טכיקרדיה בגיל המעבר
גיל המעבר הוא הזמן ישיר לפני ואחרי המחזור החודשי האחרון אצל נשים בו מתרחשים שינויים הורמונליים. אצל חלק מהנשים תקופה זו מתחילה בגיל 40 והיא נגמרה כמעט לכל המאוחר בגיל 58. השינוי המשמעותי ביותר הוא הירידה בייצור האסטרוגן על ידי השחלות, המסביר גם את התלונות השונות במה שמכונה climacteric (מונח רפואי ל גיל המעבר).
האסטרוגן מווסת את המחזור החודשי ויש לו השפעות חשובות אחרות כמו על חילוף החומרים בעצמות. כתוצאה משינוי זה, שנות גיל המעבר מאופיינות כיום בתלונות שונות, המכונות מבחינה רפואית תסמונת האקלים. אלה כוללים גלי חום, דפיקות לב, הזעה, הפרעות שינה, מצבי רוח דיכאוניים, יובש וזיהומים בנרתיק, עצבנות, עצבנות והסיכון המוגבר ל אוסטאופורוזיס.
גלי חום הם תסמין שכיח יחסית ולכן ידוע, שמתחיל באי נוחות ומתבטא כגל חום על הפנים, צוואר וגוף עליון. לרוב זה מלווה בדפיקות לב חזקות ובדופק לב מהיר. לאחר מכן הזעה ולעיתים אף צמרמורת. בדרך כלל דפיקות הלב שוככות לאחר שלב החום הזה.
סיבת טכיקרדיה בהריון
הֵרָיוֹן גורם לשינויים פיזיים רבים. בין היתר, עד 50 אחוז יותר דם מיוצר כדי להבטיח שהילד הגדל יסופק בצורה מספקת. כמות מוגברת זו של דם כעת יש להעביר בגוף, ולכן לֵב צריך להגדיל את הביצועים, כלומר לנצח חזק ומהיר יותר, שמתבטא כדפיקות לב. בהמשך הֵרָיוֹן שינו תנאי לחץ על איברים וגדולים כלי נוכחים. למשל, רושם של נחות וריד הווריד מביא להפחתה דם לחזור ל לֵב, ולכן הלב חייב בתורו לספק יותר כוח שאיבה, וכתוצאה מכך דופק מוגבר ציון.
טכיקרדיה נגרמת פסיכוסומטית
לעתים קרובות יותר ויותר שומעים כי תלונות נחשבות כנגרמות פסיכוסומטית, במיוחד אם לא ניתן למצוא סיבה אורגנית לתסמינים המתאימים, כלומר אם תפקודי האיברים אינם משתנים פתולוגית או אם הם מתפקדים בצורה פיזיולוגית בצורה מושלמת. פירושו פסיכוסומטי, כביכול, הפעלת תסמינים גופניים שגורם לנפש. ברוב המקרים קיים קונפליקט פסיכולוגי בתת המודע, שאינו מעובד ברמה הרגשית, אלא מוקרן על מערכות ותפקודים איברים שונים.
זה יכול להוביל לתלונות פיזיות שונות, כגון כאבי ראש, סחרחורת, כְּאֵב עם לוקליזציה משתנה כל הזמן, גירוד, התכווצויות בטן, חוסר מנוחה, רעד, בחילה, התקפי חרדה, קוצר נשימה, לחץ חזה או אפילו מירוץ לֵב. לעתים קרובות לסובל יש כמה מהתופעות הללו בו זמנית או לסירוגין בזה אחר זה. לדוגמא, האדם המושפע מרגיש את דפיקות הלב המופיעות לפתע ואינו מחבר אותן עם הנפש, אלא מייחס סימפטום זה לסיבה אורגנית.
מחשש מהטריגרים האפשריים, כגון אי ספיקת לב, הסימפטומים מחמירים עוד יותר במצב זה ותסמינים דומים עשויים להופיע בתדירות גבוהה יותר בעתיד. מכיוון שהמטופל סובל מאוד מכך, חשוב לשקף האם מרכיב פסיכולוגי הוא גורם אפשרי. האדם המושפע לא צריך לפחד לפנות לקבלת עזרה וייעוץ מוכשרים אצל פסיכותרפיסט, למשל, גם אם אתה מרגיש נטל פסיכולוגי.
לעתים קרובות, בעיות שנראות בנאליות יכולות להוביל גם לתלונות כאלה בגוף. כמובן שיש לכלול מראש את כל הסיבות האחרות, בעיקר הסיבות האורגניות, ובמצבים חריפים ורציניים יש להתייעץ עם רופא על מנת להיות בטוח, מכיוון שאין להמעיט בתלונות פסיכוסומטיות.
