כיצד מאבחנים קולובומה?
אבחנה של קולובומה של העין היא בדרך כלל אבחון מבט כביכול. במבטו המתורגל של הבודק ניכר היווצרות של שסוע בקטעי העיניים המושפעים. אם ה איריס (איריס) מושפע, ניתן לראות את הקולובומה בקלות רבה.
על מנת להיות מסוגל לבצע הערכה מדויקת של חלקי העין המושפעים, ניתן לבצע בדיקות נוספות. לדוגמא, בדיקת מנורת החריץ משמשת להערכת החלקים הקדמיים של העין. להסתכל על גב העיןמצד שני, מה שמכונה פונדוסקופיה הוא המתאים ביותר.
מהם התסמינים הנלווים?
הטיפול בקולובומה תלוי בסיבה הבסיסית ותלוי גם במבנים המושפעים. הגרסה הנפוצה ביותר היא היווצרות של שסוע ב איריס. אם זה קורה מבלי שמבנים אחרים מושפעים, המחלה לרוב אינה דורשת טיפול.
אם, לעומת זאת, יש הפרעות בציר הראייה התפקודי של העין (למשל בעדשה או ברשתית), לרוב מומלץ לשפר את הראייה בעין הפגועה. עם זאת, תוכנית טיפול מדויקת הינה מורכבת ויש להרכיב אותה באופן אינדיבידואלי בהתאם למחלה הבסיסית ולמום הנובע מכך. טיפול ברור יותר לקולובומה נרכשת של העין, לעומת זאת, הטיפול בקולובומה הנרכשת.
זה נובע מפעולות ופציעות. באופן אידיאלי, יש להימנע מהתפתחות קולובומות במהלך הניתוח, מכיוון שהדבר עלול להוביל לפגיעה בראייה. אם הקולובומה אכן מתרחשת בעין, הטיפול דומה לזה של קולובומה לאחר פציעה.
במקרה של פגיעה, נעשה ניסיון לתפור את המבנים הפצועים בחזרה באמצעות התערבויות כירורגיות קלות בעין. אם זה לא מצליח, ניתן להחליף מבנים מסוימים של העין באופן מלאכותי. זה חל, למשל, על ה- עדשת העין. זה חשוב במיוחד לראייה חדה. אם תפקוד העדשה מופרע בגלל קולובומה, ניתן להכניס עדשה מלאכותית לעין הפגועה, למשל.
