מחלת עורקים כלילית: טיפול

אמצעים כלליים

  • אם תלונות פקטנגינליות (“חזה אֲטִימוּת", כאב בחזה) נמשכים יותר מ -20 דקות או שהתלונות פתאום הופכות חזקות יותר ומתרחשות במרווחים קצרים יותר, ואז יש לאשפז את החולה באופן מיידי בליווי רופא חירום (בגלל חשד לתסמונת כלילית חריפה = לא יציב אנגינה חזה או אוטם שריר הלב /לֵב לִתְקוֹף).
  • ניקוטין הגבלה (הימנעות מ טבק שימוש) - הפסקה מוחלטת של עישון (התנזרות) הוא המדד הטיפולי החשוב ביותר בחולים עם מחלת כלי דם.
  • הימנעות מעישון פסיבי
  • מוגבל כּוֹהֶל צריכה (גברים: <30 גרם אלכוהול ליום; נשים: מקסימום 12 גרם כּוֹהֶל ליום).
  • כוון למשקל תקין! (בקרת משקל רגילה) קביעת BMI (מדד מסת הגוף, אינדקס מסת הגוף) או הרכב הגוף באמצעות ניתוח עכבה חשמלית.
    • BMI 25-35 → השתתפות בתוכנית הרזיה בפיקוח רפואי; הפחתת משקל בששת החודשים הבאים 6-5%.
    • BMI> 35 → השתתפות בתוכנית הרזיה בפיקוח רפואי; הפחתת משקל בששת החודשים הבאים ב -6%.
  • לנמנם במהלך היום - שינה מבוקרת של 30 דקות על ידי שעון מעורר - לפחות שלוש פעמים בשבוע - מפחיתה את הסיכון ב -37% מהמוות הכלילי. לֵב מחלה (CHD; מחלת לב כלילית) והשלכותיו (למשל אוטם שריר הלב /לֵב לִתְקוֹף); הדבר נכון ככל הנראה לגבי apoplexy (שבץ).
  • פעילויות פנאי וחיים אינטימיים
    • סאונה: פתגם פיני אומר: "הסאונה היא בית המרקחת של העניים". זה מקטין את הסיכון למוות לב פתאומי (PHT), משפיע לטובה על הפרעות קצב החדר (הפרעות בקצב הלב שמקורו בחדר / שעלול לסכן חיים; דירוג של טכיקרדיה חדרית ↓), ומשפר את שלב NYHA (תוכנית לדירוג אי ספיקת לב/אִי סְפִיקַת הַלֵב; רמות BNP ↓). יתר על כן, לסאונה יש השפעה חיובית על סיסטולי ודיאסטולי דם לַחַץ. התדירות של אנגינה התקפות פקטוריס (“חזה אֲטִימוּת"; פִּתְאוֹמִי כְּאֵב באזור הלב) פוחתת. מסקנה: לחולים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לבנראה כי סאונה אינה מסוכנת.
    • ספורט: ראה להלן רפואת ספורט
    • חיים אינטימיים: דם הלחץ רק עולה ל 160/90 מ"מ כספית במהלך האקט המיני, הדופק ל 120 / דקה - לאחר מכן זה לוקח רק שתיים עד שלוש דקות במשך קצב לב ו לחץ דם כדי להתאושש. לחולים שיכולים לבצע פעילות גופנית מתונה (הוצאה אנרגטית של 3 עד 5 MET * ללא סבל אנגינהקוצר נשימה (קוצר נשימה) כִּחָלוֹן שינוי צבע כחול של עור), הפרעות קצב או קטע ST דכאון (עשוי להצביע על לא מספיק דם לזרום אל שריר הלב/ שריר לב) יכול לקיים יחסי מין בצורה מהנה. הדבר נכון גם לגבי חולים עם NYHA שלבים I ו- II ועבור דפיברילטור לב משתלל (ICD; קוצב לב) לובשים.
  • סקירת תרופות קבועות עקב השפעה אפשרית ביותר על המחלה הקיימת.
  • פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון להופעת מחלות לב ותמותה (תמותה) (השפעה חיובית על פרמטרים דלקתיים ופרמטרים של תפקוד לב וכליות: CRP, טרופונין ט, NT-proBNP, קריאטינין, ציסטאטין ג).
  • הימנעות מלחץ פסיכו-סוציאלי:
    • לחץ
  • הימנעות מלחץ סביבתי:
    • אבק דיזל
  • המלצות נסיעה:
    • השתתפות בייעוץ רפואי נסיעות נדרשת!
    • הערה: תסמונות כליליות חריפות מתרחשות בתדירות הגבוהה ביותר ביומיים הראשונים של הנסיעה. לכן, תנאי נסיעה נוחים צריכים להיות נוכחים בימים הראשונים.

* שווה מטבולית למשימה (MET); 1 MET expenditure הוצאת אנרגיה של 4.2 kJ (1 קק"ל) לק"ג משקל גוף לשעה).

שיטות טיפוליות לא כירורגיות קונבנציונליות

  • התערבות כלילית עורית (PCI) - הליך התרחבות (הרחבה) של מצומצם עורקים כליליים (ראה להלן התערבות כלילית עורית (PCI)).
  • "מפחית" - מערכת להיצרות סינוסים כליליים: בהליך זה, מושמים שתל באמצעות צנתר בסינוס הכלילי להיצרות מוקדית של הסינוס הכלילי. זה מגביר את הלחץ בסינוס הכלילי, שצריך עוֹפֶרֶת לחלוקה מחדש מוגברת של הדם לאזורי שריר הלב האיסכמי. אינדיקציה: חולים עם פקטנגינה מצוקה תכופה כְּאֵב שיש להם טרשת כלילית מפוזרת קשה (מחלת לב כלילית), שעבורם רסקולריזציה (שחזור אספקת דם מספקת, למשל, באמצעות ניתוח מעקפים) כבר אינה אפשרות טיפולית ועמידים לתרופות תרפיהבמחקר ראשוני בקרב 104 חולי CHD הוכח כי גישה טיפולית התערבותית חדשה זו יעילה.

חיסונים

מומלץ לבצע את החיסונים הבאים:

בדיקות רגילות

  • בדיקות רפואיות רגילות

רפואה תזונתית

  • ייעוץ תזונתי המבוסס על ניתוח תזונתי
  • המלצות תזונה על פי מעורב דיאטה תוך התחשבות במחלה שעל הפרק. המשמעות היא בין היתר:
    • צריכת סוכר מופחתת
    • סה"כ יומי של 5 מנות של ירקות ופירות טריים (≥ 400 גרם; 3 מנות של ירקות ו -2 מנות של פירות).
    • דגי ים טריים פעם או פעמיים בשבוע, כלומר דגים ימיים שומניים (אומגה 3) חומצות שומן) כמו אנשובי, הרינג, סלמון, מקרל, סרדינים, טונה - צריכה קבועה של דגים עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב כליליות.
    • סיבים עתירים דיאטה (דגני בוקר ומוצרי דגנים (שיבולת שועל ומוצרי שעורה), דגנים מלאים, קטניות, פקטין-פירות עשירים כגון תפוחים, אגסים וגרגרים).
    • אגוזים לא מאולצים
  • שמירה על ההמלצות התזונתיות המיוחדות הבאות:
    • הימנעות מ:
      • צריכת קלוריות גבוהה מדי
      • דִיאֵטָה עשיר מדי בשומנים (צריכה גבוהה של רווי חומצות שומן, חומצות שומן טרנס - מופיעות במיוחד במזונות נוחות, מזון קפוא, מזון מהיר, חטיפים - ו כולסטרול).
      • צריכה גבוהה מדי של חלבון מהחי (חלבון), במיוחד כולל בשר מעובד.
      • צריכה נמוכה מדי של בלתי רווי חומצות שומן (חומצות שומן חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות כגון חומצות שומן אומגה 3 (דגים ימיים)); CHD קשור גם הפוך (מקושר) לצריכת חומצה לינולאית.
    • דיאטה עשירה ב:
  • בחירת מזון מתאים על סמך ניתוח התזונה
  • ראה גם תחת "תרפים עם מרכיבי תזונה (חומרים חיוניים) ”- במידת הצורך, נטילת תזונה מתאימה תוספת.
  • מידע מפורט על רפואה תזונתית תקבל מאיתנו.

רפואת ספורט

  • סבולת אימון (אימון אירובי) ו אימון כוח (אימון שרירים).
    • ארובי סבולת אימונים 3 עד 7 פעמים בשבוע, 15-30-60 דקות כל אחד, תחת שליטה בדופק ב- a קצב לב מיצוי מילואים של 40-60% (= עוצמת פעילות גופנית) מכושר התרגיל המרבי מתחת ל אנגינה פקטוריס סף, כלומר בטווח ללא איסכמיה דופק מילואים (על פי קרווונן) = (דופק מקסימלי - דופק מנוחה) x עוצמת פעילות גופנית + דופק במנוחה דופק מקסימלי (MHF, HFmax) = 220 - גיל חיים.
    • אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIT): השוואה אירובית בינונית סבולת אימון (MCT: אימון רציף בעצימות בינונית) ו- HIT (כאן: פרוטוקול של 4 × 4 דקות): VO2 מקסימום לאחר 4 שבועות (HIT. שיפור 10% לעומת 4% MCT); לאחר 12 חודשים (10% לעומת 7%) מסקנה: HIT עשוי להוות השלמה או אלטרנטיבה לקלאסיקה אימון סיבולת.
    • הערה: במקרה של סיכון גבוה וגבוה מאוד (SCORE ≥ 5 אחוז), אחר גורמי סיכון או פעילות גופנית נמוכה עד היום, א מבחן מאמץ חובה מראש (כולל CT אנגיוגרפיה (CCTA) במידת הצורך) .ספורט תחרותי (למעט מקרים בודדים של ספורט מיומנות למשל גולף או קליעה) אינו מיואש אצל אנשים בסיכון גבוה לסיבוכים הנגרמים בפעילות גופנית ואלה עם איסכמיה שיורית קיימת (זרימת דם מופחתת שיורית) (III C ).
  • ספורט מתאים הוא הליכה מהירה או הליכה, הליכה נורדית (ספורט סיבולת בו הליכה מהירה נתמכת על ידי שימוש בשני מקלות בקצב עם הצעדים), איטי ריצה, רכיבה על אופניים, סקי קרוס קאנטרי ו שחיה.
  • אימון כח (עומסי חוזק דינמיים) צריך להתבצע 2 עד 3 פעמים בשבוע בנוסף; יש להימנע מרכיבים איזומטריים גבוהים.
  • חולים שכולם סבלו מאוטם שריר הלב (התקף לב) או רסקולריזציה לבבית ואיסכמיה כלילית (זרימת דם מופחתת ל עורקים כליליים) או היצרות כלילית מאושרת באנגיוגרפיה (היצרות העורקים הכליליים) עם מידת היצרות גבוהה מ- 50% נהנו באופן מקסימלי מפעילות גופנית פעם או פעמיים בשבוע למשך 20 דקות לפחות, עד לקוצר נשימה והעלאת קצב הלב. שיעור התמותה (שיעור התמותה) של קבוצה זו בתקופת מעקב של 5 שנים היה נמוך בכ -20% מזה של המשתתפים בקבוצות החולים שדיווחו על פעילות גופנית מועטה (קבוצה 1) או על פעילות גופנית קלה ללא מאמץ (קבוצה. 2); בקבוצת 1 היה שיעור התמותה הגבוה ביותר (HR 1.32). אם המשתתפים עברו פעילות גופנית שלוש פעמים ואף יותר בשבוע, זה לא הביא תועלת נוספת לאלה.
  • שיקום לב מבוסס פעילות גופנית נקשר לירידה בשיעור התמותה / תמותה קרדיווסקולרית (RR 0.74; רווח סמך 95% 0.64-0.86) ואשפוזים (RR 0.82; רווח סמך 95% 0.70-0.96) בהשוואה לחולים ללא פעילות גופנית. יתר על כן, זה הוביל לשיפור באיכות החיים.
  • הערות לחולי CHD המעוניינים להשתתף בספורט תחרותי:
    • ההשתתפות בספורט תחרותי פירושה שחולים חייבים להיות מסוגלים לבצע מאמץ קרדיו-סירקולטיבי מרבי ללא סיכון מוגבר לאירועי לב. לשם כך נדרשת בדיקה קרדיווסקולארית מקיפה: למשל, עומס עבודה מרבי במחקר תרגיל א.ק.ג.; תיעוד ארגומטרי של יכולת התרגיל המרבית כולל איתור שינויים איסכמיים, הפרעות קצב; בדיקה של לחץ דם התנהגות תחת פעילות גופנית הערה: אם ארגומטריה התוצאות אינן חד משמעיות (למשל ST דכאון של 0.15 mV או ST בעלייה לא טיפוסית דכאון) או במקרה של א.ק.ג שלא ניתן לפרשנות בחולים עם דפוסי חסימה ידועים בעבר, הערכה לבבית נוספת באמצעות לחץ מומלץ לבצע בדיקות (הד מתח / MRI / PET / SPECT). בנוכחות ארגומטריה חריגה, מומלץ לבצע CT כלילי או אנגיוגרפיה כלילית
    • להלן רשימת ביקורת לקביעת הסבירות לאירועי לב; סבירות נמוכה לאירועי לב היא כאשר כל הפריטים מתקיימים:
      • אין היצרות כלילית קריטית (<70%) מהמיז'ור עורקים כליליים (עורקים המקיפים את הלב בצורה כלילית ומספקים דם לשריר הלב) או <50% מהגזע הראשי השמאלי.
      • תפקוד סיסטולי של החדר השמאלי החיובי (≥ 50%) וללא הפרעות בתנועה של הקיר הניתנות לזיהוי (אקוקרדיוגרפיה, MRI, או אנגיוגרפיה).
      • אי הכללה של איסכמיה ב ארגומטריה.
      • אי הכללת הפרעות קצב טכיקרדי חדריות במנוחה ובמהלך פעילות גופנית
      • ביצועים הקשורים לגיל בטווח הנורמלי

    יש להימנע מספורט מגע במהלך טיפול אנטי-טרומבוטי כפול!

  • פיתוח רובדים טרשת עורקים ("משקעי כלי דם") אצל ספורטאים תחרותיים ביחס לסוג הספורט:
    • רצי מרתון מפתחים יותר שינויים כליליים (מחלות לב בכלי דם) לאורך זמן מאשר אנשים פחות פעילים ספורטיבית
    • רוכבי אופניים נוטים פחות לפתח לוחות טרשת עורקים (יחס הסיכויים המותאם 0.41)
      • שכיחות כלילית עורק הסתיידות (CAC) הייתה נמוכה יותר ברוכבי אופניים בהשוואה לרצים.
      • ההסתברות לרבדים מסותתים ויציבים יותר הייתה גבוהה משמעותית אצל רוכבי אופניים בהשוואה לרצים (AOR 3.59).
  • הכנת א כושר גופני or תכנית אימונים עם ענפי ספורט מתאימים המבוססים על בדיקה רפואית (בריאות לבדוק או בדיקת ספורטאי).
  • מידע מפורט על רפואת ספורט שתקבלו מאיתנו.

פסיכותרפיה

שיטות טיפול משלימות

  • אקופונקטורה - הובילה לירידה משמעותית בתסמינים פקטנגינאליים באנגינה יציבה כרונית (CSA).
  • Electroacupuncture על פי כללי TCM (אקופונקטורה נקודות LU9 ו- LU6) - הצליחה להפחית משמעותית את מספר כְּאֵב התקפות בחולים סיניים עם אנגינה יציבה, אך ללא אוטם שריר הלב (התקף לב) או הפרעות קצב לב הערה: המחקר הסיני בו השתתפו 404 משתתפים מוכיח את השפעת הדיקור האלקטרופולי-סיני כתוספת תרפיה של אנגינה יציבה.

שיקום

חולים לאחר אוטם שריר הלב בגובה ST-STAMI, אוטם שריר הלב בגובה ST-STIG (NSTEMI) וכלילית עורק מומלץ לעבור ניתוחי השתלה. בהקשר זה, המעבר למתקן השיקום צריך להתרחש לאחר מספר ימים בלבד אם הקורס אינו מורכב. טיפול שיקום מורכב משלושת השלבים הבאים:

שלב I

  • התגייסות מוקדמת של חולים, החל מבית החולים.

שלב II

  • שיקום (אשפוז או אשפוז), שמתרחש מיד לאחר סיום הטיפול באשפוז חריף (טיפול המשך (AHB), שיקום המשך (AR)).
  • שיקום סומטי - שליטה רפואית, התגייסות, מניעה משנית.
  • שיקום חינוכי - חינוך, ייעוץ, הכשרה בנושא CHD.
  • שיקום פסיכולוגי - לדיכאון, חרדה.
  • שיקום חברתי-רפואי - ייעוץ להשתלבות חברתית ומקצועית.

שלב III

  • טיפול ארוך טווח - ייצוב ההצלחה הטיפולית, שיפור מהלך המחלה.