מורסה מפוארת

מבוא - המורסה הטחולית

הטחול מורסה הוא נדיר יחסית. כמו עם כבד מורסות, הסיבה היא בדרך כלל פתוגנים שנכנסו לזרם הדם. מקורות חיידקיים בגוף הגורמים לטחול מורסה יכול לנבוע מ דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב, דלקת שקדים כרונית או דלקת חיידקית כרונית אחרת בגוף. מסלול דלקתי נוסף של הטחול מורסה הוא חדירת הפתוגנים מבחוץ, למשל לאחר פציעות בבטן הנובעות מתאונה.

אִבחוּן

גם כאן, בנוסף לראיון המטופל ו בדיקה גופנית, אולטרסאונד חשוב מאוד מכיוון שהוא יכול להראות את הסימנים הסונוגרפיים האופייניים למורסות.

תסמינים

כמו בשאר המורסות, התמונה הדלקתית נמצאת בחזית עם מורסה טחולית, המורכבת מ צְמַרמוֹרֶת, חום, עלייה בסימני הדלקת ב דם לספור. במהלך המשך המחלה יכולה להתפתח תמונה מלאה ספיגתית, שעלולה להיות מסכנת חיים. זה קורה במיוחד אם המורסה נראית ומטופלת מאוחר מדי.

סיבוכים

המורסה יכולה לפרוץ דרך ה- מוגלה זורם לחלל הבטן, הנקרא בטן חריפה ומהווה סכנת חיים מצב כי יש לטפל באופן מיידי. ה טחול הוא מאוד מושלם עם דם וכך קיימת גם הסכנה לדימום מסכן חיים במקרה של נקב אך גם לאחר טיפול כירורגי ב טחול. חולים שכבר סבלו מ דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב בהחלט צריך לקבל כיסוי אנטיביוטי מונע למניעת היווצרות מורסה.

טיפול וטיפול

מורסה של הטחול היא מחלה קשה אשר אם היא לא מטופלת מובילה למוות תוך זמן קצר מאוד. מסיבה זו, אבחנה מהירה והתחלת טיפול מהירה הם מכריעים לתוצאה חיובית של המחלה. ראשית, המטופל מקבל טיפול אנטיביוטי בכדי להילחם בזיהום העומד בבסיס המורסת הטחול.

בנוסף ניתן לנקב את המורסה הטחול ולנקז את ההפרשה המוגלתית. הניקוז מוחדר בניתוח או בימינו בעיקר בהדרכת CT. במקרים חמורים יתכן שיהיה צורך להסיר את החלקים או את כל חלקי הניתוח טחול (כריתת טחול חלקית או כריתת טחול).

חיים ללא טחול הם בהחלט אפשריים, שכן הטחול אינו איבר חיוני. עם זאת, מכיוון שהטחול הוא איבר חשוב של המערכת החיסונית, חולים לאחר כריתת טחול הם בעלי סיכון מוגבר לפתח אלח דם (דם הַרעָלָה). תמונה קלינית זו ידועה בשם תסמונת OPSI (זיהום מכריע לאחר כריתת הטחול).

בתחילה, טיפול שמרני עם אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה ניתן גם לנסות. אם זה לא עובד, יש צורך בניקוז כירורגי עם השקיית פצעים בחלל המורסה. במקרים חמורים יש להסיר את הטחול לחלוטין (כריתת טחול).

על מנת לאבחן מורסה בטחול, הרופא עשוי לבצע ניתוח אולטרסאונד בחינה, בין היתר. זוהי שיטה לא פולשנית בה משתמשים במכשיר סונוגרפי לסריקת הטחול השוכב בבטן העליונה דרך דופן הבטן ולהצגתו בתמונה דו ממדית. ניתן להבחין בבירור בין המורסה לרקמת הטחול הבריאה על ידי הקפסולה שלה רקמת חיבור, המופיע כמבנה לבן ב אולטרסאונדוהחלל הכהה שמתחת.

באמצעות סונוגרפיה ניתן לקבוע את מיקום המורסה בטחול. בנוסף ניתן למדוד את הגודל במדויק בעזרת המכשיר. ניתן לדמיין מורסה בטחול באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

היתרונות של CT הם שבבדיקה יש ניגודיות גבוהה, המאפשרת איברים פנימיים להיות מתואר טוב מאוד. מכינים את ה- CT תוך מספר דקות, אך הבדיקה קשורה לחשיפה מסוימת לקרינה עבור המטופל. בעזרת CT, מבוקר לנקב כמו כן ניתן לבצע ניקוז של המורסה על הטחול.

שיטה זו מפחיתה סיבוכים אפשריים, כגון תפקוד לקוי של איברים שכנים, ומאפשרת טיפול מוצלח. כחלופה להסרה כירורגית של הטחול כולו, הרופא עשוי לשקול לנקב את המורסה ואחריו ניקוז ההפרשה. בעבר בוצע ניקוז המורסה הטחול כחלק מהליך כירורגי.

כיום, ניקוז חלופי של המורסה המונחה על ידי CT נחשב לטיפול הסטנדרטי. המורסת הטחול נוקבת דרך העור והפרשת המוגלתי מנוקזת דרך ניקוז. השליטה בו זמנית באמצעות CT מאפשרת לוקליזציה מדויקת של המורסה ומפחיתה את הסיכון לתקלה.