לוקמיה מיאלואידית חריפה: טיפול תרופתי

מטרות טיפוליות

• הרס רוב תאי לוקמיה
• השגת הפוגה (היעלמות תסמיני המחלה; אחוז סרטן דם תאים <5%, חוזרים להמטופואזיס תקין), אולי גם הפוגה חלקית או הפוגה מלאה (ב דם ו מח עצם כבר לא ניתנים לזיהוי סרטן דם תאים).

המלצות טיפול

אם כבר קיימים סיבוכים רציניים באבחון, חשוב להתחיל מיד בטיפול:

• פולימותרפיה, במקרים ספורים משלימים רדיותרפיה (רדיאטור CNS) של ראש [משך הטיפול הכולל: עד 1.5 שנים לערך]:
  • השראה תרפיה, המורכב משלב ראשוני המיועד ליזום טיפול (שלב אינדוקציה I) (רק בחולים אשר בזמן האבחנה יש להם לויקוציט ראשוני (לבן דם תא) לספור> 50. 000 למיקרוליטר דם או שאיבריו מוגדלים מאוד בגלל נגיעות בתאי לוקמיה); שלב ראשוני זה (טיפול בשתי תרופות) ואחריו הטיפול באינדוקציה בפועל (שלב אינדוקציה II; משך הטיפול: חודשיים, המורכב משתי בלוקי טיפול הכוללים הפסקות התאוששות בין כמה שבועות); שלב זה משמש להשגת הפוגה
  • טיפול באיחוד או בהעצמה (שלושה חסימות טיפול, כל אחד מהם שישה עד שמונה ימים, שזורים בהפסקות טיפול של כשלושה עד ארבעה שבועות) כדי להשמיד תאי לוקמיה נוספים ולשמור על הפוגה;
  • טיפול או טיפול מתמשך (משך הטיפול: כשנה) משמש למניעת הישנות (הישנות המחלה); מהווה כימותרפיה קלה
  • מערכת העצבים המרכזית תרפיה (פנימי כימותרפיה), במידת הצורך, גם רדיותרפיה (רדיאטו) של ראש: רדיאטה של ​​מערכת העצבים המרכזית (תלוי בגיל 15-24 Gy / ילדים 15-18 Gy) אם יש עדויות למעורבות של מערכת העצבים המרכזית (מרכז מערכת העצבים).
• עוצמת ומשך תרפיה והפרוגנוזה שלה תלויה בתת-סוג AML, מידת התפשטות סרטן דם תאים ותגובה לטיפול.
• אלוגני השתלת תאי גזע (ממשפחה תואמת HLA או תורם שאינו קשור) בחולים, אם מתאים.
  • הסובלים מהישנות (הישנות המחלה).
  • כטיפול לאחר הפוגה בחולים עם קריוטיפ בינוני ולא טוב.
• ראה גם בקטע "טיפול נוסף".

חומרים פעילים (אינדיקציה עיקרית)

חומרים ציטוסטטיים

נעשה שימוש בסוכנים הבאים כימותרפיה ל- AML.

• שלב אינדוקציה I (שלב ראשוני): למשל 6-thioguanine (6-TG) ו- ציטראבין (ARA-C).
• שלב אינדוקציה II; ציטוזין אראבינוסיד (גם ציטראבין; ARA-C), אנתרציקלינים כגון אידארוביצין (IDR) או ליפוזומלי דאונורוביצין (L-DNR), ו- אטופוזיד (סמנכ"ל 16) ו מיטוקסנטרון.
• טיפול באיחוד והעצמה: ציטראבין (Ara-C; מינון רגיל עד גבוה), מיטוקסנטרון (MITOX), 2-כלורו-2-דאוקסיאדנוזין, אטופוזיד (VP-16) ואידרוביצין (IDR)
• טיפול במערכת העצבים המרכזית: ציטראבין (ARA-C) לבד או שילוב של ציטראבין, פרדניזון (PRED), ו מטוטרקסט (MTX) [טיפול משולש].
• אין מידע על מינון כאן מכיוון ששינויים במשטרים בהתאמה הם נפוצים עם כימותרפיה.

חולים קשישים שאינם יכולים לסבול כימותרפיה אינטנסיבית מקבלים את מעכבי ה- DNA מתילטרנספרז דציטבין ו אזציטידין במקום זאת. האנזים SAMHD1 ממיר את הצורה המופעלת של דציטבין בחזרה לצורת ההורה הלא פעילה שלה. קביעת כמות SAMHD1 בתאי AML יכולה לחזות עד כמה הם רגישים דציטבין. הערה: azacitidine אינו מושפע מ- SAMHD1. חולים קשישים מוחלשים נעזרים גם בטיפול המשולב הבא: דציטאבין ו- ויטמין תרופה טרטינואין. הערות נוספות

• משטרים טיפוליים חדשים כוללים.
  • טירוזין מעכבי קינאז (TKi).
    • סורפנייב (מעכב multikinase).
    • מידוסטאורין (TKi לא סלקטיבי) (ראה להלן).
  • אימונותרפיה
    • Gemtuzumab ozogamicin (GO): צמידה של נוגדן CD33 וציטוטוקסין calicheamicin.
• נכון לעכשיו, מחקר בינלאומי (ניסוי שלב III רב-מרכזי) בוחן לוקמיה פרומילוציטית חריפה (APL) (תת סוג נדיר של AML) עד כמה אַרסָן (ארסן טריוקסיד, ATO) בשילוב עם ויטמין נגזרת (חומצה כל-טרנס-רטינואית, ATRA; זה מקדם בידול של תאי גידול בשלים לבוגרים דם תאים) יכולים להחליף כימותרפיה; מחקר ראשוני הצליח מאוד בנושא לוקמיה פרומילוציטית. סטנדרט הטיפול עד היום הוא ARTA בתוספת כימותרפיה.
• מידוסטאורין בנוסף לטיפול הסטנדרטי האריך את חציון ההישרדות הכללית של חולי AML עם מוטציה של FLT3 גֵן מ- 25.6 ל- 74.7 חודשים.
• גילטריטיניב (מעכב FLT3 סלקטיבי; מינון: 120 מ"ג מדי יום): מאושר לטיפול חד פעמי בהישנות או עקשן לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) עם מוטציה FLT3; בהשוואה של מונותרפיה לעומת כימותרפיות הצלה שונות בחולים מבוגרים, ההישרדות הכוללת שופרה בכמעט רבע (חציון מערכת הפעלה: 9.3 חודשים לעומת 5.6 חודשים). שיעור ההישרדות לשנה היה 37.1 אחוז לעומת 16.7 אחוז, יותר מפי שניים.
• ונטוקלקס: מעכב BCL-2 אוראלי להחזרת תהליכי אפופטוזיס טבעיים (מוות של תאים מתוכנתים) בתאי CLL שהשתנו. זה מונע על ידי ביטוי יתר של BCL-2.ונטוקלקס בשילוב עם אזציטידין הראו שיפור משמעותי בתגובת הטיפול וההישרדות הכוללת: תוחלת חיים חציונית 14.7 חודשים לעומת קבוצת ביקורת ב- 9.7 חודשים ותדירות התגובה לטיפול בין 28 ל -66 אחוזים.

סוכנים אחרים

• טיפול באנדרוגן בסטרואידים אנתרוליים מינונים נמוכים norethandrolone (10 או 20 מ"ג ליום) כטיפול תחזוקה מאריך את החיים להתקדמות המחלה ולהישרדות כוללת בחולים קשישים עם AML:
  • עם הפוגה מוחלטת בחמש שנים: הקבוצה עם טיפול באנדרוגן עדיין הייתה בחיים 31.2% (רווח סמך 95%: 22.8-40.0%); קבוצת השוואה ללא טיפול בלבד 16.2
  • הישרדות ללא אירועים בחמש שנים: קבוצה עם טיפול באנדרוגן גבוהה משמעותית (21.5% לעומת 12.9%).
  • הישרדות כוללת: הבדל מובהק בין שתי הקבוצות (26.3% לעומת 17.2%).