יד רועדת בגיל צעיר
אם יד רעד מתרחשת בגיל צעיר, לעתים קרובות זוהי צורה מוגברת של רעד שרירים פיזיולוגי (נורמלי), הקשורים לעיתים קרובות ל קפאין, ניקוטין או צריכת אלכוהול או כתסמין של עצבנות מוגברת או חרדה. החיוני רעד שתואר לעיל יכול להתרחש גם בגיל צעיר. זה בדרך כלל מתבטא בסביבות גיל ארבעים לערך, אבל יכול להתרחש גם ב ילדות.
יתר של בלוטת התריס גם לא טיפוסי בגיל צעיר ולעיתים, אך לא בהכרח, מלווה רעד. בגיל מתקדם, רעד בידיים הוא לעתים קרובות יותר מחלת פרקינסון. כמאה אחוז מכלל האנשים מעל גיל 60 מושפעים מהמחלה. יתר על כן, עם העלייה בגיל, לעיתים קרובות יש עלייה ברעד הפיזיולוגי של השרירים, אשר בדרך כלל לא אמור להיות גלוי.
תרפים
הטיפול תלוי לחלוטין בסיבה הבסיסית. אם מדובר ברעד פיזיולוגי מוגבר, לרוב לא מטפלים בו בתרופות, אלא בצריכת קפה או ניקוטין מופחת. אם הרעד נגרם על ידי חרדה פתולוגית או עצבנות, פסיכותרפיה עשוי להיות מומלץ.
אם יש סיבה נוירולוגית, משתמשים יותר ויותר בסמים. אלה כוללים תרופות נגד אפילפסיה, שהופכות את תאי העצב לרגשים פחות. פרימידון היא תרופה אנטי אפילפטית נפוצה המשמשת לטיפול ברעד שרירים.
חוסמי בטא, שבדרך כלל נוטים יותר להשתמש בהם לֵב כישלון או הפרעות קצב, יכולים לשמש גם לטיפול ברעד. במחלת פרקינסון, חוסר דופמין הוא סימן לרעד, ולכן משתמשים בסמים כדי להפוך את הדופמין לזמין שוב. L-dopa, מבשר של דופמין, משמש בדרך כלל לכך.
לחלופין, תרופות המגבירות את ההשפעה של דופמין יכול לשמש. אם יש צורה חמורה של רעידה חיונית או מחלת פרקינסון שלא ניתן לטפל בהם מספיק בתרופות, יש שיטה כירורגית של עמוק מוֹחַ גְרִיָה. בהליך זה מוכנסות אלקטרודות לאזור ספציפי של ה- מוֹחַ ואלקטרודה מחוברת מתחת לעור לא קוצב לב.
כעת ניתן לעכב תאי עצב מעל הקוצבים כך שרעד ידוכא. שיטה זו מראה הצלחה טיפולית טובה אצל מרבית החולים.
