מחוננות וחריגות התנהגות
למעשה, כמה ילדים מחוננים מאוד מושכים תשומת לב שלילית. אם ילד מחונן מאוד משועמם מכיוון שהוא אינו מופרע, הוא עלול לאמץ התנהגות בלתי הולמת. ילד משועמם עשוי, למשל, לצעוק את הידע שלו דרך הכיתה, להקניט ילדים אחרים או לעסוק בפעילויות אחרות.
בבית הספר, התנהגות כזו יכולה להיות שלילית ביותר ובמקביל להפוך את הילד לא מאוד פופולרי בקרב ילדים אחרים. במיוחד אם ילדים מחוננים מאוד חווים תסכול או אפילו בריונות בבית הספר או בבית גן ילדים, הם יכולים להיות בולטים על ידי היותם אגרסיביים, מריבים או מתעלמים מהוראות. כאשר נוצרים קשיים, זה יכול לעזור להתייעץ עם פסיכולוג שיוכל לנתח את התנהגות הילד ולעזור למצוא את הגישה הנכונה.
האם האינטליגנציה עוברת בתורשה?
בשלב מוקדם נאמר שהאינטליגנציה עוברת בירושה מאמהות. כיום ננטש הרעיון כי מנת המשכל עוברת בתורשה באמצעות כרומוזום X. נכון לעכשיו אין ראיות מתקבלות על הדעת לכך שהמחוננות והאינטליגנציה מועברים על ידי הורה מסוים.
תדר
הקשורים למדידת מנת המודיעין עם נהלי בדיקת מודיעין מתאימים, כ -2% מהנבדקים בקבוצת השוואה (= אותה בדיקה, אותו גיל) הם בטווח IQ 130 ומעלה. 2% מתייחסים לנבדקים ולא לכלל האוכלוסייה. לפי הערכה גסה ומבחינה סטטיסטית, ההנחה היא שיש ילד מחונן ביותר בכל כיתות ב 'בבית הספר היסודי.
ההתפלגות המגדרית בתחום הילדים המחוננים מאוד שווה. בנות מוכנות באותה מידה באותה מידה כמו בנים. אם מסתכלים על שורת אבותיהם של אישים גאוניים, ניתן להבחין שאנשים עם כישרונות מיוחדים בהחלט היו קיימים בדיוק כל עוד אנשים עם בעיות באזור למידה.
אמנם בקושי ניתן להטיל ספק כי היו כישרונות אנושיים מיוחדים מאז ראשית האנושות, אולם נשאלת השאלה על מה מבוססת היכולת לפעולות ויכולות מיוחדות. ניתן למצוא את המאמצים הראשונים דמויי מחקר בנושא כישרון ואינטליגנציה גבוהים בתחום הפילוסופיה. כבר כאן הוכר כי יכולות מחד מושרשות בילד עצמו, אך קידום הרכיבים הקיימים כבר יכול להתרחש רק באמצעות חיזוקים נוספים מבחוץ.
אחד התקדם מעבר לכך מירושה של יכולות מיוחדות. כבר באותה תקופה הניסיון למדוד את רמת האינטליגנציה היה בעל עניין רב, אך טרם הצליחו לעשות זאת, כך שכל ניסיון היה מוגבל לתצפיות וסקרים משפחתיים. במאה ה -19 האיץ גלטון את המחקר למדידת האינטליגנציה.
בתחילה הוא הניח כי אינטליגנציה היא סך הרגישות של איברי החישה, אך לא ניתן היה להוכיח זאת. אלפרד בינת לקח את רעיון גלטון למדוד את היכולות הפיזיות של האדם, אך הבין שאי אפשר לצמצם את האינטליגנציה ליכולות הפיזיות. הוא העביר את מחקריו לתחום הפיזי ובסופו של דבר הציג את מושג עידן האינטליגנציה על סמך המבחן שפיתח בתחילת המאה ה -20.
גיל האינטליגנציה הוא סוג של רמת האינטליגנציה בה הילד נמצא. אם, למשל, ילד בן 12 ענה רק על השאלות שפותחו עבור ילדים בני שש, אחד הניח שגיל האינטליגנציה הוא 6 ו פיגור שכלי סביר למדי (= התבגרות מאוחרת). אם, לעומת זאת, ילד בן שש עונה לשאלותיו של ילד בן 12, אחד הניח שהוא מחונן מאוד. מאחר שמחקריו של בינט סווגו כאמפריה גרידא ועידן האינטליגנציה בלבד לא הצביע על דבר אודות פיגור אינטלקטואלי או יתרון, עידן האינטליגנציה לא הספיק כאומדן המודיעין.
שטרן תפס את מצב המחקר של בינט ופיתח משימות עבור קבוצות גיל שונות. הילדים שנבדקו התחילו בשאלות של קבוצת הגיל הנמוכה ביותר וענו על שאלות קבוצות הגיל השונות עד שלא היו מסוגלים יותר לענות. נקודת הסיום בה הנושא כבר לא היה מסוגל לענות על השאלות חשפה את גיל האינטליגנציה.
לאחר מכן הוא קבע את מנת המודיעין באמצעות הנוסחה הבאה: גיל המודיעין * 100 = גיל חיי המודיעין בשל העובדה שעם העלייה בגיל העלייה בביצועים גם פוחתת (הגידול בידע לעולם אינו גדול יותר מאשר ב ילדות), סוג זה של קביעת מודיעין לא היה מתאים למבוגרים. ג'ו רנצולי טבע את המונח מחוננות בשנות השבעים, מכיוון שהוא הניח - כפי שעשה גלטון בשנותיו הראשונות - כי כמה גורמים נחוצים לפיתוח כישרון מיוחד. מודל שלוש הטבעות חוזר אליו: "מהתיאור ניתן לראות שהוא משווה יכולת גבוהה לכישרון.
בהתאם, מה שהוא מכנה כישרון הוא הצומת של יצירתיות מעל הממוצע, מוטיבציה מצד הסביבה ומחוננות. בהתבסס על הגורמים הנלווים, עם זאת, ניתן להשיג ביצועים יוצאי דופן רק אם המשימה שיש לשלוט בה מונעת באופן מיוחד וניתן ליישם מנגנון פתרונות יצירתי ואישי. נקודה קריטית שיש לציין היא כי מודל זה אינו לוקח בחשבון את ההיבט החברתי-תרבותי, שהוא למעשה חלק מהתפתחות האישיות, וגם את העובדה שהוא מתעלם לחלוטין מהמצליחים-תת-משיגים שנקראים (= תלמידים עם אינטליגנציה גבוהה מוכחת אך נמוכה. הישג אקדמי).
ברמה של מודל זה והערותיו הביקורתיות, פיתח FJ מונקס את מה שמכונה "מודל תלות הדדית משולש". בתרשים עולה כי בנוסף לשלושת הגורמים המשפיעים החיצוניים החשובים: משפחה - בית ספר - קבוצת עמיתים (= שווים, חברים), גורמים פנימיים ממלאים גם הם תפקיד חשוב ביותר: יכולת אינטלקטואלית גבוהה, מוטיבציה, יצירתיות (במיוחד בכל הקשור למציאה פתרונות). רק אם כל הגורמים הם חיוביים מצב שדה אחד עם השני, האפשרות להופעה אפשרית, מה שיכול להפוך את הכישרון הגבוה לגלוי בצורה מיוחדת.
מה פירוש הדבר במונחים קונקרטיים? הניסיון של מונק להסביר זאת יביא לתוצאה שאנשים מוכשרים מאוד מגלים מידה גבוהה של מחוננות רק אם הם מסוגלים לבצע את ההישג הזה בגלל התנאים הפנימיים שלהם, כלומר אם הם מונעים לבצע אינטלקטואלית גבוהה ויכולים לחתור לפתרונות מיוחדים באמצעות את היצירתיות שלהם. עם זאת, הם מסוגלים להשיג הישגים כאלה רק אם הסביבה צודקת וקובעת את הגורמים הפנימיים בצורה מיוחדת.
כתוצאה מכך, לגורמים משבשים יכולה להיות השפעה שלילית על מעשיהם, ובנסיבות מסוימות, הם יכולים גם למנוע מאנשים מוכשרים מאוד להיות מסוגלים לאותו סוג של פעולה. זה גם אומר, שככל שתלות הדדית (התלות ההדדית של הגורמים בינם לבין עצמם) חזקה יותר היא נכונה, כך יכול אדם מוכשר מאוד לממש ולהראות את יכולותיו. הלר והאני הולכים צעד אחד קדימה במה שמכונה "מודל המחוננות של מינכן".
במודל ההתאמה שלהם הם מחלקים את יכולותיו האישיות של האדם לתכונות אישיות קוגניטיביות ולא קוגניטיביות ומבהירים את מה שכבר נחשב במודל התלות ההדדית המשולשת: יכולת להיות מוכשרת מאוד - אם אינה מוכרת ולא מושפעת באופן חיובי - עשויה שלא להיות מוכרת בכלל או עלול לסגת. לכל אחד מהדגמים ההסבריים משותף: הם מדגישים כי האינטליגנציה, או היכולת לפעול בצורה מושכלת, תלויה בכמה גורמים ולא נקבעת רק על ידי מנת האינטליגנציה הנמדדת, ולכן נראה סביר להזהיר מפני הכרת מנת המשכל המודיעינית שנקבעה ב מהלך מבחן האינטליגנציה כמדד מוחלט לאינטליגנציה. באופן עקרוני הוא מתאר רק את מצב האינטליגנציה - כפי שניתן למדוד אותה בזמן ביצוע המבחן.
מכיוון שיש מבחני אינטליגנציה שונים, ניתן למדוד את האינטליגנציה רק ביחס למבחן המתאים ואם אתה מסתכל על זה נכון, השוואה בין אינטליגנציות יכולה להיחשב ולבצע רק בתוך קבוצת גיל. לא מעט בגלל זה, אבחנה מוצקה אינה מבוססת רק על מדידת האינטליגנציה אלא תמיד צריכה לכלול סקר של כל העוסקים בחינוך (הורים, מורים) והתבוננות במצב הבדיקה. מנת המשכל ככזו מבוססת על השיקול שלסטודנט ממוצע מוקצה מנת המשכל 100.
המשמעות היא שבקבוצת השווים שלו (= עמיתים שנבדקו באותה בדיקה) כ- 50% יכולים להשיג תוצאות טובות יותר. בנוסף ל- IQ 100, נקבע לו דרגת האחוזון (PR) 50. המשמעות היא שדרגת האחוזים יכולה לשמש בכדי לקבוע כמה ילדים בקבוצת ההשוואה ביצעו פחות טוב. הטבלה הבאה נועדה להמחיש עד כמה קשורים טווח המודיעין ודרגת האחוזים.
