מלטונין הוא הורמון המיוצר על ידי גוף האדם בתגובה לתנאי האור בסביבה הסובבת. הוא פועל כשליח של מעגל מורכב ב מוֹחַ, אשר כפוף לוויסות קצב ההשכמה בשינה במהלך היום. תנודות בשחרורו של מלטונין הם תוצאה של השפעות חיצוניות או תהליכים מטבוליים משתנים ויכולים להיות להם השפעה מכרעת על איכות השינה.
מהו מלטונין?
תרשים סכמטי המציג את האנטומיה והמבנה של מערכת האנדוקרינית (מערכת הורמונים). לחץ להגדלה. הכרונוביולוגיה עוסקת בחקר פונקציות שאורגניזמים חיים מארגנים לאורך המקצב היממה (סביב היום) של מחזורים יומיים חוזרים. אורגניזמים חיים שולטים בתהליכים התואמים למקצבים היממה באמצעות תהליכים מטבוליים ספציפיים. תהליכים מטבוליים אלה נתונים בעצמם להשפעות שונות מאוד. תנאים סביבתיים חיצוניים, הרגלי חיים, גיל ותפקוד פרטני של אורגניזם הם גורמים המשפיעים על ויסות התהליכים הביולוגיים הנשלטים בזמן. עבור בני האדם, מקצב ההשכמה לשינה הוא אחד המחזורים היומיים החשובים ביותר. זה תלוי בייצור של מלטונין בתוך הגוף. מלטונין הוא הורמון שהאורגניזם יכול לסנתז בעצמו. זה פועל בתפקיד של נוירוטרנסמיטר. משדרים עצביים הם שליחים ביוכימיים האחראים על העברת הגירויים בין תאי עצב לתאים אחרים. לייצור מלטונין, החלפת האור והחושך היא הזייטבר החיצוני המכריע.
ייצור, יצירה וייצור
אתר הייצור העיקרי של הורמון המלטונין בגוף האדם הוא בלוטת האצטרובל (או האפיפיזה). הוא שייך למבנים של האפיתלמוס, שהוא עצמו חלק מהדינצפלון. רק למלטונין מבלוטת האצטרובל יש השפעה מעודדת שינה, אך המעי ו רשתית העין יכול גם לסנתז את ההורמון. ייצור המלטונין הוא תוצאה של פונקציות של מעגל מסובך. לשם כך, בלוטת האצטרובל מחוברת ל ההיפותלמוס, שהוא גם חלק מהדיספלון. גירויים בהירים-כהים המתקבלים דרך הרשתית מועברים אל ה- ההיפותלמוס ומשם להגיע לבלוטת האצטרובל. בהשפעת אור, בלוטת האצטרובל מעכבת את סינתזת המלטונין מחומר האב סרוטונין. רק בחושך הייצור גדל. הפרשת המלטונין בלילה גבוהה פי שלושה בקרב אנשים מבוגרים ועד פי שתיים עשרה פעמים בקרב אנשים צעירים יותר מאשר ביום. הפרשת שיא מגיעה בסביבות השעה 03:00 בבוקר, אם כי העיתוי משתנה מעט עם עונות השנה.
פונקציה, אפקטים ותכונות
למלטונין יש השפעה מעוררת שינה. מכיוון שהפרשתו מעוכבת באור יום והיא מופקת בעיקר בחושך, השלב הטבעי של שנת האדם הוא בלילה. שינה עמוקה, אשר מקודמת על ידי מלטונין, היא תקופה מכריעה להתרחשות תהליכים מטבוליים חשובים. תוך כדי שחרור הורמון הגדילה somatropin, שיש לו השפעה חיובית על התחזקות של גידים, רקמת חיבור ושרירים, מגורה בשלב זה, למלטונין השפעה מרסנת למדי על תפקודים גופניים רבים אחרים. זה חל על הרגולציה של כליה ופונקציה דם לחץ, להשפעה המווסתת על הכלל לחץ תגובות ולתפקודים של בלוטות המין. מלטונין גם עוזר לקשור רדיקלים חופשיים ומונע הרס תאים באמצעותו נוגד חמצון השפעה. מחקרים מראים שמלטונין יכול להיקשר ללבן דם וכך יש להם השפעה חיובית על התאים המערכת החיסונית. ניתן לספק מלטונין לגוף מבחוץ. בגרמניה הוא זמין במרשם בלבד. במינון של 2 מ"ג, הוא מאושר לחולים מעל גיל 55 לטיפול בראשוני הפרעות שינה. ה זמינות ביולוגית מהמלטונין הנבלע הוא 15%. בליעה צריכה להיות קצרה מכיוון שההשפעות לטווח הארוך לא נחקרו בצורה מספקת.
מחלות, מחלות והפרעות
מכיוון שהרצף הימתי של הפרשת המלטונין נתון לסירוגין של אור וחושך כטיימר, תנודות בקצב היום-לילה משפיעות ישירות על אספקת ההורמון. ותופעות כגון יום קוטב ולילה קוטבי יכולות להשפיע על המקצב הכרונוביולוגי ולהפריע למחזוריות המווסתת של שחרור המלטונין. אורח החיים המודרני שלנו, שכופה עבודת לילה וטיסות בין-יבשות עם שינויים מהירים של אזורי זמן, גם מפריעות לרצף החלופה המעניקה השעון בין יום ללילה. אולם בסופו של דבר, תהליך ההזדקנות הביולוגי שלנו אחראי גם לעובדה שהפרשת המלטונין פוחתת עם הזמן וחסר זמינות נוצר באורגניזם. ללא קשר לסיבה שלו, ייצור מרוסן ומוגבר של מלטונין יכול להיות קשור להפרעות שינה ולחוסר איזון כללי בחילופי שלבי מנוחה ופעילות. בעוד שבדרך כלל משפיעים על התחדשות או אפילו על יכולת מרפא סרטן שכן תוספת של מלטונין אינה נתמכת מדעית, טיפול קצר מועד עוזר ליירט את ההשלכות של תסמיני מחסור ולהקל על הפרעות שינה במצבי חיים מיוחדים.
