מהי מחלת דופויטרן?

שמות נוספים

חוזה של דופויטרן; פיברומטוזיס של כף היד, מחלת דופויטרן

  • מחלת Ledderhose (fibromatosis plantar) = התקשות של כף הרגל.
  • מחלת פיירוני (Induratio penis plastica) = התקשות הפין.
  • Fasciitis nodularis = התקשות על דופן הבטן

ברוב המקרים המחלה מופיעה בגיל העמידה אצל גברים. רק כ -15% מהנפגעים הן נשים, שבממוצע חולות מאוחר יותר מגברים. מחלת דופויטרן מופיעה בעיקר במרכז ובצפון אירופה, כמו גם בצפון אמריקה.

המחלה קשורה ל אלכוהוליזם, טבק עישון ו סוכרת mellitus, אך הסיבה המדויקת אינה ברורה. רכיב גנטי נחשב כיום לבטוח, שכן קיימת שכיחות משפחתית חזקה בדרך כלל. בנוסף, כל חולה שלישי מדווח על מחלה נוספת במשפחה הקרובה.

ברוב המקרים ההתכווצות משפיעה על המטקרפופאלנגל המפרקים של הקטן או הטבעת אצבע. ככלל, המחלה מתרחשת על שתי הידיים. באזור היד ישנה שכבת רקמה דמוית קווצה (aponeurosis palmar) בין העור, מכופף גידים ו עצבים.

על שכבת רקמה זו להגן על גידים ו עצבים של היד במצבים קיצוניים. עם זאת, זה כבר לא מובטח במקרה של התכווצות מחלת דופויטרן. הרקמה המרתקת (= רקמת חיבור) מתחיל לצמוח, להתקשות ולקצר. היווצרות קווצות וקשרים באפונורוזיס כף היד מביאה בסופו של דבר לכיווץ כיפוף, המפעיל עיכוב של מתיחת האצבעות.

תדירות והתפלגות מגדרית

מחלה זו נמצאת לעיתים קרובות יותר בצפון אירופה. לעתים רחוקות יותר אנשים באזור הדרומי (אזור הים התיכון) נפגעים. ההערכה היא שכ- 1.6 מיליון איש בגרמניה סובלים ממחלה זו.

כאן גברים נמצאים מעבר לעשור החמישי לחיים בערך פי 5 מאשר נשים. חולי דופויטרן הצעירים מראים לעיתים קרובות כיווץ בולט של מספר אצבעות. ניתן לאשר גם אשכול משפחתי.

בערך ⁄1 מכל המקרים בני משפחה אחרים מושפעים גם מהמחלה. ב -4 עד 70% מכל המקרים שתי הידיים מעורבות. עם זאת, הסיבה המדויקת עדיין לא ברורה.

מה שבטוח הוא שהמחלה גורמת לאפונורוזיס של כף היד (רקמת חיבור באזור כף היד) להתקשות ולהצטמקות. יתכן שתאונות או לחץ תעסוקתי בידיים קשורים להופעת מחלת דופויטרן. אצל גברים המחלה קשורה לעיתים קרובות גם ל כבד רעילות, למשל באמצעות שימוש לרעה באלכוהול.

במקרים מסוימים נצפתה שכיחות מוגברת של חוזה גם בשימוש ארוך טווח בפינסטריד. למרות שהסיבה עדיין לא ברורה, התמונה הקלינית קשורה למחלות קשות. יש להניח שילוב של נטייה תורשתית וגורמים חיצוניים כגון מיקרוטראומות (= פציעות זעירות) או נטיות אחרות.

מחקרים מדעיים הראו כי בכ- 25% מכל המקרים בני משפחה אחרים נפגעים מהמחלה. כפי שכבר צוין לעיל, גורמים אחרים עשויים להיות בעלי השפעה מחזקת. לדוגמא, מחלת דופויטרן שכיחה יותר בקרב סוכרת mellitus.

בנוסף, מחלת דופויטרן מתרחשת לעיתים קרובות בשילוב עם מחלות ראומטיות, אוטואימוניות ופיברובלסטיות אחרות. מחלות אלה כוללות, למשל: התמונה הקלינית אינה מוגבלת מקומית, אם כי היא נקראת אחרת בחלקים אחרים של הגוף. אצל אנשים בעלי נטייה גנטית, פגיעה פתוחה ביד המכופפת או שֶׁבֶר של אַמָה או עצם כף היד יכולה להאיץ את ההתפתחות והיווצרות מחלת דופויטרן.

אל האני שֶׁבֶר או פגיעה ככזו היא בדרך כלל הטריגר ולא הסיבה.

  • אֶפִּילֶפּסִיָה
  • שימוש באלכוהול
  • שחמת הכבד
  • Induratio פין פלסטיקה
  • כרית מפרק

על מנת להצליח לבצע אבחון מפורט, חשוב שהמטופל יסביר לרופא את כל תלונותיו. שאלות אודות מחלות נלוות, כגון סוכרת mellitus ("סוכרת"), תקלות של בלוטת התריס או שברים באזור מפרקי כף היד חשובים גם הם. מחקרים מדעיים הראו כי צריכה יומית של שניים משקפיים של יין או בירה קשור בהסתברות מוגברת לפתח מחלת דופויטרן.

שימוש לרעה באלכוהול נחשב כגורם סיכון למחלה. זה לא אומר שכל אדם שנפגע ממחלת דופויטרן שותה יותר מדי אלכוהול. יחד עם זאת, צריכת אלכוהול נמוכה יכולה להשפיע לטובה על מהלך המחלה.