ליקויים התפתחותיים בילדים: גורמים, תסמינים וטיפול

יש להבדיל בין הפרעות התפתחותיות אצל ילדים לבין הפרעות גדילה אצל ילדים. האחרון מתייחס בעיקר להתפתחות גופנית, בעוד שהפרעות התפתחותיות עוסקות בעיקר בהיבטים נפשיים, קוגניטיביים, מוטוריים, חושיים, רגשיים וחברתיים.

מהן מוגבלות התפתחותית?

הפרעות התפתחותיות אצל ילדים מתבטאות בתפקודים מפותחים נמוכה בתחום אחד או יותר של תחומי החיים. אם מדובר בהפרעות התפתחות נפשיות אצל ילדים, האינטליגנציה לרוב פוחתת. החשיבה מואטת והתנהגות רגשית מופרעת. בנוסף, הפרעות התפתחותיות אצל ילדים מתבטאות בהבנת שפה לקויה. יכולת הדיבור גם היא מעוכבת. ילדים מושפעים מתקשים גם לטפל בעצמם. אם מופיעות הפרעות בהתפתחות מוטורית אצל ילדים, התנהגות מגושמת בולטת במיוחד ברצפי תנועה מורכבים. ציור ומלאכת יד, למשל, הם בעייתיים, כמו גם משחקי כדור או קפיצה על אחד כזה רגל. הילדים שנפגעו עומדים תמיד בצורה ניכרת מאחורי חבריהם בהתפתחותם. כשלושה אחוזים מכלל הילדים בגרמניה מושפעים מהפרעות התפתחות אצל ילדים. בנים נפגעים בתדירות גבוהה יותר מאשר בנות.

סיבות

להפרעות התפתחותיות אצל ילדים לא תמיד יש סיבות שניתן לזהותן. הפרעות בהתפתחות מוטורית אצל ילדים עוברות בתורשה. גורם יכול להיות גם השפעות מזיקות סביב הלידה, כמו חוסר חמצן. הפרעות התפתחותיות אצל ילדים יכולות להיגרם גם על ידי מוֹחַ מומים. הפרעות התפתחות נפשיות אצל ילדים הן כמעט תמיד מולדות או נובעות מזיהום במהלך הֵרָיוֹן. דַלֶקֶת קְרוֹם הַמוֹחַ, תאונה קשה עם פציעות גולגולת, ומחלות מטבוליות יכולות גם להיות גורמים מכריעים. ידוע שטראומה מנוסה יכולה לעורר הפרעות התפתחותיות אצל ילדים. לא פעם, אורח חייה הלקוי של האם אחראי גם לפיתוח נפשי ופיזי. לעשן, תרופות ו כּוֹהֶל צריכה במהלך הֵרָיוֹן יכול לגרום להפרעות התפתחותיות חמורות אצל הילד. לעיתים לא נמצא שום סיבה להפרעות התפתחותיות בילדים.

תסמינים, תלונות וסימנים

הפרעות התפתחותיות אצל ילדים יכולות להיות שונות מאוד ויש להן מגוון ביטויים. מסיבה זו, בדרך כלל אין אפשרות לחיזוי כללי של התסמינים. עם זאת, בכל מקרה, הפרעות אלו מביאות להתעכבות משמעותית אצל הילד הפגוע ובכך גם למגבלות ותלונות בבגרות. הילדים סובלים מהפרעות גדילה והתפתחות נפשית או מוטורית. זו התוצאה נמוך קומה או תת-התפתחות של חלקים שונים בגוף, כך שהילדים סובלים מתנועה מוגבלת. גם ההתפתחות הנפשית מואטת משמעותית, וכתוצאה מכך מופחתת האינטליגנציה ואולי פיגור. לא ניתן לחזות אם ניתן לתקן הפרעות אלו, מכיוון שהמהלך הנוסף תלוי מאוד בגורם להפרעות ההתפתחות אצל ילדים. בנוסף, לחולים עלולים להיות מומים שונים איברים פנימיים עלול גם להיות מושפע. מסיבה זו, הפרעות התפתחותיות אצל ילדים במקרים מסוימים עוֹפֶרֶת לתוחלת חיים מופחתת אצל המטופל. להפרעות יכולה להיות השפעה שלילית גם על הנפש, כך שחלק מהנפגעים סובלים ממנה דכאון או טלטלות פסיכולוגיות אחרות. זה יכול להשפיע גם על הורים או בני משפחה.

אִבחוּן

הפרעות התפתחותיות אצל ילדים מזוהות לרוב על ידי פסיכולוג, רופא ילדים או פיזיותרפיסט. מצבו ההתפתחותי של הילד נבחן ומוערך באמצעות מערכת נקודות. האבחנה של הפרעות התפתחותיות אצל ילדים לעולם לא צריכה להיעשות לבד, אלא תמיד כצוות. שיפוט מוטעה והטעות הנובעת מכך אמצעים יש להימנע. יש ילדים שהם פשוט פורחים מאוחרים. זה לא אמור עוֹפֶרֶת שהם מוטבעים בטרם עת "נכים התפתחותיים". יש אנשים הדיוטים שמניחים שלקויות התפתחותיות יהיו כאלה לגדול מתוך ילדים. זה לא נכון. לא ניתן לרפא הפרעות התפתחות נפשיות בילדים. ניתן לשפר הפרעות התפתחות מוטוריות קלות בילדים על ידי הרבה פעילות גופנית. באופן כללי, יש לזהות הפרעות התפתחותיות אצל ילדים ולטפל בהן בהקדם האפשרי.

מתי כדאי ללכת לרופא?

הפרעות התפתחותיות אצל ילדים צריכות להתברר על ידי רופא ברגע שמבחינים בהן בחיי היומיום. אם ילדים מתפתחים בצורה בולטת בהשוואה לבני גילם, יש צורך בהתייעצות עם רופא. לעומת זאת, עיכובים התפתחותיים נחשבים נורמליים ואינם דורשים טיפול רפואי. ברוב המקרים ילדים לפצות לעיכוב במהלך השנים הבאות. הפרעות התפתחותיות כוללות הפרעות בכישורים הנפשיים או המוטוריים. ילדים צריכים להיבדק על ידי רופא אם ההתנהגות החברתית שלהם אינה מהרגיל. יש לדון עם רופא על התנהגות אגרסיבית או פסיבית באופן יוצא דופן. אם לא ניתן להשתמש בגפיים בדרך הרגילה או אם ילדים מגיבים לגירויים חושיים בצורה לא תקינה, יש צורך בחקירה נוספת. התנהגות אפטית, הטיה מתמשכת של ראש, או חוסר יכולת לבצע תנועות עיניים בצורה סינכרונית ורצונית יש להציג לרופא. אם הילד לא לומד להבין דיבור או מגלה אינטליגנציה מופחתת, עליו להיבדק על ידי רופא. אם לא ניתן לתאם תנועות או שלא ניתן לבצע תנועה עצמאית, הילד זקוק לסיוע רפואי. אם פעילויות פנאי רגילות כמו משחק או ציור עם הילדים מוגבלות, יש לערוך ביקור אצל הרופא.

טיפול וטיפול

הפרעות התפתחותיות קלות אצל ילדים מתקדמות בצורה חיובית עם הימין תרפיה. גירעונות מוטוריים קלים יכולים למעשה להיעלם לצמיתות עם הרבה תרגול. לא ניתן לטפל בהפרעות התפתחות נפשיות אצל ילדים תרפיה. רפוי בעסוק משמש לעיתים קרובות לטיפול. איתות אזעקה להפרעות התפתחותיות אצל ילדים הוא תמיד עיכוב בהתפתחות הדיבור. זה מוכר על ידי רופא הילדים במהלך בדיקות מתוזמנות. כבר בגיל שנתיים נראות באזור זה הפרעות התפתחותיות אצל ילדים. הפרעות דיבור מטופלים על ידי מטפלים בדיבור. הכרחית היא הדרך לרופא אף אוזן גרון. יתכן ובעיות בשמיעה מעכבות את התפתחות הדיבור. ה תרפיה של הפרעות התפתחותיות בילדים צריך לכלול תמיד עלייה בהערכה העצמית. ילד הנתמך ומעודד יש יותר ביטחון בעצמו. באופן כללי, כל אחד צריך להיזהר לא להתייחס לילד בלעג או בזדון. אחרת יתפתחו במהירות פחדים והפרעות בהתנהגות החברתית. ג'ודו ו שחיה יכול לעזור בשיפור כל תהליך התנועה במקרה של הפרעות בהתפתחות מוטורית. בשתי הצורות הידועות ביותר של הפרעות התפתחות אצל ילדים (אוֹטִיזְם ותסמונת רט), הפרוגנוזה אינה טובה במיוחד. עם זאת, ניתן להשפיע באופן חיובי על הקורס במידה מסוימת על ידי טיפול מתאים.

תחזית ופרוגנוזה

להפרעות התפתחותיות אצל ילדים יש פרוגנוזה שלילית. אפשרויות טיפוליות מודרניות כמו גם טיפול רפואי מוקדם יכולים להקל על תסמינים רבים. עם זאת, החלמה מוחלטת לעיתים רחוקות מתרחשת אצל ילדים מושפעים. המטרה הטיפולית בהפרעות התפתחותיות רבות היא לשפר את תנאי החיים הקיימים וכן להאריך את אורך החיים החזוי. עם זאת, פרוגנוזה מקיפה יכולה להיעשות רק על פי דפוס ההפרעה האישי. במקרה של הפרעות בהתפתחות נפשית, שימוש באימון ממוקד לבנייה זיכרון עוזר. זה מגביר את הביצועים הקוגניטיביים. במקרה של הפרעות בהתפתחות מוטורית, משתמשים בשיטות לוגופדיות. תרגילים אישיים עובדים בשיתוף פעולה עם המטופל וקרובי המשפחה. אלה יכולים להתבצע באופן עצמאי כמו גם עם תמיכה טיפולית. ככל שמפגשי האימון מיושמים בתדירות גבוהה ואינטנסיבית, כך הפרוגנוזה לרוב טובה יותר. התערבויות כירורגיות מציעות אפשרות לתיקונים עבור אינספור מומים. המטרה היא למטב את איכות החיים הקיימת, שכן למרות ההתקדמות הרפואית, לרוב לא ניתן להשיג את התפקוד הפיזי או את המראה הטבעי. אם ידוע כי בעיות פסיכולוגיות הן הגורם להפרעות התפתחותיות אצל ילדים, פסיכותרפיות אמצעים משתמשים בטראומות מנוסות או בתנאי מחיה גרועים של האם הצפויה במהלך הֵרָיוֹן צריך להיות מעובד ולהתגבר בדרך זו.

מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע הפרעות התפתחותיות בילדים היא לנצל את הבדיקות המונעות שמציע רופא הילדים. הרופא מגלה כל הפרעה התפתחותית אצל ילדים בזמן ויכול ליזום את המתאים אמצעים. כדי שההפרעות ההתפתחותיות אצל ילדים לא יתפתחו להפרעות קבועות. חשוב גם שהילד יקבל הרבה יחס אישי וטיפול כבר כתינוק. כך שהוא יכול להתבגר נפשית ופיזית.

טִפּוּל עוֹקֵב

במקרה של הפרעות התפתחותיות אצל ילדים, אמצעי טיפול אחר עומדים לרשות ההורים והילדים. עם זאת, בראש ובראשונה יש לחקור את ההפרעות ההתפתחותיות בילדים ולטפל בהן. במקרה זה, הילדים תלויים בדרך כלל בטיפול אינטנסיבי בכדי להפחית או להגביל לחלוטין את ההפרעות הללו. הם זקוקים לתמיכה אינטנסיבית. גם בבית, תרגילים קטנים יכולים לעזור למזער את הפרעות ההתפתחות אצל ילדים. הורים בדרך כלל מוצאים תמיכה מצד המורים או המחנכים המפקחים. יתר על כן, נדרשת סבלנות רבה מההורים ובדרך כלל גם מקרובי הילדים עם הפרעות התפתחות אצל ילדים. על ההורים להבין הפרעה זו על מנת להסתבך. אסור להעמיס על הילדים, מכיוון שהדבר יכול להשפיע לרעה על הטיפול בהפרעות אלו. לעתים קרובות ההורים יכולים להיות נתמכים על ידי חברים או קרובי משפחה בחיי היומיום. טיפול אוהב בילדים יכול להשפיע לטובה גם על מהלך ההפרעות הללו. ככלל, הפרעות התפתחותיות אצל ילדים אינן מצמצמות את תוחלת החיים שלהם.

מה אתה יכול לעשות בעצמך

במקרה של הפרעה בהתפתחות הילד חשוב מידע מקיף אודות הגורמים והרקע האבחוני של ההפרעה הקיימת. יש לפתח וליישם אפשרויות תמיכה לצאצאים המותאמות לצרכים ולאפשרויות של הילד ובשיתוף פעולה הדוק עם הרופא. במקרים רבים הורים וקרובי משפחה זקוקים לתמיכה פסיכולוגית נוספת. זה מועיל להשלים עם המצב והנסיבות. למחלת הילד השפעה עצומה על השגרה היומיומית של כל הנפגעים. זה מוביל לשינוי בחיים, שלעתים קרובות קשור להגבלות שונות. כדי להבטיח שהציפיות מהילד בגלל המחלה לא יהיו גבוהות מדי, אנשים בסביבה החברתית צריכים להיות מושכלים היטב. עם גישה חיובית ואופטימית כלפי החיים, ניתן להשיג שיפורים בחיים המשותפים לילד ולהורים. קבלת המצב נחוצה על מנת לא לגרום למחלות נוספות או לבעיות פסיכולוגיות. יש להימנע לחלוטין מהשוואה עם אפשרויות ההתפתחות של ילדים באותו גיל. יש להתאים פעילויות פנאי והזדמנויות בבית הספר לרצונותיו וצרכיו של הילד. חשוב ליצור תחושת הישג לילד על מנת לקדם מוטיבציה ולבנות הנאה ממנה למידה.