המוח הוא היכולת של בן אנוש לחשוב בצורה אנליטית, לתפוס ולשפוט את סביבתו במודע. המוח גם תמיד קשור לתבונה.
מה המוח?
הנפש היא היכולת של בן אנוש לחשוב בצורה אנליטית, לתפוס ולשפוט את סביבתו במודע. מאז ימי קדם, פילוסופים עוסקים בנושא הנפש. אנשים עם מוח מסוגלים לחשוב בצורה אנליטית, לתפוס את סביבתם במודע ולשפוט, לסווג ולקבל החלטות רציונליות. הנפש קשורה קשר הדוק גם למושג התבונה. במאה הרביעית לפני הספירה הגדיר אריסטו את ההבנה כ"סגל המחשבה הרעיונית וההיגיון ". הפילוסופיה המודרנית עם עמנואל קאנט מגדירה את ורסטנד כ"פקולטה להיווצרות מושגים ". מבחינה רפואית ופסיכולוגית, המוח הוא כוח החשיבה של בן אדם שמסוגל להעמיד את האינטליגנציה שלו מעל הדחף הטבעי. דרך חשיבה אנליטית ויכולת ההבנה הוא יודע את משמעות המושגים והמילים ויש לו דמיון חזק.
פונקציה ומשימה
המונח מוח קשור גם למונח הומו ספיינס, שפירושו "בן אנוש רציונלי". המוח מנוגד לעיתים קרובות עם התבונה, מכיוון שאנשים עם מוח מפותח בדרך כלל מגיבים בצורה רציונאלית ומקבלים החלטות רציונליות. משמעות המוח היא "להבין, ליצור מושגים, להסיק מסקנות, לשפוט ולחשוב." לאנשים יש שכל בריא כאשר הם מסוגלים לתפוס קשרים סיבתיים ולחשוב בצורה הגיונית ובצורות מורכבות. התנאי לתהליך זה הוא להכיר ב"עיקרון הסיבה והתוצאה "ולתפוס תהליכים באופן הגיוני וליישם אותם באופן דיאלקטי. עמודי התווך האחרים הם אינטלקט, גמישות ויצירתיות. לאנשים בעלי אינטלקט יכולת לקחת ולשפוט תכנים נפשיים וחושניים. זה כולל את התבונה כפקולטה גבוהה יותר לקוגניציה, שאינה מתייחסת להכרה של הקשר יחיד, אלא למספר הקשרים. ההיגיון הוא תורת ההשלכות, כאשר ההיגיון הטהור כולל את הדוקטרינה של "מושג, שיפוט ומסקנה", בעוד שההיגיון היישומי הוא הדוקטרינה של "הגדרה, הוכחה ושיטה". יתר על כן, יש את המוח התגובתי, שמבוסס על בסיס תגובת גירוי. חלק זה של הנפש אינו נשלט במודע, אלא מבצע תגובה מכוונת לגירוי ספציפי. המוח התגובתי אינו נמצא בשליטתו הרצונית של האדם, המפעיל פיקוד על התודעה. עם זאת, הנפש אינה חלק מהאדם הפועל לבד, אלא קשורה קשר הדוק לגוף ולנפש. אולם הסוכנות האנושית נשלטת לא רק על ידי הנפש אלא גם על ידי רגשות, שכן רק כך ניתן לקבל החלטות מורכבות המבוססות על ידע חווייתי אינטואיטיבי באמצעות מחשבה רציונלית. הנפש וכך הסיבה ממוקמים באונה הקדמית. כאשר אדם חושב בצורה רציונלית על בעיה, שוקל את היתרונות והחסרונות ומגיע להחלטה על בסיס זה, הוא משתמש בקליפת המוח הקדמית, המכונה קליפת המוח הקדם חזיתית. החיבור ההדדי של קליפת המוח הקדמית ואת מערכת הלימבית מוכיח עד כמה קשורים הדעת, התבונה והרגשות. ה מערכת הלימבית אחראי לשליטה ברגשות. בעבר, מוֹחַ מחקרים הניחו כי אנשים מקבלים תמיד את החלטותיהם באופן רציונלי על פי עקרון העלויות והתועלות ומנסים להשיג לעצמם רווח מקסימלי. עם זאת, מחקרים אחרונים הגיעו למסקנה כי השפעתו של קליפת המוח הקדם חזיתית על המוח האנושי הוערכה יתר על המידה. כעת ברור שאנשים מקבלים גם החלטות על סמך רגשות מבלי לחשוב על הסתברויות והטבות. פעולות אפקטיביות מבוססות על מצב רגשי חזק ואינן נעשות באופן רציונלי וסביר. ה מערכת הלימבית של מוֹחַ משתלט על החלטות אלה על סמך רגשות, יישור אותות פיזיולוגיים והקשר מצבי. אזור הליבה של המערכת הלימבית הוא האמיגדלה. הוא מכיר במצבים שהם חסרונות עבור אנשים, למשל, מצבים הכרוכים בסכנה, ומגן עליהם מפני קבלת החלטות שגויות. במצב זה, אנשים מקבלים לעיתים קרובות החלטות שאינן נשלטות על ידי המוח הרציונלי, אלא על ידי רגשות ומשפיעות על פעולות. האמיגדלה מכילה גם את מערכת התגמול. הגרעין המשתרע מתערבב במצב שאנשים תופסים אותו כחיובי, ואילו קליפת המוח הבודדת בועטת כשמצב נתפס כשלילי. לפיכך, חלק זה של מוֹחַ בוחש בכל פעם שאנשים תופסים משהו כלא הוגן ומזיק להם.
מחלות ואי נוחות
ישנן גם מחלות רבות הקשורות לתודעה. המחלות שהכי משפיעות על היכולת לחשוב בצורה אנליטית, ליצור מושגים, לעשות שיפוטים ולקבל החלטות הן דמנציה ו אלצהיימר מחלה, הפוגעת באנשים רבים ככל שהם מתבגרים. לאנשים מושפעים יש זיכרון בעיות; המוח שלהם כבר לא מסוגל לקלוט, לעבד ולאחסן מידע. מחלת מוח זו אינה מלווה רק ב זיכרון הפרעות, אך בדרך כלל גם על ידי הפרעות התנהגות. חולים אינם יכולים עוד לבצע מטלות חשובות ויומיומיות בכוחות עצמם ותלויים בעזרת אנשים אחרים. לעתים קרובות הם הופכים למקרי סיעוד. מחלות אחרות שיכולות להשפיע על הנפש הן דכאון, נוירוזות, הפרעות תפיסתיות ואובססיביות. אנשים מושפעים עשויים להיות מוגבלים בחשיבה הרציונלית והרגשית שלהם עד כדי כך שחיי היומיום שלהם מוגבלים בצורה משמעותית ורפואית תרפיה הכרחי בהחלט להחזרת התקינות או לפחות להקל על התסמינים.
