כאב עם עצירות
עצירות יכול להיות מלווה ב כְּאֵב. לדוגמא לחיצה כאב בטן יכול להתרחש. כְּאֵב במהלך תנועות המעיים גם לא נדיר ב עצירות.
הסיבה לכך היא שהשרפרף לרוב קשה מאוד כאשר הוא עצירות. זה מוביל לגירוי של הקרום הרירי באזור ה חַלחוֹלֶת ובסופו של דבר ל כְּאֵב. צואה קשה מאוד עלולה לגרום מדי פעם לדימום קל, במיוחד אם קיימים טחורים.
על מנת לטפל בכאבים הנגרמים על ידי עצירות, הדרך היחידה לטפל בגורם לעצירות היא לטפל בגורם העצירות. השלב הראשון באבחון עצירות הוא א היסטוריה רפואית וכן בדיקה גופנית, שבמהלכו מוקדשת תשומת לב מיוחדת לקולות המעי, להתנגדות מוחשית, לחסינות הבטן, טחורים ובדיקה דיגיטלית-פי הטבעת. לאחר מכן א דם מבחן, הכולל אלקטרוליטים (במיוחד אשלגן) ו בלוטת התריס הערכיםTSH).
בחינת הצואה לבלתי נראה (נסתר) דם (המוקולט) משלים גם את האבחנה. אפשרויות אבחון אחרות כוללות הליכי הדמיה: קולונוסקופיה (קולונוסקופיה), אולטרסאונד (סונוגרפיה) ו רנטגן של הבטן (סקירת בטן). במקרה של חשד להתכווצות מעיים (היצרות) או להבדיל בין עצירות אנורקטית, מבוצעת בדיקת רמז.
במבחן זה, סמנים רדיואקפיים נלקחים דרך הפה במשך שבעה ימים ואז קרני רנטגן תמונה צולמת. מיקום הסמנים מאפשר להעריך את משך המעבר וכל מכשול למעבר. כלי האבחון הסופיים הם פרוקטוסקופיה פונקציונלית, דלקוגרמה ומנומטריה של סוגר אנאלי. בפרוקטוסקופיה פונקציונלית נצפה האם יש שינויים במעי רירית במהלך הלחיצה (בליטה של חלקי הרירית), הדלקת הגרם מייצגת את צרכיה מתחת קרני רנטגן שליטה והמנומטריה מודדת את התפתחות הלחץ של שריר הסוגר (הסוגר). האבחנה הנוספת נקבעת על ידי החשד למחלה סיבית.
טיפול מונע
ניתן למנוע עצירות שלא נובעת ממחלה אורגנית באמצעות אורח חיים מתאים הכולל תזונה נכונה, שתייה מרובה ופעילות גופנית מספקת. אם העצירות נגרמת על ידי שגוי דיאטה ואורח חיים, יש לו פרוגנוזה טובה. עם זאת, אם יש סיבה אורגנית מאחוריה, הפרוגנוזה תלויה במחלה הגורמת לה. -> המשך לנושא התזונה לעצירות
כל המאמרים בסדרה זו:
