מה הפרוגנוזה? | מחלת בוון

מה הפרוגנוזה?

הפרוגנוזה של מחלת בוון הוא טוב מאוד אם מטפלים בו מוקדם. אם מסירים את הרקמה שהשתנתה והעור נבדק במרווחי זמן קבועים לגבי שינויים חשודים, אמיתי סרטן ניתן למנוע היטב. מאז מחלת בוון קשה להבדיל ממחלות עור אחרות כגון ספחת, אבחון מאוחר יכול להחמיר את הפרוגנוזה.

מהם סיכויי ההחלמה?

הסיכויים לרפא ל מחלת בוון טובים מאוד אם מטפלים בזה מוקדם. ברוב המקרים ניתן להסיר את כל השינויים בניתוח. אם זה לא המקרה, ניתן לטפל בשינויים בצורה טובה מאוד גם בהליכים שאינם פעילים.

גורם להתפתחות מחלת ביון

להתפתחות מחלת בוון יש כמה סיבות.

  • בעבר, חשיפה כרונית לארסן נחשבה לגורם השכיח ביותר למחלת בוון. ארסן לא נמצא רק בתרופות, אלא גם כתרסיס בכרמים.

    לכן היו אלה בעיקר כורמים שנפגעו ממחלת בואן. הסיכון למחלת בוון הוגדל משמעותית גם בענפים אחרים בהם נעשה שימוש בארסן. כיום, הידע הגובר על ההשפעות המזיקות של ארסן גורם לכך שגורם זה נסוג עוד ועוד ברקע.

  • כגורם נוסף נמצא כי פפילומה אנושית וירוסים, או בקיצור HPV, מעורבים משמעותית בהתפתחות מחלת בוון. ישנם זנים שונים של הנגיף, העלולים להוביל למחלת בוון בדרגות שונות. אלה כוללים מה שמכונה זני וירוסים בסיכון גבוה כמו HPV 16 ו- 18, העלולים לגרום גם הם סרטן צוואר הרחם אצל נשים.

אִבחוּן

האבחנה של מחלת ביון נעשית על ידי רופא העור. הופעת מחלת בוון דומה למחלות עור אחרות, כמו ספחת, לכן בדיקת רקמות דקה חיונית לאישור האבחנה. לצורך כך נלקחת דגימה ממראה העור החשוד ונבדקת במיקרוסקופ.

במחלת בוון, נמצאים שם תאים ששונו, הנקראים גם לא טיפוסיים או דיסקרטוטיים. מאפיין חשוב של מחלת ביון הוא קרום הבסיס השלם. אם קרום המרתף נשבר, זה כבר עור סרטן.