תחילה יש ללמוד צחצוח שיניים ולתרגל באופן קבוע. הורים ממלאים תפקיד מרכזי בכך: כמודלים לחיקוי וכסמכות בקרה, ההורים יכולים ליצור את התנאים לשיניים בריאות עבור ילדיהם. חשוב לעקוב תמיד אחר אותה מערכת ורצף בעת טיפול בשיניים - הכי קל לילדים הוא מה שנקרא כלל KAI: משטחי לעיסה, משטחים חיצוניים, משטחים פנימיים.
איך זה עובד?
- משטחי לעיסה: ראשית, הילד מצחצח קדימה ואחורה על משטחי הלעיסה. עדיף להתחיל בצד ימין: תחילה בתחתית, ואז למעלה. ואז תורו של צד שמאל: תחילה בתחתית, ואז בחלק העליון. כאן מותר לצחצח הלוך ושוב, כך שאפילו החריצים העמוקים של הטוחנות יתנקו.
- משטחים חיצוניים: הילד "מצייר" עיגולים עם המברשת על המשטחים החיצוניים של שורות השיניים הסגורות: בצד ימין מהגב הקדמי ביותר ובצד השמאלי. ואז מנקים את החותכות באותו אופן.
- משטחים פנימיים: לבסוף, כל המשטחים הפנימיים שמתחת ומעלה מגיעים אליו. כאן מתחילים שוב מאחור ומאדום ללבן, כלומר מהחניכיים לשן. המשטחים הפנימיים "נסחפים" עם עיגולים קטנים או עם תנועות סיבוביות כמו עם מברשת יד.
מה עוד חשוב
עד גיל שש, א פלואוריד- המכילים ילדים משחת שיניים (פלואוריד יש להשתמש בתוכן מקסימום 500 עמודים לדקה). כמות בגודל אפונה מספיקה למדי לצחצוח שיניים. א פלואוריד-מֵכִיל משחת שיניים למבוגרים (תוכן פלואוריד 1,000 עמודים לדקה - 1,500 עמודים לדקה) יכול לשמש את הילד רק בגיל בית הספר.
סיכום
לוקח לילדים לשלוט בצורה מושלמת בצחצוח השיניים. ילדים עד גיל שש עדיין לא מצחצחים אנשי מקצוע - עד אז ההורים נדרשים. על ההורים לבדוק באופן קבוע את הצלחת הצחצוח ובמידת הצורך לצחצח שוב. משימה שאולי מעצבנת לעיתים, אך תורמת באופן משמעותי להתפתחות שיני ילדים בריאים.
