אבחון | כאב בזמן הישיבה

אִבחוּן

בהתאם ללוקליזציה ולאנמנזה מפורטת (תשאול) של האדם המושפע, המומחה יכול לעיתים קרובות לבצע אבחנה זמנית ראשונית בנוגע לגורם כְּאֵב כשיושבים. על מנת להיות מסוגלים לאשר או לדחות זאת, מוצעות בחינות שונות בהתאם למקרה. לדוגמא, אם א דלקת בדרכי שתן על פי החשד, ניתן לבצע "U-Stix", שבו רצועת נייר מיוחדת טבולה בשתן של המטופל ויכולה לאשר או לשלול זיהום באופן מדויק יחסית.

במקרה של זיהום, ניתן להכין תרבית שתן לזיהוי הפתוגן הסיבתי וכך לאפשר טיפול אנטיביוטי ממוקד. אם סביר יותר לחשוד בגורם באורתופדיה / ניתוח תאונות, האבחנה מבוססת בדרך כלל על הדמיה (קרני רנטגן, MRI) בנוסף לזה של המטופל היסטוריה רפואית ו בדיקה גופנית. זה לא יכול רק לאשר או להפריך את האבחנה החשודה, אלא יכול לשמש גם הכנה להתערבות כירורגית הכרחית. לעומת זאת, גניקולוגיות (למשל מחלות דלקתיות באגן) או אורולוגיות (למשל אורכיטיס) מאובחנות בדרך כלל באמצעות בדיקת מישוש ו אולטרסאונד.

יַחַס

אפשרויות הטיפול הן ללא ספק שונות מאוד בהתאם לסיבה כְּאֵב כשיושבים. ביסודו של דבר, ניתן להבחין בין טיפול שמרני (בעיקר תרופתי) וניתוחי. אם התלונות מבוססות על תהליך דלקתי (למשל

דלקת בדרכי שתן או טיפול כרוני בערמונית), טיפול שמרני מתחיל בדרך כלל בתרופות. זה צריך לכלול א כְּאֵב ורכיב אנטי דלקתי (למשל איבופרופן, דיקלופנק) ובמידת הצורך רכיב המופנה כנגד הפתוגן המתאים (למשל אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה). יש לקחת כמובן את זה רק לאחר התייעצות רפואית.

טיפול שמרני הוא גם שיטת הבחירה במקרה של עומס לא נכון או מוגזם (למשל coccygodynia): כאן, מעל לכל רפואה תעסוקתית (למשל כסאות משרד ארגונומיים) או אורתופדית (למשל

הוספות לפיצוי על תקלות בברך) וכן פיזיותרפיה (למשל פיצוי בגין קיצור הברך) ירך אמצעים יכולים להשפיע. כמה סיבות אחרות (למשל בקע מפשעתי או פריצת דיסק בעמוד השדרה המותני) עשויים לדרוש טיפול כירורגי. זה המקרה במיוחד כאשר סיבוכים מסוכנים קרבים, כמו אובדן היבשת השתן והצואה או שיתוק של רגל בדוגמה של פריצת דיסק.