מה ההבדל בין הרגעה לשינה בין דמדומים?
שינה בין דמדומים הוא מצב תודעתי מסוים המופעל על ידי תרופות הרגעה. הַרגָעָה הוא מונח רחב יותר. הַרגָעָה מתחיל בצריכת תרופות נוגדות דיכאון מסוימות או טיפול תרופתי לפני הניתוח.
זהו שיכוך של המרכז מערכת העצבים, ה מוֹחַ. זה יכול לנוע בין עייפות קלה לגבול הגבול של הרדמה כללית. מצבי התודעה השונים נקבעים על פי ערכי נקודה.
רוב הרופאים משתמשים בסולם התסיסה של ריצ'מונד למטרה זו, אשר מקצה ערך נקודתי מסוים להתנהגותו של האדם המושפע. ה שינה בין דמדומים שוכב רק נקודה אחת או שתיים מתחת לחולה הער. ב שינה בין דמדומים, האדם המושפע יכול להתעורר עם התגובה או אפילו שעיניו פקוחות ברציפות. ניתן להשפיע על מצב התודעה על ידי בחירת התרופות ועל ידי המינון. ברוב ההליכים, שינה בין דמדומים מספיקה לחלוטין בכדי להרגיע את המטופל.
אילו תופעות לוואי יכולות להופיע?
סמים מרגיעים מרגיעים את האדם שנפגע פיזית ופסיכולוגית. השפעה זו יכולה לחרוג מהמטרה שהוגדרה בפועל. במקרה של תרופות נוגדות דיכאון, המשמעות היא שהאדם המושפע לא רק נהיה רגוע אלא מנומנם.
בהתערבויות רפואיות זה יכול להיות ההבדל בין שינה בין דמדומים להרדמה. תרופות הרגעה גם משפיעים דם לַחַץ, לֵב קצב וכונן לנשימה. אם המינון גבוה מדי, נשימה יכול להפסיק והמחזור קורס כששני האזורים מווסתים.
במקרה זה יש לאוורר את המטופל ולייצב את מחזור הדם באמצעות תרופות. בתרופות נוגדות דיכאון, תופעת לוואי אפשרית היא הפרעות קצב לב, אשר אמור להיות מזוהה באמצעות בדיקות א.ק.ג. רב תרופות הרגעה גם לגרום בחילה ו הקאה כאשר לוקחים אותה בפעם הראשונה.
לחלק מתרופות ההרגעה יש פוטנציאל ממכר. המשמעות היא שבתחילה מתרחשת השפעת הרגלה, בה נפגעים זקוקים למינונים גבוהים יותר ויותר, ובהמשך האדם הפגוע הופך לתלות פיזית וגם פסיכולוגית בתרופות. עם זאת, מדובר בתופעות לוואי המופיעות רק בשימוש ארוך טווח.
