מהלך ופרוגנוזה של סרקואידוזיס | סרקואידוזיס

מהלך ופרוגנוזה של סרקואידוזיס

הפרוגנוזה ל סרקואידוזיס הוא טוב יחסית באופן כללי, אך תלוי מאוד בשלב המחלה בו מאבחנים את המטופל. בשלב 1, במקרים חריפים, 90% מהחולים חווים ריפוי ספונטני, ואפילו בשלב 2 עדיין קיים שיעור גבוה יחסית של ריפוי ספונטני. בשלב 3, לעומת זאת, השימוש ב גלוקוקורטיקואידים כמו קורטיזון מומלץ לטיפול, לעתים קרובות דורש אשפוז ארוך מאוד. בכל מקרה יש לעקוב מקרוב אחר מהלך המחלה. פרמטרי בקרה מתאימים כוללים א ריאות מבחן תפקוד ו דם מבחנים. שיעור התמותה שנגרם על ידי סרקואידוזיס וההשלכות שלה מוערכות בכ -5%.

גורם לסרקואידוזיס

נעשו ניסיונות רבים להבהיר את הסיבה ל סרקואידוזיס, עד כה לצערי לשווא. עקב שכיחות גבוהה של סרקואידוזיס אצל משפחות ובתאומים זהים, מזה זמן מה מניחים שמדובר בפגם גנטי. בשנת 2005 התגלה גן ספציפי (הגן BTNL2), המגדיל את הסיכון ללקות בסרקואידוזיס בלפחות 60% כאשר הוא מוטציה, כלומר שונה.

הגן ממוקם על כרומוזום 6, ובמרכז המחלה (סרקואידוזיס) נמצא תגובה חיסונית לא תקינה ומוגזמת (המערכת החיסונית) של הגוף לחומר ספציפי, אנטיגן ספציפי, שעדיין אינו ידוע. כמה בקטריה, וירוסים וחומרים אורגניים כבר הוזכרו כמפעילים. אם חומר כזה נכנס לגוף, האורגניזם אצל אנשים מסוימים מגיב יתר על המידה ומנסה להגן על עצמו מפני החומר. זה קורה בעזרת גרנולומה היווצרות, כלומר היווצרות נודולרית, בה נבנה מעין דופן מגן סביב החומר מתאים שונים כך שהוא לא יכול להתפשט הלאה. סוגי תאים ספציפיים מאוד מעורבים ביצירת גרנולומות אלו, מה שמכונה תאי אפיתלואיד וגם לימפוציטים (סרקואידוזיס).

אבחון סרקואידוזיס

בנוסף בדיקה גופנית, קיימים הליכי הדמיה שונים ובדיקות מעבדה עבור אבחנה של סרקואידוזיס. קרני רנטגן של הצלעות נלקח כסטנדרט. שיטות האבחון האחרות מתוארות בפירוט רב יותר להלן עבור הקורא המעוניין במיוחד: שטיפה ריאתי (BAL, שטיפה ברונכואלבוואולרית) מתבצעת לבדיקה ציטולוגית של ההפרשה המתקבלת.

בסרקואידוזיס, דלקת כבד לימפוציטית (דלקת של כבד ריאתי עם רמות מוגברות של לימפוציטים) עם יחס CD4 / CD8 מוגבר נצפה: משמעות הדבר היא שלמרות שיש יותר תאי T (תאי חיסון), תפקודם מופרע. אפשר גם לקחת א ביופסיה of לִימפָה צמתים של ריאות או ביופסיה של רקמת ריאה בזמן ריאה אנדוסקופיה. הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמה מראה גרנולומות של תאים אפיתלואידים שאינם קאוסטיים (רקמת חיבור גושים) עם תאי לנגאנס ענקיים וקיר גבול של לימפוציטים, מונוציטים ותאי רקמת חיבור.

דם בדיקות לסרקואידוזיס מראות על רמות דלקת גבוהות ושיעור שקיעת דם מוגבר (BSG). בנוסף, הערכים עבור נוגדנים ואימונוגלובולין G מוגבהים. במקרה של כליה מְעוֹרָבוּת, סידן ו קלציטריול מוגבהים.

בדיקות נוספות כוללות קריאטינין, אוריאה ובדיקת שתן להערכה כליה פונקציה. ריאות פונקציה נבחנת על ידי ספירומטריה. ACE (המרת אנגיוטנסין) אנזימים) ו- S-IL-2R (קולטן IL-2 מסיס) הם סמני פעילות עבור מחלות ריאה, הם יורדים עם טיפול מוצלח בסרקואידוזיס. בדיקות נוספות בסרקואידוזיס כוללות א.ק.ג כדי לשלול הפרעות קצב של לֵב, ביקור ב רופא עיניים (מעורבות עיניים?) ובדיקת שחפת (שהיא שלילית בגלל תפקוד תאי ה- T המופרע).