כונדרוסרקומה

כל המידע שניתן כאן הוא בעל אופי כללי בלבד, טיפול בגידול שייך תמיד לידי אונקולוג מנוסה!

שמות נוספים

סרקומת סחוס, גידול ממאיר בכריידרואיד, אנצונדרומה מלניום, סרקומה כונדרובלסטית, סרקומה כונדרומיוקסואידית, סרקומה של כונדרואיד אנגלית: סרקומה כונדרובלסטית, כונדרוסרקומה

הַגדָרָה

Chondrosarcoma הוא גידול ממאיר שמקורו ב סָחוּס תאים. במקרים נדירים, chondrosarcoma יכול להתרחש גם באתרים שונים בו זמנית. במקרים אלה מדברים על כונדרוסרקומטוזיס. לאחר אוסטאוסרקומה, chondrosarcoma הוא הגידול הממאיר העצם הנפוץ ביותר.

תדר

כונדרוסרקומה היא הממאיר השני המוצק השכיח ביותר (ממאיר) גידול בעצמות, המהווה 20% מכלל המקרים. שיא המחלה נעוץ בבגרות בין הגילאים 30 ל- 50, אך באופן עקרוני היא יכולה להתרחש בכל גיל.

לוקליזציה

כונדרוזרקומה מתרחשת באופן מועדף במקומות הבאים: תדרים 23% יָרֵך 19% איליום 5% עצם הערווה 2% איסקיום 10% זרוע עליונה צמודה לכתף 5% להב כתף המיקום השכיח ביותר של כונדרוסרקומה הוא קרוב לזה מפרק ירך (ירך ואגן) (49%). המיקום השני בשכיחותו הוא אזור הכתפיים בשיעור של 15%.

לגרום

הסיבה לכונדרוסרקומה הראשונית אינה ברורה. Chondrosarcoma נגזרים מאוד מובחנים סָחוּס תאים. ככל שגידול מובחן יותר, כלומר ככל שהגידול דומה במיקרוסקופ לתא המקורי, כך הגידול מתנהג שפיר יותר.

כונדרוזרקומות משניות מתפתחות מכונדרומות שפירות. התנוונות ממאירה של יחיד אנכרונדרום בדרך כלל לא סביר. הסיכון לניוון עולה עם מספר האינכרונדרומים הקיימים.

הסיכון לניוון של יחיד אנכרונדרום נאמד בכ -1%. עם זאת, קיים סיכון גבוה לניוון באנקונדרומטוזיס עם או בלי מחלת אולייר ובתסמונת מאפוצ'י. אם ישנם אוסטאוכונדרומות רבות, ההערכה היא כי הסיכון להתנוונות גבוה משמעותית בכ-. 10%.

גרור

ברוב המקרים, chondrosarcoma הוא גידול עם מידת בידול גבוהה (ראה לעיל). המעברים מ שפיר סָחוּס תא לגידול ממאיר הם נוזלים ולעיתים קשה להבדיל ביניהם. ירידה בבידול (הדמיון של רקמת הגידול לרקמה המקורית) מלווה בעלייה בממאירות.

באותה מידה, ההסתברות של גרור עולה והפרוגנוזה מחמירה. לכן, בידול הוא גורם פרוגנוסטי חשוב. כונדרוזרקומה גרורה בעיקר בהמטוגנית ריאות.

ישנם סיווגים רבים המתארים סוגים שונים. בעיקרו של דבר, ההתמיינות מבוססת על בדיקת רקמות עדינות תחת המקרוסקופ. כונדרוזרקומה ראשונית:

• כונדרוזרקומה (קונבנציונאלי)
• כונדרוסרקומה מובחנת
• כונדרוזרקומה בצד הרחם (periosteal)
• Chondrosarcoma Mesenchymal
• נקה כונדרוזרקומה של תאים
• כונדרובלסטומה ממאירה
• כונדרוזרקומה משנית

הבחנה

במיוחד אם גידול מתרחש קרוב לגוף, כלומר אינו מופיע על הידיים והרגליים, ההסתברות לממאירות עולה. כונדרוסרקומות, המתרחשות קרוב לתא המטען, בדרך כלל מחוזות שונים. המשמעות היא שישנם אזורים בהם הגידול "עדיין שפיר" ובאזורים אחרים הוא כבר הגיע לממאירות.

לכן יש לבחון תמיד את הגידול השלם במיקרוסקופ. יתר על כן, יש לאסוף את כל מקורות המידע הזמינים על מנת לא לכלול גידול (ממצאי בדיקה, צילומי רנטגן והליכי הדמיה אחרים, בדיקת רקמות עדינות). העקרונות הבאים חלים:

• גידולים גדולים יותר קרוב לגזע הגוף או גידולים המשתנים על קרני רנטגן יש להסיר את התמונה לחלוטין.

אם לאחר מכן יתגלה ממאירות, יש להסיר שוב את קצוות החתך עם שוליים בטיחותיים תואמים. - לכונדרוסרקומה המתרחשת על אצבעות ורגליים יש התנהגות שפירה למדי, גם אם הם מראים את כל הסימנים לממאירות במיקרוסקופ. אבחון הדמיה: אבחון גידול מיוחד: לסמנים של גידולים אין ערך אבחוני במקרה של כונדרוסרקומה, מכיוון שאין סמני גידול מהימנים המעידים על כונדרוסרקומה.

ביופסיה: אם לא ניתן לקבוע בבירור את האופי השפיר או הממאיר של הגידול, ניתן לקחת דגימה (ביופסיה) של האזור החשוד, כך שניתן יהיה לבדוק אותו בפירוט. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי דגימה זו גורמת גם למה שמכונה גרורה מפוזרת על ידי שחרור הגידול ממתחםו. - צילום רנטגן בשני מישורים של האזור החשוד

• סונוגרפיה (אולטרסאונד) של הגידול (בתנאי שזה לא עצם או סחוס)
• ניתוח דם: ספירת דם BSG (קצב שקיעת תאי דם) אלקטרוליטים מסוג CRP (חלבון תגובתי) (כאשר העצם מותקפת, יש עלייה בסידן בדם) פוספטאז אלקליין (aP) ו- aP ספציפי לעצם: בהמסת עצם תהליכים (אוסטאוליטיים), אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA) עולה: גדל בפוספטאז חומצה בערמונית- ca (sP): מוגבר בחומצה אורית בערמונית- ca (HRS): מוגבר במקרה של מחזור תאים גבוה (גידול פעיל מאוד) ברזל: ב גידולים מפחיתים את סך החלבון: בתהליכי צריכה מפחיתה אלקטרופורזה של חלבון, קיבוע חיסוני (בדיקות מיוחדות) מצב שתן: פרפרוטאינים - אינדיקציה לפלזמוציטומה
• ספירת דם
• BSG (שיעור שקיעת תאי דם)
• CRP (חלבון תגובתי C)
• אלקטרוליטים (כאשר מותקפים את העצם יש עלייה בסידן בדם)
• פוספטאז אלקליין (aP) ו- aP ספציפי לעצם: גדל בתהליכי המסת עצם (אוסטאוליטי)
• אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA): מוגבר בערמונית CA פוספטאז חומצה (sP): מוגבר בערמונית CA
• חומצת שתן (HRS): גדלה עם מחזור תאים גבוה (גידול פעיל מאוד) ברזל: פחתה עם גידולים
• סה"כ חלבון: מופחת בתהליכי צריכה
• אלקטרופורזה חלבונית, אימונוספיקס (בדיקות מיוחדות)
• מצב שתן: פרפרוטאינים - אינדיקציה לפלסמוציטומה
• ספירת דם
• BSG (שיעור שקיעת תאי דם)
• CRP (חלבון תגובתי C)
• אלקטרוליטים (כאשר מותקפים את העצם יש עלייה בסידן בדם)
• פוספטאז אלקליין (aP) ו- aP ספציפי לעצם: גדל בתהליכי המסת עצם (אוסטאוליטי)
• אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA): מוגבר בערמונית CA פוספטאז חומצה (sP): מוגבר בערמונית CA
• חומצת שתן (HRS): גדלה עם מחזור תאים גבוה (גידול פעיל מאוד) ברזל: פחתה עם גידולים
• סה"כ חלבון: מופחת בתהליכי צריכה
• אלקטרופורזה חלבונית, אימונוספיקס (בדיקות מיוחדות)
• מצב שתן: פרפרוטאינים - אינדיקציה לפלסמוציטומה
• אבחון מקומי (= בדיקה מבוססת מנגנון של הגידול המקומי): MRI: עם MRI, התפשטות הגידול למבנים שכנים כמו רקמת שריר, עצבים ו כלי ניתן להבהיר.

השימוש בסוכני קבלן יכול לשפר את ההבדל בין רקמה שפירה וממאירה. CT: ה- CT מספק מידע מיוחד על מעורבות העצם של הגידול PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים): (ערך עם זאת עדיין לא מאומת מספיק)

• MRI: ניתן להשתמש ב- MRI כדי להבהיר את התפשטות הגידול למבנים סמוכים כגון רקמת שריר, עצבים ו כלי. השימוש בסוכני קבלן יכול לשפר את ההבדל בין רקמה שפירה וממאירה.
• CT: ה- CT מספק מידע מיוחד על מעורבות העצם של הגידול
• PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון): (אולם ערך עדיין לא תוקף מספיק)
• אבחון מקומי (= חיפוש אחר גרורות של בלוטות הלימפה המופיעות לעיתים נדירות בכונדרוסרקומה): סונוגרפיה (אולטרסאונד), CT או MRT
• סונוגרפיה (אולטרסאונד)
• CT במידת הצורך
• MRI במידת הצורך
• אבחון חוץ-אזורי: בדיקת איברים שנפגעים לעתים קרובות במיוחד בכונדרוסרקומה גרור: -בעיקר הריאות, כבד ובלוטת יותרת הכליה. - בדיקת איברים שנפגעים לעתים קרובות במיוחד מכונדרוסרקומה גרור: -בעיקר ריאות, כבד ובלוטת יותרת הכליה. - אבחון מערכתי (= אבחון התפשטות וחיפוש גידולים כללי): שלד סקרטיגרפיה (סינטיגרפיה תלת פאזית) PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים; ערכיות טרם אומתה מספיק) אבחון מעבדת גידול מיוחד אימונואלקטרופורזה: אם חד שבטית נוגדנים מתגלים, אינדיקציה לפלזמוציטומה מבחן המוקולט (גילוי של דם בצואה) סמני גידול (למשל

NSE = אנולאז ספציפי לתאי עצב בסרקומה של יואינג)

• סקינטיגרפיה שלדית (סקינטיגרפיה תלת-פאזית)
• PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים; ערכיות טרם אומתה מספיק)
• אבחון מעבדת גידול מיוחד
• אימונואלקטרופורזה: אם מתגלים נוגדנים חד שבטיים, אינדיקציה לפלסמוציטומה
• בדיקת המוקולט (גילוי דם בצואה)
• סמני גידול (למשל NSE = אנולאז ספציפי לתאי עצב בסרקומה של יואינג)
• MRI: ניתן להשתמש ב- MRI כדי להבהיר את התפשטות הגידול למבנים סמוכים כגון רקמת שריר, עצבים ו כלי. השימוש בסוכני קבלן יכול לשפר את ההבדל בין רקמה שפירה וממאירה. - CT: ה- CT מספק מידע מיוחד על מעורבות העצם של הגידול
• PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון): (אולם ערך עדיין לא תוקף מספיק)
• סונוגרפיה (אולטרסאונד)
• CT במידת הצורך
• MRI במידת הצורך
• בדיקת איברים המושפעים לעתים קרובות מגרורות של כונדרוסרקומה: בעיקר הריאות, כבד ובלוטת יותרת הכליה. - סקינטיגרפיה שלדית (סקינטיגרפיה תלת פאזית)
• PET (טומוגרפיה של פליטת פוזיטרונים; ערכיות טרם אומתה מספיק)
• אבחון מעבדת גידול מיוחד
• אימונואלקטרופורזה: אם מתגלים נוגדנים חד שבטיים, אינדיקציה לפלסמוציטומה
• בדיקת המוקולט (גילוי דם בצואה)
• סמני גידול (למשל NSE = אנולאז ספציפי לתאי עצב בסרקומה של יואינג)