טיפול בפרווה באזור איברי המין | רתיחות באזור איברי המין

טיפול בפרווה באזור איברי המין

המלצה טיפולית כללית לפרבולות היא לשמור על חלקי הגוף המושפעים רגועים ועדינים. זה קשה במיוחד באזור איברי המין. אך על מנת להרטיב את ההשפעה הכואבת מבחוץ, זה עוזר לרפד את הפרווה בתחבושות גזה, כך שהבגדים לא יברחו יותר.

יש להדגיש שוב ושוב כי בשום פנים ואופן אין ללחוץ על הרתיחה. בדרך כלל ה מוגלה העדר מרוקן את עצמו מעצמו. אז חשוב לחטא את הפצע באופן קבוע, חומר חיטוי לפצע ולרירית מתאים במיוחד לכך, מכיוון שהוא לא נשרף על פצעים.

חיצונית משתמשים בכמה משחות (למשל משחת Ichtholan®), לפיהן עלות התועלת של המשחות מוערכת באופן שונה. משחות משיכה הן דם משחות אנטי דלקתיות מעודדות מחזור הדם המפחיתות את זרימת החלב ומקדמות ספיגה וספיגת תאים מתים. הם עשויים בדרך כלל מפצלי שמן.

חומר חשוב הוא אמוניום ביטומינוסולפט, הכלול במשחת המשיכה. משחת המשיכה אמורה לקדם את פריצת הדרך הספונטנית של הפורונקל. באזור האינטימי יש להשתמש רק בסולפונאטים של שמן פצלי עד 20% ריכוז.

עם זאת, יש להטיל ספק בסימני ביקורת על השימוש במשחה מושכת, מכיוון שלעיתים נקבעת הדוקטרינה כי היא מרככת את העור על רתיחה ובכך מקדמת התפתחות של מורסה. כמו כן יש לקחת בחשבון באופן ביקורתי את משחות המשיכה עקב התגובות האלרגיות האפשריות שיכולות להתרחש עקב מרכיבי המשחה. באופן כללי, השימוש במשחות משיכה אינו מומלץ כיום.

הטיפול השמרני מתבצע ברוב המקרים על ידי רופא המשפחה או רופא עור. מעורבים גם מיקרוביולוגים, שכן בחלק מהמקרים ניתוח מדויק של ה- בקטריה זה הכרחי. אם יש צורך בניתוח, פונים למנתח כללי. באופן עקרוני, כל רופא יכול לקחת על עצמו את הטיפול בפונקציה.

במיוחד במקרה של נשים, רופא הנשים מתמודד לעתים קרובות יותר עם המחלה. עם זאת, רוב המומחים פונים לרופא המשפחה המטפל. במקרים רבים ניתן לטפל ברתיחה באופן שמרני גם באזור איברי המין.

ברפואה, לעומת זאת, העיקרון הוא זה מוגלה תמיד צריך להסיר מהגוף. אם זה לא קורה מעצמו, ניתן להשתמש בטיפול פולשני מינימלי. רופא המשפחה יכול לנסות זאת במקום בתרגול שלו.

בעזרת אזמל סטרילי הרופא מבצע חתך לרתיחה מוגלה יכול לנקז ביתר קלות. אם הרתיחה עמוקה מדי, ניתן לבצע פעולה נכונה. תחת בעיקר הרדמה מקומית ניתן לפתוח את הרתיחה בבית החולים.

בעזרת כף חדה מוגלה ורקמה שבורה מוסרים. טיפול זה מבטיח שלא יישאר מוגלה בפצע, מה שעלול לעורר הישנות. אם יש צורך בניתוח תלוי בגודל ובמיקום הפצע.

במיוחד חולים עם פגיעה חיסונית נוטים יותר שיעברו ניתוח, שכן אחרת הפורונקל עלול להיפתח פנימה ולגרום דם הַרעָלָה. באזור איברי המין, חלק מהנפגעים מחליטים גם הם לבצע ניתוח בעצמם, מכיוון שהפרווה שם מורגשת כמטרידה ומגבילה מאוד. יש לשקול פעולה תמיד אם לא ניתן להשיג שיפור אחר.

אם מרתיח להתרחש במהלך הֵרָיוֹן, יש לנקוט בזהירות מיוחדת בשימוש במשחות ותרופות. חשוב שהתרופות המיושמות לא יפגעו בילד בכך שהם מועברים לילד דרך זרם הדם ו שליה. בכל מקרה, על רופא להחליט על הטיפול בפונקציה על מנת להימנע מפגיעה בילד.

כמובן שאותם כללים חלים על טיפול עצמאי והיגיינה כמו על כל האחרים. במיוחד במהלך הֵרָיוֹן, יש להקפיד שהפרווה לא תודלק ולא תתפשט. גם בנקודה זו יש להצביע בדחיפות כי אין לבטא את הרתיחה.

או שהמקום נפתח מעצמו או שהוא נפתח על ידי רופא. פרונק יכול לרפא מעצמו ואלה שנפגעו יכולים להשתמש בתרופות הומאופתיות כדי לעזור. הומאופתים ממליצים על Hepar sulphuris calcareum ו- פירוגניום בתחילת הדרך ולהגדלת הנפיחות Siegesbeckia orientalis.

אם כְּאֵב עולה ואין שיפור לאחר שלושה ימים, יש לפנות לרופא, מכיוון שיש צורך בטיפול רפואי קונבנציונאלי. חולי סוכרת צריכים ללכת ישירות לרופא ולא צריכים לנסות טיפול עצמי. ישנם תרופות ביתיות שונות נגד מרתיח.

ניתן להניח שקית תה שחורה משומשת ישירות על הרתיחה. הטאנינים הכלולים יכולים להרוג את בקטריה שגורמים ל מרתיח. בזמן שהפרווה מתרוקנת, צמר גפן סופג טבול במי מלח יכול לעזור לו להתרוקן.

תרופה ביתית ישנה מאוד היא כרוב, שמורתח, מניח על הרתיחה ומודבק. שמן עץ תה יכול גם להיות בעל השפעה אנטיבקטריאלית ולקדם ריפוי. יתר על כן, הפרע מדברים כעל תרופה.

שמן עץ תה שייך לתכשירים ביתיים אלטרנטיביים בהם ניתן להשתמש נגד שחין. שמן עץ תה הוא תרופה ישנה שיש לה השפעה אנטי דלקתית ויכולה להרוג בקטריה. זה יכול גם להאיץ את ריפוי העור.

מכיוון שיש אנשים שדיווחו על תגובות אלרגיות לשמן עץ התה, יש לבדוק מראש את תאימותו. לשם כך ניתן למרוח כמות קטנה של שמן עץ התה על עור בריא. אם אין שיפור, יש לפנות לרופא לאחר שלושה ימים לכל המאוחר.