יתרונות | אולטרסאונד

יתרונות

אולטראסאונד הוא אחד ההליכים הנפוצים ביותר לאבחון ו ניטור של מחלות ברפואה. זאת בשל העובדה שלסונוגרפיה יש מספר יתרונות בהשוואה לשיטות אחרות: היא מהירה מאוד וניתנת לביצוע טוב בלי הרבה תרגול, אולטרסאונד ניתן למצוא מכונה בכל בית חולים וגם כמעט בכל הפרקטיקות הרפואיות. יש אפילו קטנים אולטרסאונד מכשירים קלים להובלה, כך שניתן אף לבצע בדיקת אולטרסאונד ישירות במיטת המטופל, במידת הצורך. הבדיקה עצמה אינה כואבת עבור המטופל וללא כל סיכון, בניגוד להליכי הדמיה אחרים (כגון קרני רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת), כאשר לעיתים הגוף חשוף לכמות קרינה לא מבוטלת. בנוסף, הסונוגרפיה כיום די זולה.

סיכונים

על פי הידע הנוכחי, סונוגרפיה רפואית נקייה מתופעות לוואי וסיכונים. גם אם הפרשנות של תמונות אולטרסאונד נראית קשה להדיוט, ניתן לאתר מחלות רבות באמצעות אולטרסאונד. סונוגרפיה מתאימה מאוד לזיהוי נוזלים חופשיים (למשל ציסטה של ​​בייקר), אך מבני רקמות כמו שרירים ו גידים ניתן גם להעריך היטב (שרוול מסובב, עקב אכילס).

היתרון הגדול של שיטת בחינה זו הוא האפשרות לבדיקה דינמית. בניגוד לכל שיטות ההדמיה האחרות (קרני רנטגן, MRI, טומוגרפיה ממוחשבת), ניתן לבחון תוך כדי תנועה ולדמיין מחלות המתרחשות רק תוך כדי תנועה. ישנן שיטות הצגה שונות לתוצאות המדידה של בדיקת אולטרסאונד.

הם נקראים אופנה, שמקורה במילה האנגלית לשיטה או פרוצדורה. צורת היישום הראשונה הייתה מה שמכונה A-mode, שכעת הוא כמעט מיושן ומשמש רק באף אוזן גרון לשאלות מסוימות (למשל, אם יש היא הפרשה ב סינוסים פרנסליים). ה- "A" במצב A מייצג אפנון משרעת. ההד המשתקף מתקבל על ידי הגשוש ומתווה בתרשים בו ציר ה- X מייצג את עומק החדירה וציר ה- Y מייצג את חוזק ההד.

משמעות הדבר היא שככל שמעלה במעלה עקומת המדידה הרקמה אקוטית יותר בעומק שצוין. המצב הנפוץ ביותר בשימוש כיום הוא מצב B ("B" מייצג אפנון בהירות). בשיטת תצוגה זו, עוצמת ההד מוצגת באמצעות רמות שונות של בהירות.

הערך האפור האינדיבידואלי של פיקסל מייצג אם כן את משרעת ההד באותו מיקום מסוים. במצב B, מבדילים עוד יותר בין מצב M למצב דו-ממדי בזמן אמת. במצב דו-ממדי בזמן אמת נוצרת צג אולטרסאונד תמונה דו-ממדית המורכבת מקווים בודדים (כל קו נוצר על ידי קרן שנפלטת ומקבלת מחדש).

כל מה שנראה שחור בתמונה זו הוא (פחות או יותר) נוזלי ואילו אוויר, עצם ו סידן מוצגים בלבן. על מנת להעריך טוב יותר רקמות מסוימות, לעיתים כדאי להשתמש בחומרי ניגוד מיוחדים (שיטה זו משמשת בעיקר לאולטרסאונד באזור הבטן). מונחים מסוימים משמשים לתיאור הסונוגרמה: צורת התמונה הנראית על המסך תלויה במבחן המשמש.

תלוי באיזור החללית והעומק של החדירה, שיטה זו יכולה לייצר עד יותר ממאה תמונות דו מימד בשנייה. מצב ה- M (המכונה לפעמים גם TM Mode: (זמן) תנועה) משתמש בתדירות חזרה של דופק גבוהה (בין 1000 ל 5000 הרץ). במצב זה ציר ה- X הוא ציר זמן וציר ה- Y מראה את משרעת האותות שהתקבלו.

זה מאפשר ייצוג חד ממדי של תנועות איברים. כדי להשיג מידע משמעותי עוד יותר, שיטה זו משולבת לעיתים קרובות עם מצב 2D בזמן אמת. מצב ה- M משמש לעתים קרובות במיוחד ב- אקוקרדיוגרפיה, כפי שהוא מאפשר פרט לֵב שסתומים ואזורים מסוימים בשרירי הלב שייבדקו בנפרד.

ניתן להשתמש בשיטה זו גם לאיתור הפרעות קצב לב בעוברים. מאז תחילת המאה ה -21 היו גם אקו-רב-ממדים רב-ממדיים: אולטרסאונד תלת ממדי מייצר תמונת סטילס מרחבית. הנתונים המוקלטים מוחדרים למטריצה ​​תלת ממדית על ידי מחשב ויוצרים תמונה אותה יכול הבוחן לראות בזוויות שונות.

אולטרסאונד 4D (המכונה גם אולטרסאונד חי 3D) הוא ייצוג תלת מימדי בזמן אמת, מה שאומר שהמימד הזמני מתווסף לשלושת הממדים המרחבים. בעזרת שיטה זו, לכן הרופא יכול לדמיין תנועות (למשל של ילד שטרם נולד או של לֵב) כמעט בצורה של וידאו.

• Anechogen פירושו נטול הד
• Hypoechogen פירושו הד נמוך,
• Isoechogenic פירושו הד שווה ערך ו
• היפרכוגן פירושו אקוורי.