טיפול באוטם כליה
יש לטפל באוטם כליה בהקדם האפשרי כדי למנוע השלכות עקב אספקת חמצן לא מספקת כליה. כאמצעי מיידי, מי שנפגע מאוטם כליה חריף מנוהל הפרין (5,000 עד 10,000 IU, יחידות בינלאומיות). זהו חומר נוגד קרישה למניעה נוספת דם היווצרות קריש ולהמיס את הקיימים.
אם שתי הכליות מושפעות, דיאליזה עשוי להיות נחוץ, ובמקרה זה כליה פונקציה מוחלפת במכשיר. אם לא ניתן להמיס את הקריש באמצעות הרפין, ניתן לשקול ניתוח או טיפול בפירוק. ניתן להסיר את התסחיף או פקקת המזיקים בניתוח. טיפול בליזה כולל הכנסת קטטר לחדר כליה ומתן תרופה לשבירת הקריש. טיפול בליזת משתמש לעיתים קרובות באנזים אורוקינאז או בחומר הפעיל rtPA (רקמת רקומביננטי רקמת אקטיבין), כלומר חומרים הממיסים את דם קריש בצורה טבעית.
התזונה הנכונה לאחר אוטם כליה
לאחר אוטם כלייתי התזונה נקבעת על פי המחלה הבסיסית והשלכות האוטם. אם מתרחשת אי ספיקת כליות חריפה, צריכת נוזלים היא היבט חשוב ויש לדון בה עם הרופא המטפל. ה דיאטה צריך להפחית באופן ספציפי את רמת חומרי השתן ב דם, לנרמל לחץ דם ולשטוף החזקת מים.
יותר מדי חלבונים ב דיאטה יכול להעמיס על הכליות, בעוד שהטיפול בלי חלבון מאט את התקדמות חולשת הכליות. בהתאם לחומרת חולשת הכליות, יש להתאים את תכולת החלבון במזון; בסך הכל, ה דיאטה צריך תמיד להיות דל בחלבון. כמו כן, יש לדון עם הרופא כמה מלח עלול להיבלע.
יותר מדי מלח יכול להשפיע לרעה על לחץ דם, אך הימנעות ממלח יכולה אף להחמיר את תפקוד הכליות. לכן חשוב להתאים את צריכת המלח למצב האישי. באופן עקרוני, לאחר אוטם כליה, תזונה דלת חלבונים חיובית לפרוגנוזה. ההשלכות של אוטם כליה יכולות להיות שונות, כך שיש לדון בתזונה באופן אינדיבידואלי עם הרופא המטפל.
