעניקות לו את שמו, יש גם עליה מוגברת דם לחץ וגבר נשימה וקצב הדופק. נתרן ו אשלגן "נצרכים" במוח במצב הערות. לאחר שעה עד שעתיים (אצל ילדים לאחר כ- 50 דקות), התוכן שלהם צונח עד כדי כך ריכוז קשיים מתרחשים. לאחר מכן שלב של כ -20 דקות בו כמעט ולא ניתן לעשות דבר. במקביל, הגוף בונה מחדש את עתודותיו אשלגן ו נתרן, ומעגל נוסף של פעילות גבוהה בא בעקבותיו.

מחלות ומחלות

האוטונומי מערכת העצבים, המכונה גם מערכת העצבים האוטונומית, אותות עייפות מציין למוח מכל האיברים, כולל דם (כגון במחלות) ושרירים. הורמון הרקמות סרוטונין שומר על המוח ער ופעיל רק במידה מוגבלת מאוד ב- N3, בעוד שהוא נעלם לחלוטין ב- REM. במקביל, בתגובה לאות מהגרעין הסופרכיאזמטי, מייצרת בלוטת האצטרובל מלטונין, השולט על אורך השינה. ההיפוטלמוס, על פי הוראת פורטיקאטוריס, מסדיר את שחרור ההורמון אדרנלין ממדליית האדרנל, שאחראית על שמירת הטון ובכך על מצב הערות. בנוסף, העין מחוברת ל ההיפותלמוס וגורם לייצור מופחת של אורקסין בחושך או בעפעפיים סגורים, מה שאחראי לערנות מוגברת במצב הערות. מהעובדות הנ"ל יש מספר הפרעות אפשריות ביחסי הגומלין ובתהליכים שלהן. הפרעות עצבים מיוחדות נוגעות ללא שליטה רגל תנועות ומושרה פסיכולוגית חריקת שיניים במהלך השינה, שיכולה עוֹפֶרֶת להפרעה בשלב השינה העמוקה. סיוטים ומחלות גם שם קץ פתאומי לשלבים אלה, כמו למשל, ריפלוקס ושט או עצירת נשימה, שהגוף מגיב אליה עם אות התעוררות רפלקסיבי. מוּפרָז קורטיזול שחרור מקליפת יותרת הכליה או מופחת ההיפוקמפוס לפגוע בשלבי השינה העמוקה הנחוצים. דמנציה or דכאון ניתן להזכיר כאן גם כגורמים אורגניים. פרמטרים מיושמים חיצונית כגון כּוֹהֶל, תרופות, קפאין ומעט מדי חמצן יש השפעה שלילית נוספת על שינה בריאה.