ביטחון עצמי מתאר את המצב הנפשי של וודאות ביחס ליכולות, לחוזקות, להעדפות ולמאפיינים של עצמו.
מהי ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי מתאר את המצב הנפשי של וודאות ביחס ליכולות, לחוזקות, להעדפות ולמאפיינים של עצמו. בפסיכולוגיה ביטחון עצמי מתייחס למצב הנפשי של אדם הרואה את הדימוי הכללי של עצמו באור חיובי כולל ורואה את עצמו כאדם עם יכולות, חוזקות ויתרונות. לפיכך, גישה פנימית זו משפיעה על התנהגותו החיצונית של האדם. אנשים בטוחים בעצמם מעיזים לקחת על עצמם אתגרים גדולים יותר, לעיתים קרובות חזקים בתקשורת עם בני האנוש שלהם, וזקוקים למעט עזרה חיצונית בכדי לטעון ולהתבונן בסביבתם. ביטחון עצמי הוא אם כן מצב רצוי לאדם בריא נפשית. זה יכול להתפתח מתוך הערכה עצמית בריאה, אותה יש לפתח ולטפח כצעד ראשון לקראת ביטחון עצמי רב יותר. תנאי מוקדם הוא הכרה באישיותו של עצמו, בין אם באמצעות תהליך חשיבה משלך ובין אם ייחוס מאפיינים באמצעות השפעות חיצוניות. המושג ביטחון עצמי לא יכול לעמוד רק על אדם יחיד; קבוצה של מספר אנשים יכולה גם להפגין ביטחון עצמי במראה החיצוני שלהם.
פונקציה ומשימה
ביטחון עצמי הוא תוצאה של רפלקציה עצמית רבת שנים, וזו גם הסיבה שצעירים רבים עדיין מתקשים בביטחון עצמי בכל מצב. תחילה על חוויות לעזור להם ללמוד על אישיותם שלהם ולתפוס אותה כערכית. ניתן לפתח ביטחון עצמי גם על ידי השתייכות לקבוצה שאת ערכיה ומאפייניה מקבלים ומחבקים כשל עצמה. התוצאה של ביטחון עצמי היא התנהגות מכוונת מטרה, בטוחה וללא פחד שמשכנעת בקלות אחרים ללכת אחר רעיון זה. מכיוון שביטחון עצמי גם הולך יד ביד עם ניסיון, אנשים בעלי ביטחון עצמי יודעים למה לצפות במצבים יומיומיים. הם מפתחים גישה בטוחה ולומדים לסמוך על עצמם, מה שמעניק להם תחושת ביטחון. השילוב של ביטחון וביטחון הוא זה שמחזיק את הביטחון העצמי בחיים ומבטיח שהם ניגשים לסיטואציות חדשות עם הביטחון הישן אליו הם רגילים, מכיוון שהם נמצאים במצב נפשי בטוח ובטוח ובדרך זו נשארים נקיים מפחד. ראיון עבודה חשוב, מצגת בעבודה, לידתו וגידולו של ילד ומצבי חיים תובעניים באופן דומה מטופלים בדרך כלל בצורה טובה ורגועה יותר על ידי גישה של ביטחון עצמי מאשר אדם עם ספק עצמי באותו מצב.
מחלות ומחלות
הביטחון העצמי של האדם מתפתח לאורך שנים רבות ודורש פיתוח אישיותי נרחב. לכן זה נחשב למצב, נפשי בריאות וכמעט לא יכול להתעורר במחלה (נפשית). כמובן, לא רק מחלת נפש, אך גם בעיות פיזיות מכל הסוגים יכולות להפחית את הביטחון העצמי, שכן הן תוקפות את ההערכה העצמית של האדם. דימוי עצמי נמוך הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר לביטחון עצמי והוא נפוץ במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. חוסר הביטחון העצמי, יחד עם חוסר הערכה עצמית בגיל זה, יכולים עוֹפֶרֶת לבחירות שנועדו לשפר את היכולת לחבב את עצמך - אך לעיתים קרובות יש השלכות קשות. הפרעות אכילה הן תוצאה של מעגל זה, מכיוון שאחת הסיבות להן הן יכולות להתפתח היא משום שהאנשים שנפגעו מפתחים חוסר דימוי עצמי בשל המראה החיצוני שלהם ומאבדים את ראייתם הריאלית על גופם. הם רואים תמונה מעוותת של עצמם ומגיבים אליה, אבל כבר לא למציאות. אמון יתר שנובע מהערכה עצמית, לעומת זאת, נקרא פתולוגי נַרקִיסִיזם. גם כאן האדם המושפע מאבד קשר עם המציאות מכיוון שההערכה העצמית הסובייקטיבית שלו מעניקה לו דימוי חיובי יתר על המידה. נַרקִיסִיזם מתבטא, בין היתר, בביטחון עצמי מוגזם. חוסר ביטחון עצמי הוא לא רק בעיה בשנים צעירות, הוא גם הופך להיות אקטואלי שוב עם העלייה בגיל ויכול עוֹפֶרֶת לתמונות קליניות דומות מאוד כמו בגיל ההתבגרות. ההערכה היא כי בסביבות גיל 60 הביטחון העצמי של האדם הוא הגבוה ביותר, מכיוון שהם הצליחו לפתח את הערך העצמי שלהם עד לנקודה זו. עם זאת, קשישים מעל גיל 60 עשויים להתקשות לשמור על ביטחון עצמי זה בגלל חברתיות שונות בריאות השפעות. בבגרות, הביטחון העצמי מושפע מאוד מהשפעות חברתיות, כמו הצלחות וכישלונות מקצועיים או משפחתיים, חברות ומערכות יחסים. מכיוון שגורמים רבים מבחינה חברתית נוטים להיות מכבידים יותר בגיל מבוגר, קשה יותר לשמור על עצמאות בקרב אנשים מבוגרים. בחברות בהן זקנה נראית פחות שלילית מאשר ברוב מדינות המערב, לעומת זאת, הדבר שונה לחלוטין. כאן אנשים מזדקנים תופסים את עצמם כמרכז החברה ולעיתים קרובות עדיין חווים ביטחון עצמי הולך וגובר כתוצאה מכך.
