טיפול באנזים

אנזים מערכתי תרפיה הוא הליך טיפולי המבוסס על הפה מנהל של הידרוליטיקה מן החי והצומח אנזימים. אלה אנזימים הם פרוטאזות שככל שמכונה ביו-קטליסטים יכולים לנתק חלבונים (חלבון) באתרים מוגדרים או משפיעים באופן מכריע על תגובות כימיות. אנזים מערכתי תרפיה יש להבדיל מטיפול באנזים תחליפי, המחליף את החסר אנזימים, למשל במקרה של אקסוקרינית אי ספיקה בלבלב (הלבלב מאבד את היכולת לייצר אנזימים כגון ליפאז - אנזים המפצל שומן - במקרה של דלקת, למשל, והופך להיות לא מספיק). עקרון השיטה מבוסס על התצפית שתאי גידול הצליחו להתרבות באין מפריע בנסיוב החולים, ואילו זה לא היה אפשרי בסרום של אנשים בריאים. על בסיס זה, בשנת 1935 השתמש המדען מקס וולף (1885-1975) באנזים תרפיה לטיפול בחולי גידול. כיום, טיפול באנזים הוא שיטה טיפולית מוכרת מדעית שמטרתה להשפיע על המערכת החיסונית.

אינדיקציות (תחומי יישום)

  • מחלה חסימת עורקים (AVK)
  • ראומטואידי דלקת פרקים (שם נרדף: כרוני דלקת מפרקים ניוונית) - המחלה הדלקתית הנפוצה ביותר של המפרקים.
  • מחלות דלקתיות, ניווניות
  • מחלות במעגל הצורה הראומטי - מגוון מחלות, חלקן אוטואימוניות (עקב תגובה מוגזמת של הגוף למרכיביו שלו).
  • בצקת דלקתית (מַיִם שמירה ברקמה).
  • המטומות
  • מחלת בקטרב - ואנקילוזינג ספונדיליטיס; מחלה ראומטית דלקתית כרונית הפוגעת אך ורק בעמוד השדרה ובגבולו המפרקים.
  • תפעול
  • גידולים מוצקים
  • קרינה ו כימותרפיה - להפחתת תופעות לוואי.
  • זיהומים נגיפיים

התוויות נגד

  • הפרעת קרישה (למשל, דַמֶמֶת).
  • טיפול במרקומר
  • אלרגיה ידועה לאנזימים
  • פגיעה בתפקוד הכבד
  • תפקוד כלייתי מוגבל
  • הֵרָיוֹן

התהליך

טיפול באנזים היה שנוי במחלוקת בהתחלה, מכיוון שהאנטרלי קליטה ספיגת חומרים דרך הקרום הרירי של מערכת עיכול) של חומרים בעלי משקל מולקולרי גבוה לא הוכח. כיום, תהליך זה אושר מדעית. על מנת להפוך את האנזימים הפעילים לזמינים עבור קליטה במעי, הם חייבים לשרוד את מעבר הקיבה ללא פגע. מסיבה זו, ה טבליות או טבליות מצופות מסופקות עם ציפוי אנטרי. האנזימים הפרוטאוליטיים השלמים מועברים דרך המעי רירית אל דם or לִימפָה ואז נקשר לאנטי-פרוטאזות כביכול. פעילותם של חומרים אלה נחסמת אפוא באופן זמני ותהליכי הפעולה יוצאים לדרך. ההשפעות הבאות של טיפול באנזים ידועות:

  • שיפור ההגנה החיסונית: השפעה אנטיבקטריאלית ואנטי-ויראלית.
  • צמיגות פלזמה משופרת (תכונות זרימה משופרות של דם).
  • צבירת טסיות דם ואריתרוציטים - היווצרות דם קרישים מעוכבים.
  • שיפור פיברינוליזה - פיברין הוא חלבון מבני שמעורב באופן משמעותי ביצירת קרישי דם; פיברינוליזה היא פירוק פיגום הפיברין ובכך הקריש
  • השפעה אנטי-פלוגיסטית - נוגדת דלקת
  • השפעה אנטי בצקתית - מפחיתה מַיִם שמירה ברקמות.
  • ספיגה משופרת של המטומות - חבורות גדולות נוצרות בחזרה מהר יותר
  • אפקט משכך כאבים חלקי - משכך כאבים
  • שיפור ההגנה על הגידול - על ידי פירוק תאי הגידול, שקשה לזהותם ולהשמיד אותם על ידי תאי ההגנה עקב שכבת מגן פיברין.
  • מניעה מגרורות - התפשטות נגזרות הגידול מתעכבת על ידי התדרדרות ההידבקות מולקולות (מולקולות התקשרות בעזרתן סרטן תאים יכולים לדבוק בחופשיות כלי).

מכיוון שלאנזימים יש מחצית חיים קצרה מאוד (כלומר הם מתפרקים מהר מאוד), יש ליטול אותם 2-3 פעמים ביום על קיבה ריקה. ניתן לתת את האנזימים לזמן קצר במינונים גבוהים לתהליכים חריפים ולמשך זמן רב (כ3-4 שבועות) בריכוזים נמוכים יותר למצבים כרוניים. בנוסף, ניתן לתת טיפול באנזים באופן מונע כתרופה ארוכת טווח בשילוב עם מרכיבים תזונתיים (חומרים חיוניים).

תועלת

טיפול באנזים הוא הליך טיפולי רב-תכליתי שהוכח מדעית ומשמש בעיקר בטיפול גידולי משלים או משלים. בנוסף, צורת טיפול זו מיושמת בהצלחה גם בתחום המחלות הדלקתיות והניווניות.