בראשית: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

פירוש ה"ג'נסיס "היווני הוא" הופעה "ומשמש כמונח רפואי להופעת מחלות כמו גם לתהליכים פיזיולוגיים של היווצרות חדשה. בהקשר זה, לאמבריוגנזה המתארת ​​את מקורם של חיי האדם תפקיד חשוב במיוחד.

מהי בראשית?

פירוש ה"ג'נסיס "היווני הוא" מקור ". בהקשר זה, האמבריוגנזה משחקת תפקיד במיוחד, המתארת ​​את מקורם של חיי האדם. מחלות מתעוררות בדרכים שונות. לדוגמא, בעוד שאחד הוא ממוצא דלקתי, השני ממוצא טראומטי. באותה מידה, לתופעה פתולוגית יכולה להיות סיבה חיסונית או להיות ממקור שעדיין לא מוסבר. המונח הרפואי בראשית משמש שם נרדף לגורם או מקור המחלה. בתרגום מילולי, המילה היוונית "ג'נסיס" פירושה מקור. אטיולוגיה עוסקת במקור מחלות. יש להבדיל בין פתוגנזה לדיסציפלינה רפואית זו, אשר בנוסף למקור בראשית עוסקת גם בהתפתחות מחלות בהמשך דרכן. הביטוי של הג'נסיה משחק בהקשר לביולוגיה של האבולוציה מלבד הופעת החיים תפקיד. הביוגנזה היא למשל הופעתם והתפתחותם של יצורים חיים. אונטוגנזה היא התפתחות מביצית מופרית להוויה חיה פרטנית ומבוגרת, ועוברוגנזה תואם את התהליך הביולוגי של עובר היווצרות. במובן רחב יותר, המונח ג'נסיס משמש את הרפואה לכל התהליכים הכרוכים בפיתוח או מולידים משהו חדש.

פונקציה ומשימה

בראשית במובן האבולוציוני-ביולוגי עוזרת לבני האדם להתעצב מלכתחילה. לדוגמה, עוברי מחולק לשלב טרום עוברי בין השבוע הראשון לשלישי של הֵרָיוֹן והשלב העוברי שבין השבוע הרביעי לשמיני להריון. בשלב הקדם-עוברי, הזיגוטה מתפתחת לבלסטוציסט. תהליך זה מכונה גם בלסטוגנזה. נוצרות אז שלוש שכבות נבט, המכונות אנדודרם, מזודרם ואנטודרם. התאים עברו אם כן בידול ראשוני ומחולקים לשכבות פנימיות, אמצעיות וחיצוניות. בשלב העוברי נוצרות מערכות האיברים העובריים. בנוסף עובריים לֵב התפתחות, עוברית כבד התפתחות, למשל, מתרחשת בשלב זה. אמבריוגנזה מקיפה תהליכים כמו גסטרולציה ונוירולציה. במהלך נוירולציה, למשל, המאוחר יותר מערכת העצבים נוצר. לפיכך, הזיגוטה מתפתחת לבני אדם במהלך העובריוגנזה, שכן התאים הכל-תחילים בתחילה מתמיינים ברקמות הגוף האישיות. לאחר השלבים הטרום-עובריים והעובריים מופיע שלב ההתפתחות של הפטוגנזה. שלב זה מתחיל בשבוע התשיעי וכולל התפתחות איברים עם מורפוגנזה. בביולוגיה האבולוציונית, מורפוגנזה מתייחסת לכל תהליכי העיצוב המסייעים ליצור חי לפתח את צורתו האישית. במהלך הפטוגנזה, גם הרקמות נבדלות. תהליך זה מכונה גם היסטוגנזה. לאחר הפטוגנזה, ה עובר כבר יש צורה אנושית מובהקת. האיברים מקבלים בהדרגה פונקציה אוטונומית המתאימה לתפקוד הסופי המתוכנן פיזיולוגית שלהם. השלבים האינדיבידואליים בהתפתחות הזיגוטה לאדם עצמאי הם, לסיכום, התפתחות תאים, נידציה, אמבריוגנזה ופוטוגנזה. ניתן לחלק את העובריוגנזה המוקדמת להיווצרות הרצף הפרימיטיבי, קיבה, התפתחות chorda dorsalis, נוירולציה והתפתחות סומית, כמו גם תנועות עקמומיות והתפתחות קשת הלוע. עם מורפוגנזה והיסטוגנזה, העובריוגנזה מסתיימת בהקשר של פטוגנזה.

מחלות והפרעות

במהלך תהליכי בראשית משוכללים, כמו אמבריוגנזה, תמיד יכולות להתרחש שגיאות. מסיבה זו, קיים סיכון מסוים למומים במהלך העובריוגנזה. שגיאות בבידול תאים עובריים וחלוקת תאים מופעלות על ידי נטיות גנטיות או על ידי מחלות זיהומיות, רעלים, תרופות, קרינה וכדומה. מומים קשים הנגרמים על ידי שגיאות עובריות הם בין הגורמים השכיחים ביותר ל הַפָּלָה בְּמַהֲלָך הֵרָיוֹן. במובן של סיבת המוצא, הג'נסיס ממלא תפקיד קליני בכל מחלה. מחלות רבות עדיין ממקור לא ידוע. מחלה של מקור אוטואימוני תואמת למחלה שבה המערכת החיסונית מכוון כנגד גופו על ידי תכנות שגוי, כמו שקורה למשל במחלה האוטואימונית טרשת נפוצה (גברת ). מחלות ממקור ניווני מאופיינות בניוון תאים, כגון מחלת פרקינסון. בראשית מטבולית מתייחסת לגורמים למחלות בחילוף החומרים והיא מסומנת, למשל, למחלה מחלת וילסון. לעומת זאת, במקור הניאופלסטי, הגורם למחלה קשור לצמיחת תאים בלתי מבוקרת. במקרה של בראשית טראומטית, הגורם העיקרי לתמונה הקלינית הוא שוב פציעה. בפרקטיקה הקלינית, המוצא מציין אם כן לכל תמונה קלינית למה ניתן לייחס את הסימפטומים האינדיבידואליים. מחלה יכולה להיות ממקור שונה במקביל. למשל לטרשת נפוצה יש מקור דלקתי אוטואימוני. האטיולוגיה מזהה את מקור המחלה לפי שלוש קטגוריות שונות. הראשון שבהם ידוע כ- causa. זה מאפשר לקבוע סיבות סיבתיות להתפתחות מחלות בתופעות רפואיות שנחקרו היטב. כאשר ניתן סיבה ספציפית, המחלה מתרחשת, כביכול. הקטגוריה השנייה של האטיולוגיה אינה ודאית יותר. זה ידוע גם בשם contributio. כאן, יש עדיין קשר חזק בין סיבה לתוצאה. אם יש סיבה ספציפית, המחלה אינה מתרחשת בהכרח, אלא מתועדת להתרחש בתדירות גבוהה יותר. הקטגוריה השלישית של האטיולוגיה נקראת Correlatio. קטגוריה זו ממלאת תפקיד בעיקר במחלות ללא קשר בין סיבה לתוצאה. משמעות קורלטיו, ביחס למקור בראשית, היא שאדם עם מחלה A מחזיקה לעתים בתכונה B. עם זאת, האם תכונה B קשורה באופן סיבתי למחלה A נותרה לא ברורה.