פסיכונאורואנדוקרינולוגיה היא תחום של מדע. זה עוסק בחשיבות של הורמונים למאפיינים ותפקודים נפשיים. הוא בוחן את הקשר ההדדי בין חוויה להתנהגות, אשר בתורו מנוגדים לתפקודים האנדוקריניים, כלומר לבלוטות ההורמונים המשחררות את המוצר שלהם לתוך דם. לפיכך, תחום זה רלוונטי לתחומי פסיכולוגיה אחרים והוא תלוי זה בזה.
מהי פסיכונאורואנדוקרינולוגיה?
פסיכונאורואנדוקרינולוגיה עוסקת בחשיבות של הורמונים למאפיינים ופונקציות פסיכולוגיות. הורמונים לשלוט בתהליכים פיזיים ופסיכולוגיים רבים באורגניזם האנושי. אלה כוללים תזונה, חילוף חומרים, גדילה, התפתחות, רבייה, התבגרות וביצועים. קשורים לתהליכים אלה כְּאֵב, רגש, מיניות, רעב או צורך בשינה; לכן, פסיכונאורואנדוקרינולוגיה בוחנת מנגנונים של שינויים הסובלים או אמיתיים ברווחה ובהתנהגות האנושית, בתגובות, בהבדלי אישיות ובדפוסי התגובה באופי ובגירוי הבאים. תפקודים הורמונליים ונפש האדם מתקשרים זה עם זה. ברגע שמתרחשים שינויים הורמונליים, מתרחשת תגובה פיזית. אותו דבר קורה בכיוון ההפוך. בתחום הפסיכונאורואנדוקרינולוגיה, ישנן שתי דרכים לצבור ידע בתחומים אלה. האחד הוא ללמוד מניפולציה של הורמונים, והשני הוא ללמוד מניפולציה של תהליכים פסיכולוגיים. הורמונים עוברים מניפולציה באמצעות גירוי, יישום וחסימות. ברגע שמתרחש שינוי, יש ללמוד את ההשפעות על התהליך הפסיכולוגי. זה נחקר גם באמצעות ניסויים בבעלי חיים, למשל כדי להשיג פעולות פיזיקליות או כימיות של מסלולי עצב כאלה שאחראיים על ויסות ההורמונים. הכיוון ההפוך, למשל לחץ, מתח פסיכולוגי, חתירה לביצועים, שינה, התנהגות מינית או אכילה, כמו גם רגשות וגירויים חיוביים, ניתן לתעד בשינוי ההורמונלי וניתן ליצור קשר באמצעות זה.
טיפולים וטיפולים
מחקרים כאלה חשפו דוגמאות כמו ילדים שגדלים בבית לחוץ שהתפתחותם והתנהגותם הופרעו קשות, ביניהם ילדים כאלה היו קטנים בקומתם או סבלו מאדישות מוחלטת. תיאוריה אחת היא שהילד סובל ממנה נדודי שינה בשל הנסיבות ו לחץ בבית ההורים. היעדר שלבי שינה עמוקים מוביל בתורו לחוסר או מעט מדי שחרור הורמוני גדילה. זה מראה שכל סוג של לחץ יש השפעה על רמת ההורמונים, כולל סף חושי, שלבי שינה עמוקים, התנהגות שינה כללית ולחץ ביצועים. מבדילים בין השפעה מאורגנת באופן ספציפי של כל ההורמונים בהתפתחות האורגניזם האנושי לבין השפעה מפעילה-מגייסת, אשר תמיד משפיעה במהלך החיים. כמו כן, בנוסף לניסויים המתקיימים, ישנם גם מחקרים על המתאמים על בסיס מתאם מצב והתנהגות האדם. לפיכך, בנוסף לשעות שונות ביום, שלבי מחזור של נשים או נשים בהריון, נסיבות חיים או כלליות בריאות יש השפעה על רמות ההורמונים, גם אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות שונים מאנשים בריאים. הם סובלים מחרדות, דכאון או הפרעות בקרת דחפים ובכך מציגות רמות הורמונליות ששונו. תהליכים פסיכולוגיים והתפתחות אנושית מווסתים את הפרשת ההורמונים, וההורמונים שולטים בתפיסה ובהתנהגות. במיוחד בתחום ההתנהגות הממכרת, מערכות נוירואנדוקריניות משחקות תפקיד. לדוגמא, לחץ יכול לגרום כּוֹהֶל תלות ונשנות או השפעה או עלייה עישון התנהגות. פסיכונאורואנדוקרינולוגיה בוחנת תגובות לחץ ומתח בעקבות גירויים ספציפיים ומסווגת אותם לסוג מתח, חיזוי, חידוש ובקרה. משווים את התנהגות ההורמונים וחווית התמודדות הלחץ של בני האדם במטרה להתגבש שינויים במערכת ההורמונלית. לצורך כך נערכים ניסויים למשל בתרגילים בחשבון נפש או בהרצאה המציגים סרטים מעוררים או פיזיים גורמי לחץ כמו מאמץ, קר, חום או כְּאֵב. הדפוסים ההורמונליים דומים לעיתים קרובות זה לזה, ובעיקר נראים כגידול הורמונלי עם חזק יותר גורמי לחץ. לעומת זאת, למשל גועל נפש לא גורם לעלייה. כמו כן, אירועים נכללים במחקרים המשתרעים על פני תקופה ארוכה יותר ויש להם אירועי חיים קריטיים, כולל אבטלה ארוכת טווח, מוות או מחלה של קרובי משפחה, או בעיות ביחסים וגירושין. גורם הלחץ הוא גישה מחקרית חשובה מבחינת שחרור ההורמונים בגוף ודפוסי התגובה התלויים זה בזה בין תגובה פסיכולוגית או פיזית ורמות הורמונים. הורמונים משפיעים על המעגלים העצביים ומשפיעים על חשיבה, התנהגות ורגשות. ירידה בהורמונים להפחתת מתח היא גם תגובה חסכונית באנרגיה. תנאי לחץ מוגברים ומתחים פיזיים חזקים בתורם עוֹפֶרֶת לשחרור גבוה של הורמוני הרבייה. גירויים חיוביים, בתורם, או תחושות הנובעות מחוויות כאלה, טרם נחקרו כראוי. תוצאות ראשוניות מראות שיש קשר בין תגובות הורמונליות לתחושות נעימות. כמו כן, שיא ביצועים פיזיים מוביל לא רק לשחרורו של אנדורפינים ומעורר אופוריה, אך יכול גם להיות בעל אפקט משכך כאבים באמצעות שחרור זה ממש. עם זאת, ההשפעות קטנות בהרבה מאירועי מאמץ ומתח, מה שבתורו מקשה עליהם ללמוד.
אבחון ושיטות חקירה
מעבר לתחום היומיומי, עם זאת, הפסיכונאורואנדוקרינולוגיה משמשת גם כלי מחקר בסיסי להפרעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות. חקר ההורמונים וההשפעות הפנימיות והחיצוניות מציע תובנות ואפשרויות טיפוליות לנוירוזות חרדה, הפרעות רגשיות, סכִיזוֹפרֶנִיָה, דמנציה, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, ושונות הפרעות שינה. כדוגמה, נאספו ממצאים בתחום סכִיזוֹפרֶנִיָה שהפרשת הורמונים שונה ביחס למחלה באופן ספציפי למגדר, למשל, הורמוני מין נשיים משפיעים באופן חיובי על מהלך המחלה. ידוע ש סכִיזוֹפרֶנִיָה מתחיל מאוחר יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ואין לו כל כך הרבה תסמינים שליליים, כמו גם לעיתים רחוקות הפרעות מבניות באזור מוֹחַ. מחקרים בתחום הפסיכונאורואנדוקרינולוגיה הוכיחו שמצבים אלה נוצרים על ידי הורמוני המין הנשיים, כולל השפעה של אסטרוגנים, שמווסתים את הפעילות של דופמין הקולטנים. אסטרוגנים משפיעים לטובה על תפקודם של קולטני N-methyl-D-aspartate ומפעילים אפקט אנטי-פסיכוטי.
