מבוא
An מורסה הוא הצטברות מכוסה של מוגלה ברקמות הנגרמות על ידי דלקת מקומית. מורסות יכולות להיווצר בכל מקום: בעל פה או חלל האף, באזור הפנים (An מורסה יכול להתפתח בדרכים רבות ושונות. על פני הגוף, בקטריה של פלורת העור הרגילה, כגון מה שמכונה סטפילוקוקים, יכול לנדוד לשכבות עור עמוקות יותר דרך הפציעות הקטנות ביותר ולהתרבות שם.
גרמים יכול גם לחדור לעור לאורך שער ולמצוא תנאים מושלמים לצמיחתם בשורשי השיער. אם חלב מצטבר מתחת לנקבוביות עור חסומות, זה גם מהווה קרקע רבייה בקטריה. מתפתח פצעון, שבאמצעות מניפולציה חוזרת ונשנית, יכול לרוקן את עצמו לרקמה שמסביב, שם הוא יכול להוביל לדלקת גדולה יותר מורסה היווצרות.
גורם למורסה באזור איברי המין
במיוחד באזורים חמים ולחים בגוף עם שערות חזקות ובצפיפות גבוהה של בלוטות חלב, מורסות עדיפות. זה חל רצוי באזורים האנאאליים והאינטימיים. באזור האינטימי, שבו רבים חיידקים באופן טבעי להתיישב, מורסות מתרחשות בעיקר ב שער שורשים.
גורמי הסיכון המעדיפים התרחשות של מורסות כוללים עישון, חוסר היגיינה אישית, מחלות כגון סוכרת, שבוע המערכת החיסונית ומחלות עור כגון נוירודרמטיטיס. תחתונים צמודים ושוחקים מדי, כמו גם פציעות שטופלו בצורה גרועה, מגדילים את הסבירות לפתח מורסה. אצל נשים, בלוטת ברתולין המכוונת יכולה להיות גם נקודת המוצא להיווצרות מורסות גדולות וכואבות ביותר באזור איברי המין.
במקרה של כאלה ברתוליניטיס, יש צורך בהתייעצות עם רופא נשים ותיקון כירורגי. הפציעות הקטנות ביותר בעור הנגרמות כתוצאה מגילוח הן גורם שכיח למורסות באזור איברי המין. דרך משטח העור הפגוע, בקטריה להיכנס לשכבות עור עמוקות יותר ועלול להוביל לדלקת ואף למורסות.
החיידקים המפעילים הם בדרך כלל סטפילוקוקים, המיישבים גם את פני העור של אנשים בריאים מבלי לגרום נזק. רק כאשר הם מתגברים על פני העור באמצעות פציעות קטנות, כמו למשל בעת גילוח, הם עלולים להוביל לדלקות ומורסות באזור האינטימי. תחתונים צמודים מדי עשויים מחומר לא נושם, היגיינה אינטימית מספקת, עישון ונחלש המערכת החיסונית (למשל עקב קורטיזון or סוכרת) גם מקדמים זיהום והיווצרות מורסה.
על מנת למזער את הסיכון לחתכי עור בעת הגילוח, יש להקפיד להשתמש תמיד בסכיני גילוח רעננות וחדות. קצף גילוח או ג'ל יכול גם לגרום לתער להחליק ביתר קלות על העור ובכך להפחית את הסיכון לפציעה. אם בכל זאת מבצעים חתך, במקרה הטוב יש לחטא ולכסות אותו, יש להימנע ממניפולציה נוספת.
תסמינים של מורסה באזור איברי המין
מורסה בעור, כפי שהיא מתרחשת גם באזור איברי המין, קלה לזיהוי אפילו עבור הדיוט הרפואי. זהו אזור אדמדם, בדרך כלל מוגבה מעט, וכואב, אם כי כְּאֵב עולה כאשר מופעל לחץ קל על הרקמה החולה. במקרה של ממצאים מתקדמים מקומית, העור בסביבה הקרובה מרגיש חם מאוד.
מדי פעם לבן ראש גלוי. מורסות גדלות בדרך כלל לאט, ואחרי מניפולציה גסה ולא נכונה ניתן להבחין בהתקדמות גורפת יותר עם עלייה מהירה בגודלן. מורסה באזור איברי המין בדרך כלל מלווה בחומרה כְּאֵב, מה שיכול לגרום לישיבה והליכה להיות מאוד לא נוחות.
אל האני כְּאֵב יכול להיות פועם ועולה כאשר מפעילים לחץ או מגע. הם נגרמים מצד אחד על ידי הדלקת ברקמה ומצד שני על ידי המתח הנגרם על ידי הצטברות של מוגלה. תרופות כגון איבופרופן, נואלגין or אספירין ניתן לקחת כדי להקל על הכאב, ואפילו קירור קל יכול להפחית נפיחות ולהקל על הכאב.
יש לנקב או לחתוך מורסה בולטת, מה שלעתים קרובות מספק הקלה מיידית והקלה בכאב. ה גורמים למורסה באזור איברי המין אינם שונים באופן משמעותי בין גברים ונשים. בשני המינים פציעות קלות גורמות לחדירת חיידקים (סטפילוקוקים), הגורמים למורסה באמצעות היווצרות כמוסות.
לשני המינים יש גם גורמים חיוביים משותפים, כגון עישון, מוחלש המערכת החיסונית, סוכרת וחוסר היגיינה אינטימית. אצל גברים ונשים כאחד מורסה ניכרת כמוגבלת, מוגלה-נפיחות מלאה. העור שמסביב לעיתים קרובות מתחמם יתר על המידה, אדמדם וכואב מאוד.
רק מיקום המורסה שונה בין שני המינים. אצל גברים מורסה נמצאת לעיתים קרובות באזור הפרינאום, באזור שבין איברי המין לאזור פי הטבעת. מורסות כואבות יכולות להופיע גם ב שק האשכים או אזור אנאלי.
אצל נשים, לעומת זאת, יכול להתפתח מורסה באזור ה השפתיים, במיוחד באזור בלוטת ברתולין. בלוטת הברתולין הזוגית ממוקמת בקצה האחורי של מוצא הנרתיק ויכולה להידבק בחיידקים שונים. התוצאה יכולה להיות מורסה בולטת וכואבת מאוד. גם אצל נשים ניתן להעלות על הדעת היווצרות מורסה באזור הפרינאום או האנאלי. הטיפול במורסה באזור איברי המין זהה בעצם לגברים ונשים.
