הדובדבן היהודי (או שלפוחית שתן דובדבן) שייך למשפחת הלילה, עם 75 עד 90 מינים באמריקה, אך רק מה שמכונה פרח הלמנון נמצא באירופה.
התרחשות וטיפוח הדובדבן היהודי
החומרים הפעילים בצמח מחדשים קיבה מודלקת רירית ולתרום לטוב יותר דם תפוצה ב בטן. דובדבנים יהודיים הם צמחים עשבוניים המגיעים לגובה של עד 60 ס"מ. יש סוגים שעירים על ציר הירי ועלים, והטריכומות מעוקלות או ישרות. לחלק מהנציגים יש שורשי לפת עבים, אך לרובם שורשים בעלי צמחים, שלעתים קרובות יכולים להאריך מספר מטרים. עלי הגבעול חלופיים ושלמים עם שוליים אליפטיים. הפרחים הם בקבוצות או בודדים, כאשר הגביע הוא בצורת פעמון ובו חמש אונות גביע. כתר הדובדבן היהודי בצורת גלגל והוא מגיע לקוטר של 10 עד 20 מילימטרים. שולי הכתר צהובים, בחלק מהמקרים סגולים או סגולים. האבקנים הם באורך של בין 1.5 ל -3.5 מילימטרים ובעלי צבע צהוב. לאחר הפריית הפרח גביעי הגביע גדלים ויוצרים גביע סביב גרגרי היער. כאשר פירות היער בשלים הוא הופך לצבע צהוב או קלמנטינה. בתוכו זרעים רבים, ששטחם דמוי חלת דבש. רוב הסוגים נמצאים בדרום ארה"ב ובמרכז אמריקה בהתאמה, חלקם גם לגדול בצפון מזרח ארה"ב ובטורקיה בהתאמה. הצמח מעדיף לשגשג בקרקעות גיריות וניתן לגדל אותו גם כצמח נוי. פריחת הדובדבן של היהודי מיוני עד אוגוסט, לאחר מכן ניתן לאסוף את הפירות בספטמבר ובאוקטובר. השם Physalis נמצא כבר ב- Dioscurides, שם השם נגזר מהמילה היוונית "physa" ומשמעותו משהו כמו "שלפוחית שתן". המונח "דובדבן יהודי" נובע מצורתו של הגביע, הדומה לכובעים יהודיים שנלבשו בראשית ימי הביניים. בספרי הצמחים מימי הביניים, הצמח נקרא בעיקר "בוברלה" והוא נקרא כאן כתרופה המתמוססת שלפוחית שתן אבנים. השימוש כאן מתייחס לתורת החתימות, שכן הפרי צף כאבן בשלפוחית השתן.
השפעה ושימוש
בין המינים הרבים, דומדמנית הכף היא הידועה ביותר ומשמשת בעיקר כפרי. כירק, מה שמכונה עגבניות מעובדות בדרום ארה"ב. בשל כיסוי הפרי יוצא הדופן שלו, משמש גם דומדמנית הכף כקישוט. הפנסים האדומים משמשים לעיתים קרובות גם כקישוטי חורף. הוא גדל בעיקר בג'אווה, הודו, דרום אמריקה, אפריקה, ניו זילנד, קניה וארצות הברית. השורש מכיל נגזרות טרופין, והחלק האווירי מכיל לקטונים סטרואידים. בנסיבות מסוימות, ניתן להעביר אותם לפירות. אולם באופן עקרוני, הדובדבן היהודי אינו מזיק, רק כמות מוגזמת של פירות יער יכולה עוֹפֶרֶת להזעה, בחילה or לֵב בעיות. ברפואה ידוע הדובדבן היהודי כצמח מרפא למחלות בדרכי השתן. בעבר גרגרי הצמח נשמרו גם בברנדי, שהיה אמור לסייע בשלפוחית השתן ו כליה אבנים. בנוסף, הוכן יין משתן, שעבורו נעשה שימוש בצמח כולו. חוץ מזה משתמשים גם בדובדבנים יהודיים שיגרון, שגדון, טיפה ו כבד גוֹדֶשׁ. החומרים הפעילים בצמח מחדשים גם דלקת בטן רירית ולתרום לטוב יותר דם תפוצה ב בטן. כתוצאה מכך, כבר לא ניתן לתקוף את הריריות על ידי חומצה.
חשיבות לבריאות, טיפול ומניעה.
דובדבנים יהודיים מכילים קרוטנואידים, חומצה מאלית, חומצת לימון, ויטמין C ו פחמימות, ויש להם משתן, נוגד חום, מרענן, נוגד דלקת ו דם השפעות מטהרות. לפירות יש חמצמצה נעימה מפתחות והם ארומטיים מאוד. כדאי לאכול אותם גולמיים עם עוגות, סלט פירות או מוזלי, יתר על כן, הפירות משמשים גם כקישוט של קוקטיילים או מזנונים. שֶׁלָהֶם מפתחות מצוין גם עם מוצרי חלב או שוקולד. יתר על כן, הוא מתאים כמרכיב בסלטים שונים, וריבות וג'לי המיוצרים מהגרגרים פופולריים גם הם. הגרגרים עשירים מאוד בפרוביטמין A, ויטמין E, B ו- C ומספקים הרבה זרחן ו ברזל. אם הפירות מיובשים, הם דומים מאוד לצימוקים ויש להם גם חיי מדף ארוכים למדי. לתה כפית מהפרי נשפכת על 1/4 ליטר חם. מַיִם. לאחר מכן יש להחדיר אותו למשך עשר דקות ולשתות אותו לפני ארוחת הבוקר או בערב. זה מגרה את חילוף החומרים ומקל דלקת או אפילו הצטננות. ל שגדון, תערובת של אגוז קליפות פירות, ערמון לִנְבּוּחַ, זנב סוס מומלץ עשבי תיבול וגרגרי יער של הדובדבן היהודי, לפיהם כף אחת מצמחי המרפא מבושלים לכוס אחת של מַיִם. כוס אחת מכך שותים בבוקר ואחת בערב. להפרעות מטבוליות ניתן להכין 30 גרם פרי עם ליטר יין לבן. לאחר כשבוע מסירים את הפירות ומכניסים את היין לבקבוק אטום. יש לשתות כוס אחת זו בבוקר על קיבה ריקה. בנוסף, ניתן להכין את הדובדבן היהודי גם עם ברנדי. לשם כך יש צורך ב -1 / 1 ליטר ברנדי ו -2 גרם פרי. תערובת זו מוכנה ומסוננת לאחר 10 יום. כוס אחת שותים בבוקר ואחת בערב. לשלפוחית השתן ו כליה מחלות, ניתן להכין מרתח של פירות יער יבשים. לשם כך, 20 גרם של פירות יער מבושלים בקצרה פעמיים עם חצי ליטר מַיִם ושתי כוסות ממשקה זה שותים מדי יום.
