מדעי המוח עוסקים במבנה, בתפקוד ובהפרעות של עצבים. אלה נחשבים בכך מנקודת מבט רפואית, ביולוגית וגם פסיכולוגית. בנוסף לאלמנטים הבודדים, המוקד הוא בעיקר על מערכות עצבים מורכבות ושיתוף הפעולה של המבנים וכן על תלונות הנובעות ממחלות.
מהם מדעי המוח?
מדעי המוח עוסקים במבנה, בתפקוד ובהפרעות של עצבים. בספקטרום המדעי, מומחים עוסקים במבנה ובתפקוד של עצבים בכל המצבים. מצד אחד, מרכיבי המערכת והנוירונים הבודדים נחשבים; מצד שני, מדעי המוח מספקים סקירה מקרולוגית. תאי גליה הם בדרך כלל בעלי עניין מיוחד. אולם באופן כללי, מדעני המוח רוצים לנתח את קשרי הגומלין של העצבים ואת תפקודם. למשל, הם מעוניינים ללמוד את המרכז מערכת העצבים אצל בעלי חוליות. יתר על כן, הם עוסקים במחלות הנופלות לתחום הנוירולוגיה. מדעי המוח מובחנים לכיוונים שונים. אחד מהם הוא, למשל, מוֹחַ מחקר, הבוחן את מבנה המוח וביצועיו בבני אדם ובקופים. מצד אחד מתבצע מחקר בסיסי ומצד שני הוא עוסק בקביעת הגורמים למחלות מסוימות כגון אלצהיימר ו אֶפִּילֶפּסִיָה. לפיכך, מדעי המוח מתמודדים עם מחלות שונות של מערכת העצבים ובנוסף לאבחון נועד גם לרפא את המחלות. נושא משנה חשוב נוסף הוא תפיסת המידע מהסביבה, למשל בצורה של רשמים חושיים, כמו גם הופעת תגובות רגשיות.
טיפולים וטיפולים
מדעי המוח נכנסים אפוא למחלות הפוגעות ב מערכת העצבים. אלה כרוכים אלצהיימר מחלה, למשל. אלצהיימר מחלה היא אחת המחלות הניווניות המופיעות בשלב מאוחר יותר בחיים עקב בלאי של מבנים גופניים. בנוסף, ניתן למנות אלצהיימר בקטגוריה דמנציה. אנשים מושפעים סובלים מ זיכרון אובדן ושינויים באישיות האישית. היווצרותו המדויקת של אלצהיימר טרם נחקרה במלואה ולכן היא ממוקדת בניסויים מדעיים. עם זאת, טומוגרפיות ממוחשבות חושפות תצהיר של ספציפי חלבונים. לעתים קרובות ניתן לאתר אלה שנים לפני הופעת התסמינים הראשונים ב מוֹחַ של האדם המושפע. יש להניח כי חלבונים לעכב את התקשורת בין תאי העצב, וכתוצאה מכך תסמיני האלצהיימר האופייניים. כאן, מדעי המוח מעוניינים במחקר נוסף בנושא סיבות וטיפול. מחלה נוספת שנמצאת במוקד מדעי המוח היא אֶפִּילֶפּסִיָה. בנוסף לרכיבים תורשתיים והפרעות מטבוליות, הפרקים נגרמים על ידי מוֹחַ נזק, בין היתר. במיוחד במקרה כזה מדעי המוח נכנסים לתמונה. בסופו של דבר, הסימפטומים נובעים מהפרעה בתאי העצב, וכתוצאה מכך יש פריקה פתולוגית. אילו תסמינים ניכרים וכמה הם עזים תלוי, למשל, במיקום המדויק של הפריקה והאם היא מתרחשת בצד אחד של המוח או בשניהם. תחום חשוב נוסף במדעי המוח הוא גידולי מוח ו ראש פציעות. הגידול יכול להיות שפיר או ממאיר ויכול לגרום למגוון תסמינים, כולל כאבי ראש, הקאה, ושינוי אישיות. כאבי ראש נתפסים כמעיקים על ידי רוב האנשים. לרוב, התלונות מתרחשות בהקשר של מִיגרֶנָה. זה בתורו מעניין את מדעני המוח. עם התקדמות המחלה, תסמינים נוירולוגיים כגון ראייה שונה עשויים להתברר בנוסף ל כאבי ראש.
שיטות אבחון ובדיקה
מדעי המוח משתמשים במגוון שיטות כדי למצוא את הגורם ל- מצב או לטיפול בתלונות ספציפיות. המחקר מובחן לשיטות לא פולשניות ופולשניות. שיטות לא פולשניות הן אמצעים במסגרת המחקר שהמטופל לא סובל מפגיעה כלשהי. מחקר פולשני נערך כמעט אך ורק באמצעות מחקרים על חולים שלקו באופן טבעי במחלה. במסגרת הפסיכופיזיקה יש להעריך את היכולות הבסיסיות של מערכת העצבים. במקרה של מחלות אנטומיות, מוח של אדם חולה מושווה לעיתים קרובות עם מוח בריא. באמצעות השוואה כזו, מדענים יכולים להסיק מסקנות לגבי תפקודה בהתבסס על האזורים הפגועים. בדיקה כזו מתקיימת במחקר נגעים. עם זאת, ניתן להשלים זאת רק כאשר החולה נפטר וניתן למקם את הנזק במדויק. עקב התקדמות טכנית, מחקר נגע כזה הפך פחות חשוב. בימינו, למשל, ניתן לאתר את עבודת המוח באמצעות EEG. הבסיס כאן הוא מדידת הזרמים האלקטרוניים הנובעים מתפקודם של תאי העצב בצורת שדה חשמלי. באופן זה ניתן להשיג תובנות לגבי עיבוד המוח. טומוגרפיה ממוחשבת מאפשרת לוקליזציה מדויקת של כל נזק ללא צורך בפתיחת המוח. טומוגרפיה ממוחשבת במיוחד חולל מהפכה במדעי המוח. ההתקדמות הטכנולוגית מספקת תובנות חדשות מכיוון שהציוד מאפשר לבחון את המוח מיד לאחר הופעת הסימפטומים או תאונה. ניתן להראות נגעים במרחב, אך לא ניתן לאסוף מידע על תאי עצב על בסיס בדיקה כזו. גירוי מגנטי על-גולגולתי הוא אחד ההליכים הפולשניים הבודדים המשמשים בבני אדם. זרמים אלקטרוניים משמשים להשבתה זמנית של אזורים ספציפיים במוח על מנת לחקור את רצף הצעדים הנוירולוגיים. עד כה מומחים אינם מצפים לנזק קבוע לחולה. אחרת, למחקר כזה על בני אדם חיים לא יהיה בסיס חוקי.
