הַגדָרָה
קרנית כִּיב הוא נגע שטחי, או פציעה, של הקרנית בעין. מכיוון שהקרנית היא השכבה העיקרית של העין, היא עלולה להיפצע במהירות על ידי רסיסים, למשל. הפגיעה מוגבלת לשכבות העליונות וכואבת מאוד.
תסמינים של כיב בקרנית
אם הקרנית נפגעת, התסמינים בולטים מאוד. מכיוון שיש הרבה קצות עצבים על הקרנית ולכן היא מסופקת היטב על ידי עצבים, קרנית כִּיב בדרך כלל גורם לחמור כְּאֵב. בנוסף, זה יכול להוביל ללקות מוגברת.
קריעת העין המוגברת משמשת כמנגנון מגן וניקוי במקרה של פגיעה בקרנית, כמו שקורה בקרנית כִּיב. עם זאת, ההפך אפשרי גם הוא: מעט מדי נוזל דמעה מייבש את העין ותחושת גוף זר יכולה להתפתח. תחושת גוף זר, כאילו יש לך גרגיר חול בעין, שכיחה גם בכיבים בקרנית.
במקרים מסוימים, מוגלה מופרש גם מכיוון שכיב הקרנית הוא תהליך דלקתי. זה גם מסביר את האדמומיות הברורה של העין המתרחשת בדרך כלל. כיב בקרנית מוביל לגירוי קבוע של העין.
לכן, המושפעים לעיתים קרובות רגישים מאוד לאור. בנוסף, הגירוי יכול להוביל להתכווצות של עַפְעַף. מכיוון שהקרנית ממלאת תפקיד חשוב בראייה, כיב בקרנית מוביל לרוב גם לפגיעה משמעותית בראייה. את הסביבה כבר לא ניתן לראות בצורה כה ברורה ובדרך כלל לא ניתן לראות דבר באזור כיב הקרנית מכיוון שאף אור לא יכול להיכנס לעין בשלב זה.
מהם הגורמים לכיב בקרנית?
הדוגמה הפשוטה ביותר לטריגר היא פגיעה הנגרמת על ידי אובייקט. לרוב מדובר בחפצים כמו פקקי שמפניה, מתלי בגדים או שברים מתכתיים. עם זאת, כיב בקרנית יכול להיגרם גם ממצמוץ נדיר מדי של עַפְעַף.
המצמוץ הנדיר הזה של עַפְעַף מתבטאת ב"עין יבשה "הידועה בדרך כלל. ברגע שהקרנית כבר לא מרטיבה מספיק עם נוזל דמעה, זה מתייבש. ניתן להעלות על הדעת סיבות שונות: שיתוק של עצב הפנים, מחלת פרקינסון או רפלקס עפעפיים מופחת. אך גם גופים זרים הסמוכים ישירות לקרנית יכולים להוביל לכיבים בקרנית. אם עדשות מגע נשחקים יותר מדי זמן, למשל, הקרנית מתגורה ויכולה להתייבש.
