פסיכואנורו-אימונולוגיה, המכונה גם פסיכו-אימונולוגיה או בקיצור PNI, הוא מחקר בינתחומי של שלושה תחומים. מטרתו לחקור את יחסי גומלין בין המערכת החיסונית, ה מערכת העצבים, והנפש. מכיוון שעדיין לא נענות כאן על שאלות רבות, עדיין נערך מחקר בסיסי בפסיכונורו-אימונולוגיה.
מהי פסיכואנורו-אימונולוגיה?
פסיכואנורו-אימונולוגיה בוחנת את יחסי גומלין בין המערכת החיסונית, מערכת העצבים, ונפש. מאז הוכח בשנת 1974 כי המערכת החיסונית אינו פועל ללא תלות ב מערכת העצבים, הפסיכואנורו-אימונולוגיה הפכה לנושא מחקר פופולרי. ההבנה שחומרי המסנג'ר שמשחררים מערכת העצבים משפיעים גם על מערכת החיסון, וכי חומרי המסנג'ר של מערכת החיסון מתקשרים גם הם עם מערכת העצבים, מאפשרים להסיק מסקנות לגבי מנגנוני המחלות הפסיכוסומטיות. השאלה העיקרית כאן היא השפעתם של שינויים פסיכולוגיים על תפקודה של מערכת החיסון ויכולתה להתגונן מפני מחלות זיהומיות. השאלה איך לחץ מתעורר ומדוע הגוף רגיש יותר לזיהומים כאשר הוא לחוץ ניתן ללמוד גם בשיטות הפסיכונאורולוגיה.
טיפולים וטיפולים
ב בלוטת יותרת המוח, כמו גם תאי החיסון ובלוטת יותרת הכליה, שליחים הן ממערכת החיסון והן ממערכת העצבים פעילים. מתי לחץ נוכח, ה ריכוז של גופי החיסון פוחתת; כְּרוֹנִי לחץ אפילו מביא לשחרורו של מדכאי חיסון, חומרים המדכאים את המערכת החיסונית. מחקרים בנושא פסיכואנורו-אימונולוגיה בוחנים כעת תזות נוספות שעל פי החשד מבוססות על קשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים; החוקרים מניחים כי חרדה ו דכאון מתעוררים גם עקב יחסי גומלין של מערכת העצבים עם מערכת החיסון. ב דכאון, למשל, הפעילות של מה שמכונה "תאי NK" נפגעת. אלה הם חלק מהמערכת החיסונית והם ידועים בשם "תאים רוצחים" - הם מזהים תאי גידול ומשמידים אותם. נראה שיש גם קשר בין מערכת העצבים למערכת החיסון הפרעת חרדה. כאן ניתן לראות ירידה בייצור הלימפוציטים. עם זאת, גם בתחום זה, האיתור נמצא עדיין בשלב המחקר הבסיסי. פסיכואנורו-אימונולוגיה לא עוסקת רק בהשפעות שליליות על שיתוף הפעולה של מערכת החיסון ומערכת העצבים על הנפש, אלא גם מנסה לגלות אילו גורמים תומכים בשיתוף פעולה טוב של המעגלים הרגולטוריים. הממצא המפתיע הוא שפשוט צפייה בסרטונים מצחיקים יכולה לגרום למערכת החיסון להשתחרר יותר נוגדנים המגנים על האדם המדובר מפני זיהומים כמו הצטננות. כך שלתחושה חיובית יש השפעה חיובית על מערכת החיסון, כמו שקשר חברתי, אופטימיות והערכה עצמית טובה עוזרים גם למערכת החיסון לבצע את עבודתה. מזה כ -20 שנה הרפואה הקונבנציונלית זנחה את הדעה שיש דואליזם קפדני בין גוף לנפש. הממצאים מהפסיכואימונולוגיה תומכים בדעה כי קיים מספר רב של אינטראקציות שלא נחקרו בעבר בין גוף לנפש. לצורך הטיפול ההוליסטי במחלה, יש להילחם לא רק בסיבה האורגנית, אלא גם ברווחתו הפסיכולוגית של המטופל. הפסיכואנורו-אימונולוגיה קובעת את השיטות המתאימות לכך באמצעות מחקריה ומפנה את תשומת הלב ליחסי הגומלין בין הנפש למחלות בודדות. לדוגמא, לאחר א לֵב התקף, המטופל לעיתים קרובות בדיכאון. גם זה יכול להיות קשור לחומרים מסרים מסוימים שמשחררים מערכת העצבים. כטיפול, ארגון מחדש קוגניטיבי שימושי כאן. הנה, דרך טיפול התנהגותי, למשל, המטופל לומד להפוך את המחשבות הנובעות מה- דכאון למחשבות והתנהגויות חיוביות, שמשפיעות על תהליך ריפוי הוליסטי.
שיטות אבחון ובדיקה
הממצאים מהפסיכואימונולוגיה באו לידי ביטוי ב תרפיה שיטה של "רפואת גוף-נפש". כאן חולים לומדים שונים הַרפָּיָה תרגילים, כגון נשימה טכניקות או אימון אוטוגני. זה מאפשר להם להילחם באופן ספציפי בתגובות שיש ללחץ על המערכת החיסונית שלהם. מטרות טיפוליות אחרות שעלו מממצאי הפסיכואנורו-אימונולוגיה היא למנוע מלכתחילה להתרחש על ידי יצירת אורח חיים מאוזן. זה מאפשר לתהליך הריפוי להתקדם בצורה חלקה יותר. מחקר על PNI עוסק גם בכוחות ריפוי עצמי וגיוסם באמצעות גישה בסיסית חיובית ונפש מאוזנת. על מנת לבסס ראיות מדעיות לכוחות הריפוי העצמי ולהשפעות הנפש על מערכת החיסון, נערכים מחקרים לבחינת האינטראקציות של חומרי שליח על בסיס מולקולרי שלהם. התגובות השונות של הגוף ללחץ - למשל לחץ דם גבוה, מירוץ לֵב, מתח שרירים - מקושרים למנגנונים אורגניים ופסיכולוגיים ולבסוף הוכח בניסוי שהם מספקים חומר אמין לעיצוב שיטות טיפול מותאמות. הניסויים משתמשים בתרביות תאים, שתגובתם ל מנהל של חומרי מסנג'ר שונים נחקר. ניסויים בבעלי חיים משמשים גם להשגת ממצאים מקבילים. בפסיכו-אימונולוגיה, עם זאת, תגובות מעניינות של גוף האדם מעניינות גם הן. בנוסף לבדיקות קבועות של דם של נבדקי המבחן עבור ריכוז של תאים חיסוניים ועבור מדכאי חיסון, התכנון הניסיוני מספק גם סקר של נסיבות החיים הנוכחיות. המטרה היא לברר אודות הנפש בריאות ורמות לחץ. לצורך כך נבדקי הבדיקה מקבלים שאלונים תואמים אותם עליהם למלא באופן קבוע, או שהם נשאלים על רווחתם הפסיכולוגית בראיונות. באופן זה ניתן לקבוע את המתאם בין תגובות מסוימות של מערכת החיסון לרווחה.
