סמים
מה שנקרא משככי כאבים שאינם אופיואידים הם משככי כאבים שאינם שייכים לקבוצה של אופיואידים. דוגמאות נפוצות הן ASA (אספירין), אקמול ו מטמיזול (נולגין). תרופות אלו בדרך כלל אינן יעילות במיוחד כנגד נוירופתיה כְּאֵב.
הם גם גורמים לתופעות לוואי קשות כאשר לוקחים אותם לאורך תקופה ארוכה, כמו כיבים במערכת העיכול (מערכת העיכול כִּיב) או כליה ו כבד נזק. אופיואידים ולכן הם משככי כאבים לפי בחירה. חולים רבים סובלים מ פולינופורופתיה להגיב בחיוב למשככי כאבים אופיואידים.
לדוגמא, מחקרים מדעיים הראו כי התרופות tramadol ו אוקסיקודון לספק הקלה נוירופתית כְּאֵב. אוקסיקודון הוכח כיעיל במיוחד בסוכרת כְּאֵב. המינון מבוסס בתחילה על טיפולים בסיסיים.
אם אלה לא מייצרים את התוצאה הרצויה, ניתן להגדיל לאט את המינון. לפני יעיל ביותר אופיואידים משמשים, יש לנצל את פוטנציאל הטיפול הקודם. מתן תרופות ארוכות טווח בצורת טבליות או טלאים היא התרופה הנבחרת.
למרות שמשככי כאבים אופיואידים אינם רעילים מאוד לאיברים כמו כבד וכליות, עליהם להיות במעקב קבוע באמצעות בדיקות מעבדה. אם הטיפול באופיואידים אינו עובד, יש להפסיק את הטיפול. כאשר לוקחים משככי כאבים אופיואידים, עלולות להופיע תופעות לוואי שונות שעשויות להשפיע על שיתוף הפעולה של המטופל.
מערכת עיכול תלונות כגון עצירות, בחילה ו הקאה משחק תפקיד חשוב. ניתן לעקוף את השפעות התרופות הלא רצויות הללו בעזרת תרופות נוגדות שבירה ומשלשלות. אם למטופל יש כבר הפרעות עיכול לפני הטיפול, אסור להתחיל בטיפול.
יתר על כן, במקרים מסוימים אופיואידים משפיעים על מערכת העצבים ונפש המטופל - עייפות, סחרחורת, בלבול ו הזיות יכול להתרחש. אם למטופל יש בעיית התמכרות (המטופל תלוי בתרופות או בסמים), השימוש בחומרים משככי כאבים אופיואידים אינו מומלץ. אלה יכולים להוביל להתפתחות תלות וסובלנות במהלך טיפול ארוך טווח.
פירושו של התפתחות סובלנות כי יש צורך במינונים גבוהים יותר ויותר בכדי להשיג את האפקט הרצוי לשיכוך כאבים. בשל פוטנציאל התלות, יש להפחית לאט במינונים בתרופות לאחר הפסקתן על מנת למנוע תסמיני גמילה. למרות שקבוצת תרופות זו משמשת בעיקר לטיפול דכאון, זה יכול גם להשפיע על תפיסת הכאב.
בין היתר, תרופות נוגדות דיכאון מדכאות את העברת האות של סיבי הכאב ב חוט השדרה. כדי למנוע תופעות לוואי, מתחילים את הטיפול במינון נמוך מאוד, המוגדל לאט לאט עד להשגת האפקט הרצוי. על ידי בדיקת רמת התרופות ב- דם, ניתן לשלוט היטב על המינון.
אם אכן מתרחשות תופעות לוואי, הן באות לידי ביטוי, למשל דם תנודות לחץ ו לֵב הפרעות בקצב, בחילה ו הקאה, בעיות במתן שתן או תסמינים נוירולוגיים-פסיכיאטריים כגון שכחה, עייפות והפרעות שינה. תרופות המשמשות כסטנדרט בהקשר זה כוללות אלטרול, דולוקסטין ו ונלפקסין. בסוכרת פולינופורופתיה, ניתן להשתמש בחומצה אלפא-ליפואית להפגת כאב.
התרופה משפרת את דם אספקה ל עצבים וכך לא רק מטפל בתסמינים אלא גם מבטל את הגורם להתפתחותם. למרות שלא ניתן לבטל נזק חמור מדי, חומצה אלפא-ליפואית היא אלטרנטיבה לתרופות אחרות בהן משתמשים פולינופורופתיה למרות תופעות הלוואי שלה בשל הסבילות הטובה שלה.Gabapentin היא בעיקר תרופה המשמשת לטיפול אֶפִּילֶפּסִיָה והתקפים, אך הוכח כי הוא יעיל גם נגד כאבים פולי-נוירופתיים. יש לפקח על המינון בקפדנות על ידי הרופא המטפל ולהתאים אותו לאדם כליה פונקציה.
תוארו רק כמה תופעות לוואי, המוגבלות בעיקר לעייפות וסחרחורת. בכללי, גאבאפנטין נסבל היטב ולעתים נדירות צריך להפסיק אותו בגלל פרופיל היעילות שלו. החזקת מים (בצקת) עלולה להתרחש.
Lyrica® הוא השם המסחרי של פרגבלין, שכמו גאבאפנטין, נקבע בעיקר לטיפול ב- אֶפִּילֶפּסִיָה ועוויתות. מתן Lyrica® מקל על כאבם של חולים רבים הסובלים מפולי-נוירופתיה. אם כי יש להתאים גם את המינון של תרופה זו כליה בתפקוד, חולים רבים חווים דפוסי שינה משופרים ללא קשר למינון.
תופעות הלוואי מוגבלות בעיקר לעייפות וסחרחורת וכן לעלייה במשקל. עלייה במשקל יכולה להפחית את שיתוף הפעולה של המטופל, ולכן חיוני קשר טוב בין רופא לחולה. בצקת (החזקת מים) אפשרית גם כאשר לוקחים Lyrica®.
