אודיולוגיית ילדים עוסקת ב ילדות שמיעה, קול, בליעה ו הפרעות דיבורוכן הפרעות בהתפתחות הדיבור. יחד עם רפואת הפניאטריה, אודיולוגיית ילדים מהווה מומחיות עצמאית שהנוהלה כתת-התמחות של אף אוזן גרון (אף אוזן גרון) עד שנת 1993. אודיולוגיית ילדים, כמו רפואת רפואה, היא בעלת אופי בין-תחומי חזק משום שהבעיות המתעוררות אינן במקור אורגני בלבד, אך אודיולוגיית ילדים מספקת באופן עצמאי אבחונים וטיפולים בתחומים שונים.
מהי אודיולוגיית ילדים?
אודיולוגיית ילדים עוסקת ב ילדות שמיעה, קול, בליעה ו הפרעות דיבור כמו גם הפרעות בהתפתחות הדיבור. נושאים מרכזיים באבחון ו תרפיה באודיולוגיית ילדים הם הפרעות בהתפתחות הקול, הדיבור והשפה אצל ילדים, כמו גם הפרעות שמיעה ותפיסה. הפרעות בליעה אצל ילדים נופלות גם לספקטרום הטיפול והאבחון של אודיולוגיית ילדים, מכיוון שהנושאים קשורים לרוב לסיבתיות. בהליכי האבחון והטיפול שלה, אודיולוגיית ילדים נוהגת לרוב בגישות הוליסטיות בין תחומיות מעבר לבדיקה וטיפול בחריגות אורגניות. לפיכך, ישנם שילובים עם ההתמחויות הרפואיות ENT, אורתודונטיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה ועם התמחויות לא רפואיות כגון פסיכולוגיה, טיפולי תקשורת, פונטיקה, רפואת ילדים ורבים אחרים. יחד עם רפואת הפוניאטריה מהווה אודיולוגיית ילדים תחום התמחות עצמאי. הכותרת המקורית הייתה מומחה לפוניאטריה ואודיולוגיה לילדים. החל מינואר 2004 הכותר החדש הוא מומחה לדיבור, קול ו יַלדוּת הפרעות שמיעה. הכשרת המומחים הנוספת נמשכת בסך הכל 5 שנים וכוללת השתלמויות מיוחדות בתחום התפתחות הילד הפרעות ביחס לשמיעה, קול, דיבור, שפה ובליעה. האופי הבין-תחומי של התמחות רפואית זו נאסף לראשונה על ידי הרמן גוטמן האב בעבודת ההביליטציה שלו בשנת 1905. אודיולוגיית ילדים במיוחד קיבלה דחיפה נוספת בשנת 2009 עם הצגת סינון השמיעה הרך הנולד. תינוקות המראים חריגות בהקרנת שמיעה מופנים לאודיולוגיית ילדים להמשך טיפול.
טיפולים וטיפולים
אחד החששות העיקריים באודיולוגיית ילדים הוא זיהוי הגורמים להפרעות התפתחותיות בילדים בתחום תפיסת השמיעה ובהתפתחות הקול והדיבור על מנת ליישם טיפולים ממוקדים בגישה הוליסטית ורב תחומית. תחום הנושא כולל גם את פעולת הבליעה, שקשורה קשר הדוק להתפתחות הקול והדיבור ולכן נופלת בתוך ספקטרום האבחון והטיפול של אודיולוגיית ילדים. מאז ינואר 2009 נעשתה סינון אודיומטרי לתינוקות כהליך סטנדרטי לאיתור הפרעות שמיעה מולדות, כלומר בעיקר גנטיות, כך שניתן יהיה לגלותן ולטפל בהן בשלב מוקדם. רק שיטות המאפשרות מדידה אובייקטיבית נחשבות לבדיקת שמיעה. להפרעות שמיעה יכולות להיות סיבות רבות; הספקטרום הכללי של הפרעות שמיעה נע בין חסימה חיצונית תעלת השמע by שעוות אוזניים טיפות או גופים זרים, לבעיות הולכה קוליות ב האוזן התיכונה, להפרעות תפיסה קוליות. בעוד שבדרך כלל ניתן לייחס בעיות הולכה קולית מסיבות אורגניות-פיזיות, הפרעות בתפיסת קול הן בעיות בהמרה של גלי קול לדחפים עצביים חשמליים בשבלול באוזן הפנימית או ליקויים תפקודיים של עצב השמיעה (עצב וסטיבולוקוכליארי) עקב נגעים או מחלות או בעיות במערכת מוֹחַ עם עיבוד נוסף של דחפי השמיעה העצבניים. הפרעות שנצפו בהתפתחות הדיבור בילדות עשויות להיות כתוצאה מירידה בשמיעה, אך לעיתים קרובות כתוצאה מגורמים אחרים כגון הפרעות קול, שעשויות להיות גם אורגניות, או הפרעות בשטף הדיבור והשפה כגון מגמגם, הפרעות במפרק (דיסלליה), או מגוון הפרעות קול נרכשות או תורשתיות. דוגמה לגישה בין-תחומית הכרחית בהחלט בכל הקשור לאבחון ו תרפיה הוא אילמות סלקטיבית או מוחלטת, אובדן הדיבור החלקי או המלא לאחר ההשלמה למידה של השפה, אם כי לא ניתן לזהות סיבות אורגניות ישירות לדיבור שאינו מדבר עוד. דיספגיה פונקציונלית או נוירוגנית או דיספאגיה בעקבות הליכים כירורגיים מסוימים מקיימות אינטראקציה לעיתים קרובות עם היווצרות קול ודיבור.
שיטות אבחון ובדיקה
הספקטרום של הפרעות התפתחות אפשריות הנובעות מחריגות אורגניות נרכשות או תורשתיות או מבעיות בינתחומיות בעיבוד רשמים חושיים והתפתחות הדיבור הוא רחב ומגוון מאוד. מגוון לא פחות הוא מגוון המקביל של הליכי האבחון, אשר יכולים לשמש בסיס לפיתוח טיפולים יעילים וממוקדים. בהקרנת שמיעה לתינוקות שנולדו מאז ינואר 2009, גזע המוח אודיומטריה ו / או נהלים באמצעות פליטות אוטואקוסטיות משמשים בעיקר. בתוך ה מוֹחַ גזע עורר שמע שמע (שיטת BERA), גירויים אקוסטיים קלים מוחלים על אוזנו של היילוד וגלי המוח נמדדים באמצעות כמה עוֹפֶרֶת אלקטרודות. אלה מאפשרים להסיק מסקנות לגבי תפקוד עצב השמיעה ומרכזי העיבוד הנוספים מוֹחַ. הבדיקה, שנמשכת כ -20 דקות, מתבצעת במהלך שנתו הרגילה של התינוק ואינה מפריעה לילד. השיטה האחרת - הנקראת TEOAE (מעבר פליטות אוטואקוסטיות) - מנצל את העובדה שהחיצוני שער תאים בשבלול מגיבים לגירויים קוליים כמו מגבר עם גירויים קוליים משלהם, שניתן למדוד. לצורך הבדיקה מוחדר אל החיצוני חללית זעירה המכילה רמקול ומיקרופון תעלת השמע. הרמקול משמש ליצירת קליקים כביכול והמיקרופון משמש למדידת גלי הקול שנוצרים על ידי החיצוני שער תאים כמה אלפיות שניות אחר כך. שני ההליכים הם אוטומטיים ברובם, אך יש להם את החיסרון שחריגות שהתגלו לא תמיד נובעות מבעיות בעיבוד נוסף של גירויי קול או מבעיות בהמרה של גירויים קוליים מכניים לדחפי עצב חשמליים. אבחונים חיוביים דורשים אפוא בירור מדוקדק נוסף על ידי הליכי אבחון נוספים. מגוון הליכים אודיומטריים אובייקטיביים וסובייקטיביים זמינים למדידת הפרעות שמיעה אצל ילדים מגיל 3 ומעלה. בעיות שמיעה יכולות להתעורר גם כתופעות לוואי של מסוימים אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה ו תרופות משתנות (מְשַׁתֵן תרופות). עבור הפרעות בליעה, בדיקת סיבים אנדוסקופית של הסנונית (FEES), המאפשרת בדיקת חללי האף והלוע באמצעות סיב אופטי, הפכה לטכניקת הדמיה אבחונית מקובלת. במקרים מסוימים, יש להוסיף תשלומים באמצעות VFS בעזרת וידאו.
