טיפול בתסמינים
טיפול בסימפטומים מתחיל בתסמינים אישיים של ילד ומנסה לשפר אותם בעזרת אמצעים שונים. בדיוק כמו שהסימפטומים מופיעים במקרה מסוים, יש לתכנן ולמקד במיוחד סוג כזה של טיפול בכדי לספק תמיכה במקום בו נדרשת עזרה ותמיכה. ככלל, טיפול בסימפטומים טהורים הוא סוג של טיפול המנסה לשפר את כישורי הקריאה והאיות של הילד באמצעות תרגילים ממוקדים וגישות שיטתיות. אולם לדעתנו יש לקחת בחשבון שטיפול בסימפטומים לא רק מתדרדר לתרגילים נוספים נוספים, אשר בנוסף מאתגרים ואולי משפילים את הילדים על ידי חוויות נוספות של כישלון. טיפול ממוקד ומותאם באופן אינדיבידואלי, סימפטום וגורם, אינו חייב בהכרח להיות בניגוד מוחלט זה לזה, אלא טיפול בסימפטומים יכול לכלול גם את תחומי התפיסה.
הליכי טיפול נוספים
במקרה של הפרעה מרכזית בעיבוד הנשמע (הפרעת עיבוד שמיעה), צורות טיפול אלטרנטיביות נוספות מוצעות. הטיפול בסאונד לפי טומטיס, וולף או ג'והנסון הוא דוגמה.
- אימון שמיעה לפי שיטת טומטיס
- טיפול בסאונד על פי וולף
- טיפול לפי ג'והנסון
בית הספר יכול לספק מידע חיוני על טיפול פרטני.
בשל המגע היומיומי והתצפיות הרבות של המועצה למידה מצב התחלתי, טיפולוגיה של שגיאות אפשרית ללא תלות בתוצאות הבדיקה, כך שניתן יהיה ליישם הערכה של השינויים האישיים בקלות. עם זאת, תמיכה פרטנית בבית הספר היא בעייתית מכיוון שילדים רבים בכיתה זקוקים בדרך כלל לתמיכה פרטנית. החלטת ועידת שרי החינוך והתרבות משנת 2003 (= הכנס בו משתתפים כל שרי החינוך וענייני התרבות של מדינות גרמניה הבודדות) רואה באבחון, בייעוץ ובתמיכה בילדים עם בעיות באזור הסן. צו חדש בדבר פיצוי חסרונות לתלמידים עם קשיים מיוחדים בחינוך ילדים עם צרכים מיוחדים. למרות שאנו רואים בטיפול ותמיכה בבית הספר הולמים והגיוניים מאוד, ברור לנו כי יהיה צורך למקד למספר גדול יותר של שעות תמיכה, כך שניתן יהיה להעמיד תמיכה פרטנית כזו על בסיס יציב.
עלויות הטיפול החוץ-לימודי ותמיכה באדם למידה בדרך כלל ההורים נושאים בבעיות, במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה למשרד הרווחה לנוער בבקשה לכיסוי עלויות הטיפול. מבחינה משפטית גרידא זהו מה שמכונה "סיוע באינטגרציה", המוסדר על פי סעיף 35 א SBG VIII. ההחלטה מתקבלת באופן פרטני (החלטת מקרה פרטנית) לאחר קבלת הערך לסיוע באינטגרציה.
טיפול ותמיכה מחוץ ללימודים יכולים להיות מומלצים במיוחד אם מתעוררות אצל הילד בעיות פסיכולוגיות ורגשיות עקב חוויות כישלון בבית הספר (חוסר הערכה עצמית, ספק עצמי, תסכול בבית הספר, פחד מבית הספר). בדרך כלל בעיות אלה מאושרות על ידי רופא הילדים המטפל. החלטת המקרה האינדיבידואלית של לשכת הרווחה לנוער מרמזת בדרך כלל גם על שיחה עם מורה הכיתה של הכיתה, בה נדון ומנותח התמיכה בבית הספר.
אם יתברר שתמיכה בבית הספר לבדה אינה מספקת בגלל חומרתה דיסלקציה, ניתן לקבוע טיפול מחוץ לבית הספר. אם זה המקרה, משרד הרווחה לנוער יכסה את עלויות הטיפול ללא קשר להכנסת ההורים. תשומת לב: ככלל, עם זאת, על טיפול להתקיים עם מטפל המוכר על ידי לשכת הרווחה לנוער!
יתר על כן, נראה סביר שטיפול מחוץ ללימודים וטיפול בבית הספר הם בהרמוניה זה עם זה. לדעתנו, קשר בין בית הספר למטפל אמור להיות אפשרי במרווחי זמן קבועים! לדעתנו, הבעיה של טיפול ותמיכה מחוץ ללימודים מסתתרת בנקודות הבאות:
- כיצד אוכל למצוא קידום מובנה היטב?
- כיצד ניתן להבטיח כי הטיפול והתמיכה מבוססים על תכני הלמידה של בית הספר?
- האם הוא תומך גם בצורות הוראה ולמידה המשמשות בבתי ספר?
- האם התמיכה מחוץ ללימודים מציעה התייעצות ויצירת קשר עם בית הספר על מנת לעבוד בצורה הוליסטית ככל האפשר לטובת הילד ובהתאם לתכני הלמידה של בית הספר?
- כיצד התמיכה מחוץ ללימודים מבטיחה כיוון חדש כל הזמן לבעיות האישיות של ילדיי (הערכה)?
- האם התמיכה החוץ-תיכונית תומכת גם בלימוד אסטרטגיות למידה (כיצד אני לומד נכון?) או שמא היא מכוונת באופן ייחודי וייחודי לתרגול נוסף של אזורי בעייה (במובן של שיעורי עזר)?
- האם הטיפול החוץ-כיתתי עוסק גם בנפש הילד שלי או האם אני זקוק לאמצעים טיפוליים נוספים שיעזרו לילד שלי בר קיימא ככל האפשר (ריפוי בעיסוק; אמצעים פסיכותרפיים; בניית ביטחון עצמי)
