יכולת ההצמדה מרכזת תנועות גוף חלקיות בהקשר של תנועה כוללת או מטרת פעולה. יכולת נלמדת זו היא אחת משבע יכולות קואורדינטיביות. יכולת צימוד ניתנת לאימון אך יכולה להיות מושפעת ממחלת עצבים מרכזית.
מהי יכולת צימוד?
המונח יכולת צימוד מקורו ברפואת ספורט ומתייחס ליכולת המוטורית הספורטיבית לתאם באופן סלקטיבי תנועות גוף חלקיות. המונח יכולת צימוד מקורו ברפואת ספורט ומתייחס ליכולת המוטורית הספורטיבית לממוקדים תאום של תנועות גוף חלקיות. יכולת זו שייכת ליכולות הקואורדינטיביות כביכול. יחד עם יכולת הקצב, יכולת התגובה, יכולת ההתמצאות והיכולת לאזן ושינוי, היכולת לזוג מהווה בסיס חשוב ליחידות אימון אתלטי. הקשר בין היכולות הקואורדינטיביות האישיות בדרך כלל מאומן ומנותח ביחס לספורט ספציפי ולתנועותיו. בהקשר של ספורט, יכולת ההצמדה קובעת במידה מסוימת את למידה יכולת ופוטנציאל של אדם. אולם בהקשר זה קשה לשקול זאת במנותק מהאחר תאום כישורים. להבדיל מהיכולות הקואורדינטיביות ברפואת ספורט הן היכולות המותנות. אלו כוללים כוח, סבולת, מהירות וגמישות.
פונקציה ומשימה
כמו כל יכולות הקואורדינציה האחרות, יכולת ההצמדה רלוונטית לכל סוג של תהליך תנועה. בלי ה תאום מיומנויות, לא יכולות מוטוריות גסות או מוטוריקה עדינה יכולות לתפקד. במיוחד יכולת ההצמדה מאפשרת תיאום מרחבי, זמני ודינמי של תנועות גוף חלקיות להשיג מטרת פעולה מסוימת. כך מתואמות תנועות גוף חלקיות ליצירת תנועה כוללת מכוונת מטרה. כל היכולות הקואורדינטיביות מבוססות על האינטראקציה של המרכז מערכת העצבים, מערכת התפיסה החושית והמנגנון השרירי. למרות שתנועה מתואמת ובכך האינטראקציה של המערכות הבודדות רלוונטית בחיי היומיום, היא חשובה עוד יותר לספורט. רצפי תנועה בספורט דורשים בדרך כלל דיוק, מהירות ותיאום עוד יותר מאשר תנועות יומיומיות. יכולת ההצמדה רלוונטית לכל ענף ספורט. בשולחן טֶנִיס, למשל, יכולת צימוד אופטימלית פירושה ניקיון שבץ טֶכנִיקָה: רגל עבודה, עבודת תא מטען ומשך זרועות משחקים יחד באופן אידיאלי. בכדורגל, למשל, השוער הוא דוגמה טובה ליכולת צימוד. הוא מתאם את תנועות הריצה, הקפיצה והזרוע שלו כדי להשיג את מטרתו ולתפוס את הכדור. ההמראה והאבטחה דורשים תיאום מדויק של עבודות יד ו רגל תנועות. אולי אפילו יותר רלוונטי הוא היכולת לזוג להתעמלות והתעמלות מכשירים. בהתעמלות, למשל, ריצה משולב בקפיצות ובעיגולי זרוע עם או בלי מכשירים. בהתעמלות מכשירים, ה רגל-זוויות גו וזרוע פלג גוף עליון משתנות ללא הרף באופן מכוון ומתואם. יכולת צימוד חיונית גם לריקוד. בריקודים, למשל, הזרועות יכולות לנוע במישורים שונים או לבצע דמויות סימטריות או פחות סימטריות בתנועות א-סינכרוניות. לפיכך, עם סוג התנועה, מטרת הפעולה שונה, אך יכולת צימוד עדיין נותרה דרישה. מסיבה זו, היכולות הקואורדינטיביות של האדם בדרך כלל אומרות משהו על היכולת הכללית שלו ללמוד טכניקות ספורט. לספורטאי באימונים יכולות תיאום מאומנות היטב. לכן, בדרך כלל יש לו זמן קל יותר למידה ספורט אחר מאשר אדם לא מאומן, למרות שהנהלים הקואורדינטיביים של ענפי הספורט שלו אינם תואמים את הספורט החדש שנלמד.
מחלות ומחלות
כמו כל יכולות הקואורדינציה האחרות, יכולת צימוד אינה מולדת. זה נלמד, מתגבש וניתן לפתח אותו. בפרט, בין הגילאים שבע ל -12, מיומנויות קואורדינטיביות למדו עד לאותו שלב להיות מאוחדים. מכיוון שיכולות אלה אינן ניתנות באופן אנטומי מלכתחילה, תלונות ביחס ליכולת הקישור אינן חייבות להיות בהכרח בעלות ערך של מחלה. יכולת ההצמדה שונה מאדם לאדם וקשורה, בין היתר, ל ילדות מוּתַשׁ. אם ילד לא זז מספיק, אז יתקשה בהמשך עם צימוד של תנועות חלקיות מאשר ילד פעיל. מצד שני, יכולת צימוד מופרעת פתאום עשויה להוות אינדיקציה למבנה עצבי או שרירי מרכזי. תכנון התנועות מתרחש באזורים המוטוריים של קליפת המוח. כאשר אזורים אלה מושפעים מ דלקת, שטפי דם, נגעים התופסים מקום או טראומה, תכנון תנועה כבר אינו אפשרי. הדבר ניכר באובדן או לפחות בפגיעה ביכולת ההצמדה. מהאזורים המוטוריים, תוכנית התנועה מגיעה ל מוֹחַ מְאוּרָך ו גרעיני בסיס. אז גם אם אלה מוֹחַ אזורים מושפעים ממחלות, יכולת הזיווג משתנה. ה מוֹחַ מְאוּרָךלמשל, מה שמאפשר מלכתחילה תנועות נזילות ומכוונות מטרה. השרירים מתכווצים בגפיים חייבים לתאם זה עם זה בדיוק לצורך תנועה תכליתית נוזלית, ותיאום זה מוזמן על ידי מוֹחַ מְאוּרָך. ה גרעיני בסיס אחראים בתורם לעוצמת וכיוון התנועות. רק מכאן התנועה מפקדת מה- מוֹחַ להשיג את עצבים של השרירים. גם אם אלה היקפיים עצבים נפגעו, זה יכול להשפיע על יכולת ההצמדה. עם זאת, מאחר ויכולת צימוד תואמת תיאום תנועה מרחבי, זמני ודינמי, כללי ריכוז הפרעות, דיסאוריינטציה או בעיות פסיכולוגיות יכולות להשפיע גם על יכולת זו.
