דדנטל: יישומים ושימושים

רק העלים של דדנטל הוערכו באופן חיובי על ידי הוועדה E (ועדת מומחים מדעית למוצרי צמחי מרפא של המכון הפדראלי עבור סמים ו אביזרים ומכשור רפואי). ל דדנטל צמח מרפא אינו מומלץ לשימוש טיפולי, מכיוון שיעילותו אינה מוכחת כרגע. לכן משתמשים בעשב יותר ברפואה העממית.

מריחת עלי דנטל

דדנטל עלים משמשים באופן מקומי למתון דלקת של הממברנות הריריות של פה וגרון, ולטיפול בדלקת בריריות הרירית דרכי הנשימה (קטר נשימה).

תחום יישום נוסף הוא פריקה לבנבן לא ספציפית מהנרתיק (fluor albus). אם אתה מורח חיצוני, עלי דנטל מסוגלים לרפא מתונים ושטחיים דלקת של עור.

שימוש ברפואה העממית

ברפואה העממית נעשה שימוש בתכשירי הרדמת לניתוק ריר בבעיות בדרכי הנשימה, ופחות נפוץ לתלונות במערכת העיכול תסמיני גיל המעבר. יישום חיצוני בצורה של דחיסות הוא אמר מועיל לנפיחות, בליטות, צמתים גאוטיים ורידים בולטים.

שניהם תרופות נחשבים עוד יותר תרופות משתנות ו דם מטהרים. כמו כן, מתקבל על הדעת שהצמח משפיע לטובה עליו קשקשים וקרקפת מגרדת.

דדנטל בהומאופתיה.

In הומיאופתיה, יורה הפריחה הרעננה ללא גבעולים משמשת לטיפול במחלות של איברי הרבייה הנשית, הכליות ודרכי השתן. הקורולות המיובשות יחד עם האבקנים המצורפים משמשים באנתרופוסופיה תרפיה.

רכיבי דדנטל

גליקוזידים של אירידידים כמו אלבוסיד A ו- B, ריריות, טריטרפן ספונינים, פנולי חומצות קרבוקסיליות ו פלבנואידים נחשבים למרכיבים העיקריים הקובעים את היעילות בחלקי הצמח. הצמח מכיל גם כמות גבוהה יחסית של טאנינים.

דדנטל: אינדיקציה

אינדיקציות אפשריות לעלי הרדמל הם:

  • דלקת של הפה והלוע רירית.
  • קטר של דרכי הנשימה
  • פלואור אלבוס
  • דלקות בעור