מה צריך לעשות למען עצמו?
מלבד הבנת המחלה של קרוב המשפחה, חשוב לעשות הרבה למען עצמך. המשמעות היא לא לוותר על תחביבים, לפגוש חברים, פשוט לברוח מחיי היומיום מעת לעת. כמובן שתמיד תלוי כמה קשר יש לך עם המטופל וכמה אתה סובל ממנו.
הדבר נכון במיוחד עבור אנשים הקרובים במיוחד לחולה ואשר עשויים להיות בקשר ארוך טווח עם האדם המדוכא. יתר על כן, חשוב להכיר בגבולותיו ולשמור עליהם. זה לא עוזר לאף אחד אם תגדיל ממס את עצמך ובסופו של דבר תסבול דכאון.
מה יכולים קרובי משפחה לעשות כשהם המומים בעצמם?
דכאון היא מחלה שיכולה להכביד לא רק על האדם המושפע אלא גם על קרובי משפחה במשך שבועות או חודשים. לכן קרובי משפחה צריכים ללמוד שהם לא צריכים להקריב את עצמם. זה יכול גם לעזור אם אתה עושה משהו לעצמך מעת לעת, כמו לפגוש חברים או להירגע.
אם אתה המום מהמצב, אינך צריך לגדול מעבר לגבולותיך. חברים ומשפחה יוכלו להשתלט על חלק מהנטל והעזרה. שירותים חברתיים-פסיכיאטריים הם גם נקודות מגע כשצריך עזרה. הם מציעים ייעוץ אך גם תמיכה פעילה למטופלים ולקרוביהם הסובלים מנטלית בריאות בעיות.
האם קרובי משפחה יכולים להיכנס לדיכאון בעצמם?
כל מי שסובל מ דכאון או שנוטה למצבי רוח דיכאוניים יכול להימשך גם לאותו מצב רוח נמוך על ידי דיכאון של קרוב משפחה. מרבית קרובי המשפחה אינם מפתחים את התמונה הקלינית המלאה של דיכאון, אך לאחר זמן מה הם חווים גם יותר ויותר רגשות שליליים כמו תסכול, חוסר אונים, רגשות אשם או כעס. לכן חשוב לא לחרוג מגבולותיו האישיים מכיוון שאיש אינו מרוויח מכך.
אם קיים איום של הצפה, מומלץ לפנות לעזרה, בין אם באמצעות הסביבה החברתית ובין אם באופן מקצועי. עבור קרובי משפחה המצב גם לא קל, שאפשר להתעלם ממנו בקלות. לכן חשוב עוד יותר לעשות מעצמך משהו טוב מעת לעת כדי שתוכל להרגיש טוב יותר מבלי להרגיש אשם.
הרגשות של הקרובים
קרובי משפחה רבים אינם רק עצובים ומיואשים או בעלי חמלה, אלא לעיתים גם כועסים ונרגזים. הם מוטרדים מכך שעזרה לא מתקבלת או שהאדם הנוגע בדבר שולל את עצמו ואת כל השאר. הצרכים אינם מספקים מספיק, במיוחד בשותפויות, ולעיתים פשוט קשה תמיד להבין הכל ופשוט להיות שם.
כך לעיתים קרובות מתעוררות הרגשות השליליים הללו ולעיתים קרובות קרובי משפחה מרגישים רע עם זה. אבל נכון, חשוב ונורמלי להיות עם רגשות כאלה. אתה צריך לעמוד לצידם ולא להיות קפדני מדי עם עצמך. עם זאת, יש להימנע מהאשמת המטופל, מכיוון שזה בוודאי לא ישפר את המצב.
