מבוא
נאמר כי שמן קוקוס עוזר להילחם חיידקים באמצעות השפעתו האנטיבקטריאלית, אנטי-ויראלית, אנטי-פטרייתית וגם האנטי-פרזיטית והיא מקבלת יותר ויותר חשיבות בנטורופתיה. האם שמן קוקוס יכול להחליף את הניקוי היומי של השיניים במשחת שיניים? מהן תופעות הלוואי של שמן קוקוס ובאיזו מידה ישנם מחקרים ארוכי טווח שמוכיחים את יעילותו של שמן הקוקוס בחלל הפה? או שאולי שמן קוקוס הוא רק מגמה?
למה לצחצח שיניים בשמן קוקוס?
החומצה הלורית בשמן הקוקוס מפרקת את השומן קרום תא של בקטריה וכך הורג אותם. זוהי חומצת שומן ארוכת שרשרת ופועלת נגד פתוגניים בקטריה ופטריות. אולם ההשפעה האנטיבקטריאלית קטנה מאוד ואין להעריך יתר על המידה.
יש רק כמה תוצאות ומחקרים שהוכחו מדעית שיכולים להוכיח הצלחה ארוכת טווח. שמן קוקוס מעולם לא נחשב לחלופה לפלואורידים, אשר הוכח כי הם תומכים בשיניים בריאות ולהפחית את הסיכון ל עששת. עם זאת, יותר ויותר אנשים אומרים שהם משתמשים בשמן קוקוס - בין אם בשביל שער, פנים, שיניים או בישול. נראה ששמן קוקוס הוא טרנד חדש, אך לפחות בתחום רפואת השיניים הוא אינו יכול לעמוד בהבטחותיו.
איך משתמשים בשמן קוקוס?
המריחה היומית עם שמן קוקוס נעשית על ידי שאיבת שמן. המשתמש לוקח כף שמן קוקוס בתוך פה ומושך את השמן, שהופך לנוזל לאחר מספר שניות בגלל חום הפה, קדימה ואחורה בין השיניים. תהליך זה אמור לארוך כחמש עשרה דקות להגיע למקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל למרחבים הבין-דנטליים. מכיוון שהיישום לוקח די הרבה זמן, זה לוקח קצת להתרגל לרוב המשתמשים.
האם מקבלים שיניים לבנות יותר משמן קוקוס?
לחומצה הלורית כמרכיב בשמן הקוקוס יש תכונות המסה. מכיוון שחומצה לאורית נעה באופן שווה בין השיניים קדימה ואחורה במהלך הפקת שמן, היא נשחקת משהו בכל מקום. פירוש הדבר שהוא מתמוסס קיים צלחת.
אולם כתוצאה מכך חומר השן הקשה, אמייל, גם מתמוסס והשכבות השטחיות מוסרות. מכיוון שלעתים קרובות מצטברים צבעי שיניים על השן, אכן ניתן להשיג אפקט הלבנה, אך הדבר קל מאוד וגובהו מחיר גבוה: להתמוסס אמייל עם חומצה כדי להשיג שיניים בהירות יותר זה לא במובן הרפואי. להפך: המנותק אמייל לא מתחדש - מה שאבד לא חוזר.
יתר על כן, בשל מריחת החומצה הכלולה בשמן קוקוס, מבנה פני השטח כבר אינו חלק, אלא מחוספס, כך בקטריה מתקשים להצמיד את עצמם לשן ולגרום עששת. השן נחלשת על ידי שחיקת האמייל, שבמובן מסוים מהווה ציפוי מגן לשן. שכבת המגן הופכת דקה ודקה יותר, מה שהופך את השן לרגישה לגירויים תרמיים וכימיים.
