רפואת ספורט: טיפול, השפעות וסיכונים

רפואת ספורט היא תחום רפואי מיוחד למדי שרק מעניין או רלוונטי לפלח מסוים באוכלוסייה. בפשטות, אפשר לומר שמה שרופאת הנשים היא לאוכלוסייה הנשית, המומחה לרפואת ספורט הוא לספורטאים המקצועיים (ולחלק הקטן של ספורטאים חובבים שיכולים להרשות לעצמם). יש שורה שלמה של מחלות ומחלות ספציפיות לספורט איתן הספורטאי יעדיף למקם את עצמו בידי מומחה כאשר יש ספק. במקביל, רפואת ספורט עוסקת גם בתיאוריה בקנה מידה גדול.

מהי רפואת ספורט?

רפואת ספורט אינה רק אבחנה או קשורה לאיברים כמו התמחויות אחרות, אלא בוחנת את חשיבות הפעילות הגופנית (או הפסיביות) בריאות וביצועים. אפשר לומר שרפואת ספורט עוסקת בנושאים הרפואיים סביב פעילות גופנית וספורט. לפיכך, לא מדובר רק באבחון או בקשרי איברים כמו התמחויות אחרות, אלא בוחנים את חשיבות הפעילות הגופנית (או הפסיביות) עבור בריאות וביצועים. בגרמניה, רפואת ספורט איננה הכשרה מומחית יחידה של מספר שנים, אלא ייעוד נוסף בין תחומי הנרכש בקורס: רופא הספורט הוא אם כן ברוב המקרים בעיקר פעם פנימי או אורטופד ורוכש רפואת ספורט כהתמחות והסמכה נוספת.

טיפולים וטיפולים

בנוסף למחקר של מחלות הקשורות לחוסר פעילות גופנית או לתרגול ספורט, ישנן תמונות קליניות ספציפיות רבות שיכולות עוֹפֶרֶת חולה למומחה לרפואת ספורט. חולים אלה הם, כמובן, מכלול הספורטאים המקצועיים, אשר לרוב המומחים לרפואת ספורט זמינים להם באופן ישיר כרופאים של העמותה או כקבוצה. יתר על כן, רפואת ספורט יכולה לעניין גם אתלטים חובבים אם הם סובלים מתלונות ספציפיות מאוד הקשורות לספורט או יכולים ורוצים להרשות לעצמם מניעה. אמצעים כגון א חומצת חלב ייעוץ למבחנים או אימונים אישיים. מחלות אופייניות הקשורות לספורט כוללות תלונות שלד אורטופדיות כגון טֶנִיס מרפק, מרפקו של גולף מקבילו, ברך רץ או כדורגלן, אגודל גולש, מתאגרף אף או אוזן של מתאבק. עייף שברים הנגרמים על ידי חד צדדי ממושך לחץ או בלאי של המפרקים, כמו ב דלקת מפרקים ניוונית, עשוי גם להיכנס לתחום רפואת הספורט אם הם מתרחשים בקשר עם פעילות ספורטיבית. תלונות הקשורות לספורט מתחומים רפואיים אחרים, כגון עייפות כרונית עקב מאימון יתר, לֵב תלונות בגלל יותר מדי אימונים או אימון מספיק, רצים אנמיה או לצעוד המוגלובינוריה ורבים נוספים יכולים עוֹפֶרֶת למצגת לרופא ספורט. המאפיין המיוחד של כל המחלות הללו הוא שכולן באופן עקרוני יכולות להיות מטופלות גם על ידי מומחיות אחרת, בדרך כלל עם עדיפות: טניס מרפק על ידי האורטופד, הצעדה שֶׁבֶר על ידי מנתח הטראומה, לֵב בעיות על ידי הקרדיולוג, וכן הלאה. עם זאת, מכיוון שמנתחים ורופאים מתמחים במדינה זו ברובם המכריע של המקרים עוסקים בחולים מבוגרים ובהתאם לכך אין להם שגרה מועטה עם ספורטאים צעירים ולעתים קרובות גם אין הבנה מספקת בספורט, ספורטאים רבים עם תלונותיהם מעדיפים במוקדם או במאוחר ללכת לספורט. רוֹפֵא. לפיכך, כאן "הטיפול באדם" שונה למדי, ופחות "הטיפול במחלה". נקודת המכירה הייחודית של רפואת ספורט היא גם כל תחום המניעה והייעוץ לאימונים: שבירת הרגל של תנוחות ודפוסי תנועה לא בריאים, טיפים ו איידס למניעת הישנות פציעות ספורט, עריכת תכניות אימונים, ניטור הצטברות הצורה, וכן הלאה. גם כאן חופפים מומחים לרפואת ספורט עם מדעני הספורט שאינם רפואיים.

שיטות אבחון ובדיקה

שיטות אבחון ובדיקה ברפואת ספורט זהות בתחילה לאלה המשמשות ברפואה פנימית ובניתוחים: דם ערכים כגון המוגלובין ניתן להשתמש כדי לזהות את ההתפתחות של אנמיה עקב ספורט, רמות האלקטרוליטים מצביעות על נוזל שלילי לאזן, צילומי רנטגן מגלים שברים או תקלות, ולעיתים קרובות אבחון הדמיה מאוד מיוחד כגון CT ו- MRI הופך להיות נחוץ במהירות במומחיות מסוימת זו. כמו ברפואה כולה, היסטוריה רפואית הוא כמובן המדריך המכריע לסיבות אפשריות לתלונות ולאבחון נוסף אפשרי או הכרחי. בשפה פשוטה זה אומר שבמקרה הטוב, רופא הספורט באמת יודע על הספורט והתלונות הקשורות, לעיתים ספציפיות מאוד וגם נדירות, ולכן הוא מתואר בפניו בפירוט רב על מנת להגיע לאבחונים אפשריים. לבד, שהרופא הכללי אולי שמע עליו לאחרונה בימי הסטודנטים שלו. בינתיים, בתחום המחקר, ייעוץ להכשרה ומניעה, כושר גופני חפצים כמו הליכון או ארגומטר אופניים ממלאים תפקיד מרכזי בעזרתם אתלטי לחץ ניתן "לדמות" ברמה נאותה. פרמטרים במחזור כמו דופק ו דם לחץ, אך גם מדידות ערכי דם פולשניות כמו אלו של חומצת חלב לאחר מכן ניתן לבצע ב"תנאי מעבדה ", בעזרתם ניתן לקבוע ולפקח על הביצועים הגופניים האישיים במהלך האימון.