הדעה האנושית היא איבר של ביטוי של הנפש, שאיתו מעובדים חוויות אישיות כמו גם מסורתיות ומתבטאות באינטראקציה עם הנטיות והשיפוטים של עצמו. דעות יכולות להיות כלי כבד משקל בחיי החברה היומיומיים, אך הן יכולות גם עוֹפֶרֶת לאי נוחות מאסיבית.
מהי דעה?
דעתו של האדם מגיעה לשיאה בערכים, אידיאלים, תפיסות חברתיות וטבעיות ורצונות אישיים. דעתו של האדם היא המקום בו מגיעים לשיאם ערכים, אידיאלים, תפיסות חברתיות וטבעיות ורצונות אישיים. הוא נוצר ממרכיב אובייקטיבי, המופעל על האדם מבחוץ, ומרכיב סובייקטיבי, שמקורו בשאיפותיו האישיות של האדם. כך, מצד אחד, מבט האדם על העולם מעוצב על ידי נטיותיו הגנטיות. מצד שני, זה תלוי בחותם של הסביבה בה הוא גדל, מתחנך ומתפתח רוחנית. ברוב המקרים רק חלק קטן מהדעה נובע מדרך חשיבה עצמאית של ההכרה האישית. הסיבה לכך היא שבתקשורת אנושית יש לזרמי דעה השפעה ניכרת בהנחיית נורמות, ערכים והתנהגויות חברתיות. ניתן לגבש דעות ולעצב אותן. הם אינם ישות גבישית קבועה. עם זאת, המונח דעה מתייחס בעיקר למצב עניינים ממשי, המבוסס על ניסיון ותקדים, שנראה לעת עתה בלתי הפיך.
פונקציה ומשימה
היתרון הראשון שעולה לאדם מיכולתו לחוות דעה הוא שיפור האוריינטציה. אדם דעתן יכול לנווט טוב יותר את העולם המבלבל. בנוסף, חוות דעת אישית מסייעת בקבלת החלטות. האדם מוֹחַ מסוגל לקבוע תרחישים חלופיים שונים לתהליכים סלקטיביים חשובים ולחשוב על השלכות. אדם עם ערכים ושכנוע ברורים מסוגל לקבל החלטות מסובכות הרבה יותר מהר וללא היסוס. הדעה משפיעה אפוא לא רק על האוריינטציה הפנימית של האדם, אלא גם על התנהגותו, הרגליו והמראה החיצוני שלו. עבור אנשים ללא דעה, דחף בלתי נמנע לקבל החלטות יכול להוות דילמה אמיתית. חוסר דעה יכול להסתיים במכתש נפשי מצד אחד. אנשים ללא דעות בדרך כלל מתקשים למצוא את זהותם ואת נטייתם החברתית. מצד שני, במצבים מסוימים כדאי לוותר על חוות דעת קפדנית. בתחום הבין אישי, לדעות יש תפקיד מאחד ומגבש זהות. אנשים בעלי אותה דעה יכולים להבין זה את זה ללא מאמץ רב וכך ליצור בסיס פורה של אמון. אמון זה פותח את ההזדמנות לכידות חזקה ולתחושת סולידריות גבוהה. באמצעות דעה כאיבר מאחד, אנשים בעלי דעות דומות יכולים להצטרף וליזום תהליכים חברתיים. בדמוקרטיה הנרחבת של ימינו, הדעה הפוליטית היא נכס חשוב. דעות פוליטיות מיוצגות על ידי גופי מפלגה גדולים. השקפות העולם של גופים גדולים אלה יכולים להשפיע על הפוליטיקה של מדינה ולהשפיע על חייה של אומה שלמה. כיום, חופש הביטוי שורר באזורים רבים בעולם. זה מאפשר לאנושות תקשורת בינלאומית ובין-תרבותית חסרת תקדים. חופש הביטוי מאפשר לאנשים לפתח באופן חופשי את החוקה האינטלקטואלית שלהם ומעורר דיונים. אלה יכולים להשפיע בצורה פורייה ומגרה ביותר על דו קיום פרטני וחברתי ולהגדיר גירויים חדשים.
מחלות ומחלות
עם זאת, ל צדדיות ולחוסר הגבול הכללי של הדעה יש גם חסרונות. אנשים עם דעה חד צדדית ביותר נופלים לעיתים קרובות לדעות רדיקליות. אלה מוערכים לעתים קרובות יותר מאשר חילופי רעיונות הרמוניים. דעות קיצוניות לא פעם מניעות לאלימות פסיכולוגית וגם פיזית. עם העיצוב הרדיקלי הזה של הדעה מדברים גם על אידיאולוגיה, השקפת עולם, שמשפיעה ומנווטת את בני האדם בכל קיומה. יתר על כן, ישנם אנשים רבים שיש להם בעיות במציאת דעה. הם מושפעים ביתר קלות ונכנעים מרצונם לנטיות מסוכנות, כגון אידיאולוגיות רדיקליות. מצד שני, כפיית הדעה בחברה של ימינו יכולה גם לגרום לבעיות פיזיות. במצבים מסוימים, יש מספר שווה של היבטים חיוביים ושליליים לשתי דעות מנוגדות. בהתאם, קשה לקבל החלטה על פי אמות מידה רציונליות. אנשים ללא דעה מוקדמת או מוכנה במהירות חווים מצבים חריגים כאלה כבירים לחץ מצבים. הם מרגישים מדוכאים, מכווצים ולא יודעים מה לעשות. במקרים מיוחדים, לחץ גורם לדיכוטומיה כזו יכול אפילו לגרום לתופעות יוצאות דופן. לדוגמא, אנשים העומדים בפני החלטות בלתי נמנעות וחשיבות רבה מקלטים בשיתוק פיזי. שיתוק פסיכוסומטי אינו נפוץ, אך במצב מסובך יתכן בהחלט עוֹפֶרֶת להשלמת חוסר תנועה ותפקוד לקוי של חלקים בודדים בגוף. לעומת זאת, יש אנשים שלעתים קרובות מקבלים החלטות חשובות על סמך דעותיהם מראים סימפטומים של שחיקה שעות נוספות. אחריות על תחומי דעה חשובים יכולה לנקז את הנפש מבלי שיבחינו בה במהלך התהליך. ב שחיקה, נפש וגוף כאחד מתרופפים מהעומס. מרגישים חלשים, תשושים ופגיעים מלה דכאון וחוסר שביעות רצון. תסמונת שחיקה מעכב הן את התפוקה והן את שמחת החיים של הסובל.
